משוררת

אסתר ביטון שושן

אודות

סלון פיאות

אסתר ביטון שושן

מוּכָנָה לְהִשָּׁבַע בַּיָּקָר לִי

רָאִיתִי אֶת רֹאשׁ הַקַּלְקַר קוֹרֵץ לִי

תַּחַת תִּסְרֹקֶת אָפְנָתִית

הוּא הֶעֱבִיר אֶת לְשׁוֹנוֹ עַל שְׂפָתָיו

וּפָלַט אֲנָחָה עֲמֻקָּה שֶׁהִסְגִּירָה קוֹל בָּרִיטוֹן

אִיטָה הֵיטִיבָה אֶת צְרוֹר הַמַּחְלָפוֹת הַבְּהִירוֹת

הָפְכָה אוֹתוֹ לְאִשָּׁה פַּתְיָנִית

אִשָּׁה נַעֲשֵׂית אִשָּׁה

כְּשֶׁהַבּוּשָׁה מְכַסָּה אֶת שִׁפְעַת אֵיבָרֶיהָ

אֲנִי קוֹרֵאת אֶת סִימוֹן דֶה בּוֹבוּאָר

בְּגִיל מְאֻחָר יַחֲסִית בְּלֵב שְׁכוּנָה יִרְאַת אָדָם וֶאֱלוֹהַּ

הַחֹם מֵצִיק וְתַלְתַּלַּי קְמֵלִים מִבַּעַד לַזְּמַן הַחוֹלֵף

כְּשֶׁתִּשְׁאֲלוּ אוֹתִי לָמָּה לִי בְּעֶצֶם

אֹמַר לָכֶם, מְזִמָּה פֵמִינִיסְטִית

שֶׁהִצְלִיחָה יוֹתֵר מִדַּי

לצפייה ביצירה

עוגיות סולת

אסתר ביטון שושן

בֵּין פּוּרִים לְפֶסַח כְּשֶׁהַשְּׁמָשׁוֹת מִתְאָרְכוֹת

וְרֵיחַ הַפַּרְדֵּסִים נִנְעָץ עִם רֵיחַ מְבֻשָּׂם שֶׁל סָנוֹ זָ’אוֵל

קַרְטוֹן בְּפִנַּת הַמִּטְבָּח הָיָה מִצְטַמֵּק לְאִטּוֹ

כְּשֶׁהָאָבִיב הִתְרַחֵב

תְּחִלָּה נֶעֶלְמוּ הָאֲרִיזוֹת הַמְּרַשְׁרְשׁוֹת

וּמָה שֶׁנִּשְׁאַר מִבּוֹנְבּוֹנְיֵרָה כְּשֵׁרָה לְפֶסַח

שֶׁעָבַר,

אַחַר כָּךְ הָלְכוּ שַׂקִּיּוֹת שֶׁל חִטָּה תְּפוּחָה צִבְעוֹנִית

וּבַּמְבָּה אֲדֻמָּה וְסֻכָּרִיּוֹת דְּרָזֶ’ה.

לְמַטָּה נִשְׁאֲרוּ הַבַּסְבּוּסוֹת

שֶׁשָּׁלְחָה אִשָּׁה אַחַת מֵהַבֵּית כְּנֶסֶת

עֲטוּפוֹת בְּצֵלוֹפָן אָדֹם יַיִן

אִמָּא אָמְרָה,

לֹא בָּטוּחַ כָּשֵׁר אֲבָל בַּל תַּשְׁחִית

וּבְכָל שָׁנָה מְדוּרַת חָמֵץ

אָכְלָה אֶת הַבַּסְבּוּסוֹת שֶׁל הָאִשָּׁה מֵהַבֵּית כְּנֶסֶת

שֶׁאֲנִי לֹא זוֹכֶרֶת אֶת שְׁמָהּ

לצפייה ביצירה

קדיש

אסתר ביטון שושן

אָמֵן, אֲנִי לוֹחֶשֶׁת, אָמֵן יְהֵא שְׁמֵיהּ רַבָּה.

מַבִּיטָה דֶּרֶךְ סְדָקִים סְדָקִים, חֲלוּלִים חֲלוּלִים

בְּנִבְרֶשֶׁת אַחַת גְּדוֹלָה.

לֹא יְדַעְתִּיהָ מֵעוֹלָם, אֶת אוֹרָהּ וְטוּבָהּ.

גְּבִישֵׁי הַבְּדֹלַח מְכֻסִּים אָבָק

שֶׁרַק אֲנִי מִלְּמַעְלָה רוֹאָה.

וַאֲנִי רוֹצָה לְהוֹשִׁיט יָד כְּמוֹ אִשָּׁה כְּשֵׁרָה.

רַק לָגַעַת, רַק מְעַט, רַק מַבָּט

לָחוּשׁ אֶת זִמְרַת קַרְנֵי הָאוֹר הַמִּתְנַפְּצוֹת

אֶת הַתְּפִלּוֹת הַכְּלוּאוֹת בָּהּ, הָאֲסוּרוֹת,

אֵלֶּה שֶׁלֹּא יִתְקַבְּלוּ לְעוֹלָם.

מְצַמְצֶמֶת מַבָּט, צוֹפָה בֶּהָמוֹן

שׁוֹאֵג לָבֶטַח, אָמֵן יְהֵא שְׁמֵיהּ רַבָּה

תַּחַת יָם לָבָן פּוֹעֵם.

לוּ הָיְתָה לִי עַכְשָׁו, יָד עֲנֻגָּה,

כְּמוֹ בַּת פַּרְעֹה, אֲרֻכָּה

עִם מַטְלִית אַחַת רַכָּה.

לצפייה ביצירה

בר יוחאי

אסתר ביטון שושן

רַשְׁבִּי שֶׁהִכַּרְתִּי כְּדַאי הוּא

לִסְמֹךְ עָלָיו

בִּשְׁעַת הַדְּחָק אֶפְשָׁר

לָבוֹא אֵלָיו לִשְׂמֹחַ

עַד כְּלוֹת

אוֹ לִבְכּוֹת עַל מַר

לְפַקְפֵּק מוּל דּוּכַן

חוּטִים אֲדֻמִּים

אִם לֹא

יוֹעִיל לֹא יַזִּיק קָנִיתִי

מָה יָכוֹל לִהְיוֹת.

רַשְׁבִּי שֶׁהִכַּרְתִּי

שׁוֹתֵק בְּמוֹרַד הָהָר

הַכָּחֹל

תַּחַת קִירוֹת אֶבֶן קְרִירִים

פָּרֹכֶת קְטִיפָה

עִם טְבִיעוֹת אֶצְבַּע אָדָם

וְיַד אֱלוֹהִים שֶׁמִּשְׁתַּדֵּל

לֹא לְהִתְעָרֵב

גַּם כְּשֶׁאִמָּהוֹת זוֹלְגוֹת

לַאֲזוֹרִים לֹא מֻרְשִׁים

עֲסִיס סֻכָּרִיּוֹת טוֹפִי

תַּלְתַּלֵּי יַלְדוּת אֲבוּדִים

יְבָבַת קְלָרִינֵט

רֵיחַ שַׁעֲוָה עַתִּיקָה

דִּמְמַת דָּם וְדֶמַע

אַבָּא אוֹמֵר

מָה אֲנַחְנוּ מְבִינִים?

מָה

אֲנַחְנוּ

מְבִינִים?

ל”ג בעומר, צפת תשפ”א

לצפייה ביצירה

אבל חרדים מוות מירון

4

תגובות פייסבוק