משורר

אליעז כהן

אודות
שירה

שירים שנכתבו בחול

אליעז כהן

בְּרֹגֶז – דָּמִים תִּזְכֹּר
בְּרֹגֶז – עֲקֵדָה תִּזְכֹּר
וּמִי גְּדוֹלָה מִמִּי:
טַלִּי וְאַרְבַּע בְּנוֹתֶיהָ אוֹ
חַנָּה וְשִׁבְעַת בָּנֶיהָ?
אֵל אֱלֹהֵי אִמָּהוֹת

 

*
אֵל אֱלֹהֵי אִמָּהוֹת וְאָבוֹת
בְּרֹגֶז רַגְלַיִם תִּזְכֹּר
רַגְלֵי פִּרְחֵי כֹּהֲנִים נִקְטְמוּ
כְּקוֹצִים כְּסוּחִים
אֶצְבָּעוֹת לֹא עוֹד יַטְבִּיעוּ רֵיחָן
בַּחוֹלוֹת הַיָּפִים

 

*
טוֹבִים הָיוּ לִי חוֹלוֹת קָטִיף
מֵאַלְפֵי זָהָב וָכֶסֶף
גַּם לְשׁוֹנוֹת רַבָּנָן וְתַלְמִידֵיהוֹן
זָכוּ לְלַחֵךְ כָּאן הֶעָפָר

 

*
וְשׁוּב אֲנִי יֶלֶד-חוֹלוֹת מְחַפֵּשׂ עֲקֵבוֹת
כָּאן פַּעַם – גְּרָר
אַבְרָהָם וְיִצְחָק, וְרַק אֵין יִרְאַת אֱלֹהִים בַּמָּקוֹם הַזֶּה
וַהֲרָגוּנִי

 

*
רָאִיתִי הַיָּם מְקוֹנֵן בְּשִׁירַת הַיָּם
פִּסָּה שֶׁל הַכָּחֹל הַזֶּה נִקְרַעַת
מֵעֵינַי
בְּחוֹמַת הַבֶּטוֹן
בֻּבַּת-יַלְדָּה נִסְחֶפֶת לַחוֹף. כָּל מִשְׁבָּרֶיךָ וְגַלֶּיךָ
וּכְמוֹ אָז, בַּשִּׁירָה
הַשֵּׁם יִמְלֹךְ לְעוֹלָם וָעֶד

 

*
לִכְתֹּב עַל הַחוֹף כְּתֹבֶת חוֹל גְּדוֹלָה:
“ארץ ישראל שייכת לעם ישראל”
לְקַשֵּׁט בִּצְדָפִים וּבְקוֹנְכִיּוֹת
וְלִצְפּוֹת מֵהַצַּד
אֵיךְ שֶׁגַּל מַקְצִיף וְגָדוֹל
מוֹחֶה הַכֹּל

 

 

פסח תשס”ה

מתוך קונטרס השירים “הזמנה לבכי” (אבן חושן, 2005)

כללי

מות הלויתן

אליעז כהן

“לִוְיָתָן זֶה-יָצַרְתָּ לְשַׂחֶק-בּוֹ”
(תהלים קד)

 

לֹא עוֹד תִּשָּׁמַע צְפִירַת גַּעְגּוּעֶיךָ, יֶלֶד לִוְיָתָן
לֹא עוֹד.
מֵאֵיזוֹ תְּהוֹם עָשִׂיתָ עֲלִיָּה?
לֹא יָדַעְתָּ שֶׁבַּצַּד הָאָפֵל שֶׁל אֶרֶץ שְׁכוּרַת-שֶׁמֶשׁ זוֹ
רַב הַצַּלְמָוֶת?
לֹא שָׁמַעְתָּ כִּי כָּאן אֶרֶץ אוֹכֶלֶת יְלָדֶיהָ?
מֵרֹאשׁ הַכַּרְמֶל הָאִי-נִרְאֶה הָעוֹלֶה בְּעָשָׁן
רוֹאֶה אוֹתְךָ, יֶלֶד לִוְיָתָן
חוֹתֵר אֶל הַכָּחֹל הַכָּחֹל וְלֹא יָכוֹל. וּמַה
בִּקַּשְׁתָּ לְהָבִיא בִּסְנַפִּירֶיךָ? אוּלַי מְעַט שַׁלְוַת אוֹקְיָנוֹס
אוֹ פַנְטַזְיַת כָּל אָדָם לְהִבָּלַע כְּמוֹ פִּינוֹקְיוֹ אוֹ יוֹנָה
בָּרֶחֶם הַגְּדוֹלָה?
אוּלַי הֶמְיַת-אַלְפַּיִם-שְׁנוֹת עָשְׂתָה דַּרְכָּהּ בְּקוֹל צְפִירַת גַּעְגּוּעֶיךָ…
וְעַכְשָׁו אַתָּה יוֹדֵעַ, כְּמוֹ דָּוִד בִּתְהִלִּים, כֻּלָּנוּ כְּלֵי-מִשְׂחָק
בְּיַד הָאֱלֹהִים
וְאֵין לִי לֵב לָשׁוּב לִרְאוֹת אוֹתְךָ עוֹד מִטַּלְטֵל
בְּתוֹךְ גַּלֵּי-תִּקְוָה-קְטַנִּים
בְּמֵי הַקִּישׁוֹן הַמְכַלִּים.

 

ניסן תשס”ה

מתוך קונטרס השירים “הזמנה לבכי” (אבן חושן, 2005)

שירה

הזמנה לבכי

אליעז כהן

אֵלֶיךָ הַחַיָּל הַטּוֹב הַנֶּאֱמָן שֶׁבְּיוֹם מִן הַיָּמִים הוּא יוֹם פְּקֻדָּה
תִּקְרַב לִמְעוֹנֵנוּ:

 

אָרוּץ אֵלֶיךָ בִּזְרוֹעוֹת פְּתוּחוֹת אָרוּץ אֲחַבֶּקְךָ וְאוֹבִילְךָ
לִפְנֵי הַפֶּתַח אֹחַז צַוְּארוֹנְךָ, אֶקְרַע בְּךָ קְרִיעָה עַד
מְקוֹם הַלֵּב

 

תִּכָּנֵס, תֵּשֵׁב עִמָּנוּ בִּישִׁיבַת הָאֲבֵלִים, תִּטְעַם הַכְּעָכִים הָעֲגֻלִּים
כְּמוֹ הַיְלָדִים שֶׁגַּם עַכְשָׁו מִתְגַּלְגְּלִים עַל הַשָּׁטִיחַ כְּמוֹ
גּוֹרָל, שׁוּב הוֹפְכִים בָּתִּים בְּעֶצְיוֹן לִנְקוּבִים וַחֲלוּלִים

 

בִּדְמָמָה נֵלֵךְ בָּאַחֲרוֹנָה בֵּין חַדְרֵי הַבַּיִת:
רַק אֲנִי וְאַתְּ וְהַכְּתָלִים זוֹכְרִים רִיבִים וַאֲהָבִים
שׁוּרוֹת שֶׁנִּכְתְּבוּ שֶׁנִּמְחֲקוּ כְּמוֹ נִכְווֹת בְּסֵפֶר הַחַיִּים
בְּעֵינֶיךָ, חַיָּלִי הַטּוֹב, אֶרְאֶה דִּמְעָה, רֵעֵינוּ חוֹנְקִים אֶת
בִּכְיָם, כָּתַב בְּתַשַׁ”ח הַמְשׁוֹרֵר, עַכְשָׁו אוּלַי מֻתָּר לִבְכּוֹת
וְאִם הָיָה עוֹד זְמַן

הָיִינוּ רוֹבְצִים בִּנְאוֹת דֶּשֶׁא וְשׁוּב מְשַׂחֲקִים
בְּמִשְׂחַק הַמַּחֲבוֹאִים שֶׁל
שִׁיר הַשִּׁירִים
אַתְּ הָרַעְיָה, אֲנִי הַדּוֹד, אַתָּה בְּתַפְקִיד הַשּׁוֹמְרִים

 

וְהָיִיתִי בְּרִיצָה לוֹקֵחַ אוֹתְךָ מֵעַל לְבֵית הַקְּבָרוֹת –
לְכָאן, בִּשְׁעַת רַעֲוָא דְּרַעֲוִין אַחַת
שָׁמַעְתִּי תְּפִלַת הַמּוּאַזִּין כִּתְפִלַּת יְהוּדָאִין יַחַד עוֹלוֹת
כָּאן אֶפְשָׁר לְהִתְנַבֵּא, כָּאן
אִם רַק הָיָה לָנוּ עוֹד זְמַן

 

בִּלְחִישָׁה אַתָּה שׁוֹאֵל: אֲרַזְתֶּם? כְּאִלּוּ יֵשׁ בְּזֶה הָעוֹלָם הַצְּרוֹר
שֶׁכֹּה יָכִיל גַּעְגּוּעִים

 

אַתָּה עוֹצֵר בְּשֶׁטֶף הַדְּמָעוֹת. יוֹצְאִים לִנְשֹׁם עַל הַמִּרְפֶּסֶת
כָּאן הֵכַנְתִּי לִי פִּנָּה קְטַנָּה לִכְתֹּב אֶת הָרוֹמָן הַלֹּא גָּמוּר
עַכְשָׁו מֵעֵץ הַתְּאֵנָה שֶׁבֶּחָצֵר עָלֶה אַחֲרוֹן נוֹשֵׁר
הַכֹּל מָלֵא סְמָלִים אַתָּה אוֹמֵר
נוֹפֵל עַל צַוָּארִי בִּבְכִי וּמְמָרֵר
חַיָּלִי הַנֶּאֱמָן, הַטּוֹב, עַכְשָׁו מֻתָּר סוֹף סוֹף לִבְכּוֹת.

 

 

(מפּחד לב יומם, שבט התשס”ה
בכפר עציון)

 

 

 

 

מתוך קונטרס השירים “הזמנה לבכי” (אבן חושן, 2005)

תגובות פייסבוק

Share

Yehee — Political Poetic Journal