חנה קרמר -

שירה

במדרגות חוף אכדיה

חנה קרמר

בְּמַדְרֵגוֹת חוֹף אָכַּדְיַּה הַחֲטוּפִים

צוֹחֲקִים מְחַיְּכִים שְׂמֵחִים

הַחוֹל נִכְנַס לָהֶם לְכָל הַחֲרַכִּים

הַחוֹל נוֹשֵׁף לָהֶם בִּפְנִים

הַחֻפִּים לְבָנִים וְהַגַּלִּים

הֵם מַצְמִידִים צְדָפוֹת יָפוֹת כְּמוֹ עֲגִילִים

לְאָזְנֵיהֶם

רֵיחַ הֶעָרִים בְּאַפָּם וּתְהוֹמוֹת וּרְקִיעִים

וּבְנֵי הָאָדָם

חַיִּים וּמֵתִים שָׁטִים לְעֻמָּתָם

הַקַּבַּרְנִיטִים לָהֶם שָׁרִים

מַארְשׁ מְהַגְּרִים

וְהֵם נֶאֱחָזִים בַּמַּעֲקוֹת הֵם תָּרְנֵי מַדְרֵגוֹת סְתַגְּלָנִים

מַטִּילֵי עֳגָנִים

בְּמַבְּטֵיהֶם נַחַת רוּחַ נָחָה רוּחַ יָם

חָכְמַת הַפַּרְצוּף חָכְמָ

תָם

הַשֶּׁמֶשׁ עַל לְחַיֵּיהֶם זוֹרַחַת הַשֶּׁמֶשׁ עַל לְחַיֵּיהֶם שׁוֹקַעַת

אֶצְבָּעִי בִּלְחָיֵיהֶם נוֹגַעַת

מַעֲבִירָהּ קַוִּים תָּוִים וְכָל הַפַּרְצוּפִים

יָפִים

נָשִׁים תִּינוֹקוֹת זְקֵנִים צְעִירִים עַכְשָׁו מוּנָפִים

בְּכָל הָרְצִיפִים

בַּמַּדְרֵגוֹת עוֹלֶה פָּעוֹט

הֵם מְחַיְּכִים אֵלָיו בְּרַכּוּת בִּנְהָרָה

הוּא מְחַיֵּךְ בַּחֲזָרָה

לצפייה ביצירה

שירה

ביער שוקדה

חנה קרמר

צִפּוֹר יוֹשֶׁבֶת בּוֹדְדָה לְיַד הַאֵקָלִיפּטוּס

נָטְלוּ גּוֹזָלֶיהָ אֵיכָה

רֹאשָׁהּ פָּרוּעַ בְּגָדֶיהָ פְּרוּמִים

בּוֹכָה

הַכַּלָּנִיּוֹת מְקוֹנְנוֹת בְּעִגּוּלִים לֹא נִשְׁמָעִים

הָעֵצִים בּוֹכִים בְּעִגּוּלִים הוֹלְכִים בָּאִים

עֲיָירוֹת שֶׁנִּתְלְשׁוּ לוֹבְשׁוֹת שְׁחֹרִים נָדְדוּ הַצִּיפּוֹרִים

צִפּוֹר בּוֹדְדָה מִגֶּדֶר לַגָּדֵר מֵאִילָן לְאִילָן מִשּׁוּחָה לְשׁוּחָה

בּוֹכָה

גּוֹזָלֶיהָ תְּלוּיִים עַל הָעֵצִים בַּדֶּרֶךְ שׁוֹקְדָהּ

לָחַם בִּגְבוּרָה לְלֹא מוֹרָא

אֵקָלִיפּטוּס לוֹבֵשׁ אֲבֵלוּת כֵּהָה מְקַלֵּף אֶת עוֹרוֹ לְבַדּוֹ הַדֶּגֶל בְּיָדוֹ

אִם תַּרְכִּינוּ רָאשֵׁיכֶם אֶל הַנַּרְקִיסִים הַשְּׁתוּלִים תִּשְׁמְעוּ גִּבְעוֹלִים בְּקוֹלוֹת דְּקִיקִים עוֹלִים

לֹא נִשְׁכַּח לֹא נִסְלַח

צִפּוֹר עַל חֶלְקַת הָאֲדָמָה מְנַגֶּנֶת בְּלַחַשׁ נִגּוּן כִּסּוּפִים

בֵּין שָׁדֶיהָ צַעַר יָלִין

כְּנָפֶיהָ שְׁמוּטוֹת מֵעָלֶיהָ עוֹרְבִים עָפִים

בּדֶּרֶךְ יער שׁוֹקדָהּ אֶל מְקוֹם הָעֲקֵדָה בַּסְּבָכִים

תְּמוּנוֹת אַחִים

חִיּוּךְ עֲגִיל נֶזֶם כּוּמָז

רַכּוּת פְּנֵיהֶם עַזּוּת קַרְנֵי הַפָּז

מִי שָׂרָף מִי רָצַח? זֶה שֶׁהָלַךְ לַכַּעְבָּה וְלֹא לְמוֹרִיָּה

זֶה שֶׁאָח הָיָה

דִּין אֵל בַּטֵּל אָמַר וְהָפַךְ אַכְזָר

הָאָרֶץ שׁוֹכֶבֶת מִתַּחַת פְּנֵי הָאֲדָמָה הַלּוֹהֶבֶת

וְהָאֲדָמָה דְּלוּקָה בִּטְלָאִים צְהֻובִּים סַבְיוֹנִים חַרְצִיּוֹת דְּמוּמִיּוֹת חַרְדָּלִים טוֹפְחִים קִידוֹת שְׂעִירוֹת

תָּלִינוּ עָלֵינוּ טְלָאִים צְהֻובִּים שָׁנִים אֲלָפִים דּוֹרוֹת

לֹא עוֹד אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים אָמְרוּ שִׁמְשׁוֹנִים

זוֹ אֶרֶץ אֱלֹהֵינוּ

וְחֵרְפוּ נַפְשָׁם עַל רִמּוֹן וְדִגְלֵנוּ

צִפּוֹר בָּדָד מְכַסָּה רֹאשָׁהּ בְּשַׂק כְּסוּמָא

לֹא רוֹאֶה עוֹד אֶת הַדָּם אֶת הַשָּׁנִי אֶת הַזָּהָב אֶת הָאֵזוֹב אֶת הַדְּמָמָה

לצפייה ביצירה

שירה

איך הוא עומד

חנה קרמר

אֵיךְ הוּא עָמַד בְּתוֹךְ הַדָּם

אֵיךְ פַּסֵּי דָּם רְחָבִים אֲרוּכִים בֵּין חֲדָרִים

מְבֻגָּר עִם הַכֶּרֶס עִם הַחִיּוּךְ הַנָּאִיבִי הַמָּרִיר

עוֹמֵד שם וּמְסַפֵּר אֵיךְ דִּבְּרוּ עִם הַמְחַבְּלִים . הוּא מִסְפָּר בְּטוֹן קָרִיר

עַל מָה דִּבַּרְתֶּם?

הַהוּא סִפֵּר שֶׁיְּלָדָיו גֵּאִים בּוֹ, אֵיךְ אַבָּא שֶׁלָּהֶם יַעֲלֶה לַשָּׁמַיִם יְקַבְּלוּהוּ בְּכָבוֹד

עַל שֶׁהָרַג כּוֹפְרִים כָּכָה צָרִיךְ עוֹד וְעוֹד

מספר שֶׁשָּׁכְבוּ הִיא וְהוּא בַּפִּנָּה וְהִגִּיעוּ הַלּוֹחֲמִים

שֶׁזָּרְקוּ רִמּוֹנִים וְיָרוּ מָלֵא וְהֵם יָצְאוּ שְׁלֵמִים

הוּא מִתְפַּלֵּא

אוּלַי אִשְׁתִּי חָבְשָׁה לַמְּחַבֵּל אֶת הַפְּצִיעָה בְּיָד וְהוֹצִיאָה לוֹ כַּדּוּר

אוּלַי בִּגְלַל שֶׁנָּתְנָה לָהֶם אֹכֶל לְמַטָּה. כֵּן, אֹכֶל זֶה בָּרוּר

הַבַּיִת מְחוֹרָר צָבוּעַ בְּפַסִּים כֵּהִים עָבִים

לֹא רַק עַל הַמַּשְׁקוֹפִים

וְעַל הַמְּזוּזוֹת

וְאֵיךְ הוּא עוֹמֵד שָׁם עֵינֵי יֶלֶד וְסִיגַרְיָה בֵּין הָאֶצְבָּעוֹת

וְאוֹמֵר, אֶתְמוֹל הָיָה לִי יוֹם הֻלֶּדֶת, אֵיךְ נִצַּלְנוּ פִּלְאֵי פְּלָאוֹת

לעילוי נשמת דוד אדרי, בעלה של “רחל מאופקים”

לצפייה ביצירה

שירה

על הבחורה שסחבו אותה בשערה לתוך הג’יפ השחור

חנה קרמר

הָאַיָּלָה בְּשָׁעָה שֶׁהִיא צוֹוַחַת

הָאַיָּלָה בְּשָׁעָה שֶׁהִיא נוֹתֶנֶת קוֹלוֹת שֶׁהִיא זוֹעֶקֶת בַּחֲבָלֶיהָ

הָאַיָּלָה בְּשָׁעָה שֶׁהִיא רוֹצָה לְהוֹלִיד

בְּשָׁעָה שֶׁמֵּרִיחַ אֶת רַגְלֶיהָ נָחָשׁ אֶחָד עֲקַלָּתוֹן וְהוֹלֵךְ לְמַרְגְּלוֹתֶיהָ

בְּשָׁעָה שֶׁהַנָּחָשׁ נוֹשֵׁךְ בְּעֶרְוָתָהּ קוֹרֵעַ לָהּ אוֹתוֹ מָקוֹם

בְּשָׁעָה שֶׁהִיא נִכְנֶסֶת לְתוֹךְ הַר שֶׁל חֹשֶׁךְ

בְּשָׁעָה שֶׁהִיא הוֹלֶכֶת לְמֵרָחוֹק לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה

בְּשָׁעָה שֶׁיֵּשׁ לָהּ כְּאֵבִים כְּמוֹ יוֹלֶדֶת

יוֹרֵד מָטָר. הִיא מַכְנִיסָה אֶת רֹאשָׁהּ בֵּין בִּרְכֶּיהָ וּבוֹכָה בְּכִיָּה אַחַר בְּכִיָּה אַחַר בְּכִיָּה אַחַר בְּכִיָּה אַחַר בְּכִיָּה. אִם הָיְתָה יְכוֹלָה הָיְתָה רָצָה וּמַסְתִּירָה עָצְמָה וּשְׁאָר הַחַיּוֹת שֶׁרוֹדְפוֹת אַחֲרֶיהָ לֹא הָיוּ מוֹצְאוֹת אוֹתָה

לצפייה ביצירה

שירה

כביש 3

חנה קרמר

שְׂדוֹת הַכֻּתְנָה מְרִימִים דֶּגֶל לָבָן לָבָן

הַשָּׂדוֹת שׁוֹתְקִים. מֶרְחַקִּים

אַחַר כָּךְ הֵם יִבְכּוּ עִם הַגֶּשֶׁם שֶׁיְּטַהֵר גְּוִיָּתָם

אַחַר כָּךְ יִפְרְחוּ כְּאִלּוּ כְּאִלּוּ

תָּם

הַפַּרְדֵּסִים יְרֻקֵּי עַד וְתַפּוּזִים עַל יַד

יְסוֹדוֹת עַל יַד

אַשְׁדּוֹד עַל יַד

גְּדֵרָה

הַשַּׁרְבִיטָן נֶאֱחַז בַּבְּרוֹשִׁים כְּפָעוֹט בְּשִׁדְרַת אִמּוֹ

טֶנְדֶּר לָבָן עִם דֶּגֶל עֲנָק מְנוֹפֵף בִּמְלוֹאוֹ

הַלּוּחוֹת הַסּוֹלָרִים שׁוֹכְבִים עַל גַּבָּם עַל הָרְפָתוֹת

מִתְפַּלְלִים

הָרְדוּפִים אֲדֻמִּים רְעִילִים שׁוֹאֲלִים

בַּקָּשׁוֹת הָרְגָבִים הֲפוּכוֹת

אֲנִי חָדְלָה לִפְחֹד

חָדְלָה לִבְכּוֹת

הַנּוֹף חוֹרֵשׁ בְּלִבִּי אֲרֻכּוֹת

בַּשָּׂדוֹת טְרַקְטוֹר קָטָן יָרֹק לֹא נִבְהָל

חֲסִידָה נוֹשֵׂאת מַסָּעָהּ כְּעִנְבָּל

נַחֲלִיאֵלִי חוֹצֶה כְּבִישׁ מְהַסֵּס אִם יוּכַל

בוגנוויליה בּוֹעֶרֶת סָגֹל כַּסְּנֶה לֹא אֻכָּל מֵחַלּוֹן

אוֹטוֹבּוּס דּוֹהֵר

דּוֹהֶרֶת בְּדִידוּתִי מַהֵר

מָה שֶׁהָאֲדָמָה מְכַסָּה נִשְׁכָּח

אֲנִי חוֹשֶׁבֶת, שֶׁמָּא אָלִין בָּהּ וְרֹאשִׁי אַנִּיחַ כָּךְ

עַל אֶבֶן מֵהַמָּקוֹם

וְסֻלַּם יִקָּחֵנִי מָרוֹם

שָׁם אֶשְׁקוֹט

חָדְלָה לִבְכּוֹת

אוּלַי תָּבוֹא אַזְעָקָה

אֶת יָדֵינוּ נַנִּיחַ עַל הָרַקָּה

וְקוֹל דְּמָמָה דַּקָּה

לצפייה ביצירה

שירה

הר. בית. רחוב

חנה קרמר

רְחוֹב יָפוֹ לְכֹל אָרְכּוֹ י”ב בְּאִיָּר

לִכְאוֹרָה סְתָם יוֹם, יֵשׁ לוֹמַר

הָרְחוֹב מוּצָף בְּצִבְעוֹנִי בְּלָבָן וְכָחֹל

כְּמוֹ יוֹם הָעַצְמָאוּת בִּסְתָם יוֹם שֶׁל חֹל

אֲנָשִׁים שׁוֹאֲפִים נוֹשְׁפִים אֲוִירָא דְּאֶרֶץ הַקֹּדֶשׁ

מְשׂוֹחֲחִים בִּמְתִינוּת בְּמַכְשִׁירֵי הֲסְלוֹלָר אוֹ עִם חָבֵר

אֵין מָה לְמַהֵר

הִתְרַפְּקוּת זוֹ עַל חֲמִימוּת הַכְּתָלִים הַזְּקֵנִים

חוֹשֶׂפֶת אֶת הַלְּבָבוֹת מִתְרוֹנְנִים וְכֵנִים

הָרַכֶּבֶת הַקַּלָּה כְּתַנִּין מֹשֶׁה מִתְהַפֶּכֶת וְרוֹקַעַת בָּרְחוֹב

הַיּוֹם יֵשׁ מַצָּב לֶאֱהֹב

הַפִילִיפִּינִיוֹת בַּדּוּכָן הָאַסְיָאתִי אוֹכְלוֹת בְּבֻלְמוּס

הָאִישׁ הַמְּלֻכְלָךְ יוֹרֵק בְּקוֹל לְלֹא הִסּוּס

זֵרֵי הַפְּרָחִים מֻשְׁלָכִים עַל הַמִּדְרָכָה תַּחַת לוּחַ הָאֶבֶן.

לְזֵכֶר שֶׁנִּסְפּוּ בְּמָקוֹם זֶה בְּפִגּוּעַ

חַבְּלָנִי בְּאוֹטוֹבּוּס אֶגֶד קַו

שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה בְּיוֹם רִאשׁוֹן

י”ב בַּאֲדָר הַ’תשנ”ו

הוֹלְכִים. לֹא מִסְתַּכְּלִים. הוֹלְכִים

בִּרְחוֹבוֹת בְּתוֹךְ שְׂדוֹת פְּרָחִים שְׁחֹרִים שְׁזוּרִים

בְּעִגּוּלֵי עִגּוּלִים עַל נוֹפְלִים חֲלָלִים פְּרָחִים אֲדֻמִּים יְבֵשִׁים כְּחַלְחַלִּים

פְּרָחִים הוֹלְכִים אֲנִי הוֹלֶכֶת עַל הַסַּפְסָל אֲנִי

יוֹשֶׁבֶת

רוֹאֶה אֶת הַהַתְאָמוֹת שֶׁל הַעֲלָמוֹת

בָּאָפְנָה הָאַחֲרוֹנָה אֲנִי אוֹהֶבֶת בִּגְדֵי צִבְעוֹנִין

שְׁתֵּי בְּנוֹת עֶשְׂרֵה בְּפֶה מְגֻשָּׁר מְחַיְּכוֹת חִיּוּךְ מְאֻשָּׁר

בְּקִפּוּל רַגְלַיִם עַל הַסַּפְסָל סַבַּבָּה וְעַל הַזְּמַן חֲבָל

בְּצֹמֶת בִּנְיַן גֵּ’נֵרָל

כֹּרֶשׁ שְׁלוֹמְצִיּוֹן יַנַּאי וְהוֹרְקָנוּס שׁוֹתְקִים

כְּשֶׁהָרַכֶּבֶת הַקַּלָּה מְעַסָּה אֹתָם בְּקַרְסֻלֶּיהָ הָרַכִּים

אֲנִי בָּאָה אֵלֶיהָ. וּבָאִים כָּל הַתּוֹשָׁבִים. כֻּלָּם. הָרָעִים וְהַטּוֹבִים. כֻּלָּם. בָּאִים

עוֹלֶה הָאִישׁ עִם הַסַּלִּים מְדַקְלֵם בְּקוֹל רָם בְּמִשְׁקָלִים

אֶת הַהוֹרָאוֹת בְּדַקְדְּקָנוּת בִּרְצִינוּת בְּשָׁלוֹשׁ שָׂפוֹת:

נָא לְוַדֵּא שֶׁלֹּא שְׁכַחְתֶּם חֲפָצִים אִישִׁיִּים בָּרַכֶּבֶת

יֵשׁ לְתַקֵּף אֶת הַכַּרְטִיס מִיָּד עִם עֲלִיָּתְךָ לָרַכֶּבֶת

הַתַּחֲנָה הַבָּאָה רְחוֹב יָפוֹ הַתַּחֲנָה הַבָּאָה כִּכַּר צִיּוֹן

נִכְנַס בָּחוּר בִּכְתֹנֶת לְבָנָה עוֹבֵר אֶחָד אֶחָד בְּכָל פִּנָּה

שָׁלוֹם אוֹמֵר לַכֹּל בְּלִי לְהַחְסִיר לֹא חָדַל עַד שֶׁהַשֵּׁנִי שָׁלוֹם לוֹ מַחֲזִיר

עוֹלֶה אִישׁ בָּטוּחַ מִשָּׁמַיִם שָׁלוּחַ יְחִי אֲדוֹנֵנוּ מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ

גְּבֶרֶת תִּכָּנְסִי אַל תַּפְרִיעִי בַּמַּעֲבָר הוּא מֵטִיחַ

שַׁד נִשְׁלַף לְהָנִיק מוּל פְּנֵי הֶחָסִיד

אֵין לְךָ מָה לְהַגִּיד

בְּמַאֲפֶה יְהוּדָה אֲנִי אוֹכֶלֶת עוּגָה מְצֻעְצַעַת בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה

אַחֲרֵי שִׁשִּׁים שָׁנָה

אֲנִי קוֹנָה לִי עוֹד מָנָה

בְּמַאֲפֶה יְהוּדָה בְּקִינְג ג’וֹרְג עַל הַמִּדְרָכָה אֲנִי יוֹשֶׁבֶת

כְּמוֹ יוֹנָה בְּוֵנֶצְיָה

מֵרָחוֹק אֲנִי רוֹאָה אֶת סְבַּארוֹ הַיּוֹם זֶה מַאֲפֶה נֶאֱמָן

אֲנִי נִזְכֶּרֶת בְּפִגּוּעַ שֶׁהָיָה. מִזְּמַן. לֹא מִזְּמַן

הָיִיתִי שָׁם. יָשַׁבְתִּי מוּלוֹ. יָצָאתִי וְצָעַדְתִּי שָׁלוֹשׁ חֲנוּיוֹת

וְהָיָה פִּצּוּץ

הִתְחַלְתִּי לָרוּץ

וְלִבְכּוֹת וְלָרוּץ וְלִבְכּוֹת וְלָרוּץ.

לצפייה ביצירה

שירה

אלף לילה ולילה

חנה קרמר

מִדְבָּר מִדְבָּר דּוּבַּאי מִדְבָּר

אַבּוּ דַּאבִּי מִדְבַּר

שֶׁאַרְגָּ’הּ מִדְבָּר מִדְבָּר

לֹא חוֹלוֹת צְהֻבִּים חוּמִים

מִדְבָּר שֶׁל חוֹלוֹת אֲדֻמִּים

חוֹלוֹת שְׂמֵחִים

זֶה הַדָּם שֶׁנִּשְׁפַּךְ מֵהַחַמָּה אֶל אֲדָמָה

הוֹפֵךְ אֶת הַמִּדְבָּר מַכְנִיס אוֹרְחִים

הַמִּגְדָּל הַגָּבֹהַּ בְּעוֹלָם כֶּסֶף הָרַב בָּעוֹלָם

הַיַּהֲלוֹמִים הַזָּהָב הַדֶּקֶל הַמְּלָאכוּתִי

הַמִּסְגֶּרֶת הַפְּרָחִים הַכֹּל בְּגָדוֹל הַכֹּל יָכוֹל

כָּכָה אֲנִי אוֹהֶבֶת בְּנֵי מִעוּטִים

דְּשֵׁנִים לְבוּשֵׁי לְבֵנִים וְעָקָל מְרֻכְּכֵי מַבָּטִים

בליז בליז מִכָּל הַלֵּב וּכְתֹבֶת בְּעַרְבִית בַּדָּרֶךְ לְחוֹף בורג’ אֶל עֲרָב

“הַהֲנָאָה אֵינָהּ רַק בִּפְנֵי הַדְּבָרִים אֶלָּא אִם הוֹלְכִים בְּתוֹכָהּ”

וְהֵם הוֹלְכִים

בָּא לִי באלי אֶל הַכְּפָר הַגְּלוֹבָּלִי בְּדוּבַּאי

מָקוֹם לְכָל מְדִינָה יֵשׁ מוֹפַע פַּעֲלוּלִים אַתְּ לֹא מְבִינָה

מָרוֹקוֹ תֵּימָן מִצְרָיִם כווית קוֹרֵיאָה יַפָּן

לְכָל מְדִינָה יֵשׁ בִּיתָן

וְרַק יִשְׂרָאֵל פָלַסְטִין

אַתָּה לֹא מֵבִין

וְהֶסְכֵּמֵי אַבְרָהָם? וְיִצְחָק וְיַעֲקֹב וְיוּבָל?

לָמָּה תָּמִיד פָלַסְטִין זֶה קַל? חֲבָל

ואֲנַחְנוּ גְּלוֹבָּלִים רוֹצִים לִהְיוֹת

אֲבָל יִשְׂרָאֵל זֶה רַק בְּעָיוֹת

אֲנִי לוֹבֶשֶׁת אֶת הַגָּלַבִּיָּה הַוְּרֻדָּה וְאֶת מַחְרֹזֶת הַזָּהָב עַל הַמֵּצַח

אֲנִי בַּמִּדְבָּר

אֲנִי הַגָּר

הַחוֹלוֹת רַכִּים רַכִּים

אֲנִי כִּמְטַחֲוֵי קֶשֶׁת שׁוֹקַעַת מֶרְחַקִּים

(תֵּתַע תֵּתַע תֵּתַע תֵּתַע טַאטֶע)

כָּאן אֲנִי שׁוֹכַחַת אֶת גִּלּוּלֵי בֵּיתִי

כָּאן בָּנַי וּבְנֵי בָּנַי הוֹלְכִים אִתִּי

וְהַחֵמֶת מְלֵאָה כָּל טוּב

וְהַבֵּן הַסּוֹרֵר אָהוּב

אֲנִי וְרֻדָּה הַחוֹלוֹת אֲדֻמִּים

וּמֵעַי לֹא הוֹמִים. נִרְגְּעוּ

בְּמִדְבָּר שֶׁאַרְגָּ’הּ הַגִּ’יפִּים דּוֹהֲרִים

כְּמוֹ חוֹצִים כְּרָכִים וּטְרַקְלִינִים מְפֹאָרִים

הַדְּיוּנוֹת בִּמְלֵאוּת נוֹהֲרוֹת

בִּמְנוּחָתָן סוֹעֲרוֹת

גָּלַבִּיּוֹת לְבָנוֹת בְּנֵי דּוֹדִים

פְּצָעִים מַגְלִידִים

לֹא עוֹד שַׂק דָּג מָלוּחַ וְנוֹדוֹת נְפוּחִים

חֲלֵב נְאָקָה תָּמָר, סֻכָּר, יְלָדִים שְׂמֵחִים.

לצפייה ביצירה

חנה קרמר

במדרגות חוף אכדיה

ביער שוקדה

איך הוא עומד

לעילוי נשמת דוד אדרי, בעלה של “רחל מאופקים”

על הבחורה שסחבו אותה בשערה לתוך הג’יפ השחור

כביש 3

הר. בית. רחוב

אלף לילה ולילה

תגובות פייסבוק

Share