משורר

יעקב קרויזר

אודות
שירה

קול דמינו תכסה באהבה

יעקב קרויזר

כְּבָר הָיוּ צָהֳרַיִם כְּשֶׁרָאִיתִי אֶת דַּם הָאָדָם לֹא בָּאָדָם

בִּנְקֻדָּה מְרֻכֶּזֶת שׁוֹלַחַת שְׁתִי וָעֵרֶב אֲדֻמִּים

עַל גָּזָה לְבָנָה פְּרוּמַת שׁוּלַיִם. נָשָׂאתִי אוֹתוֹ בִּשְׁנַיִם־

שְׁנַיִם חָבוּק בְּקַנְבָס מְלֻכְלָךְ בְּגֹבַהּ הַמָּתְנַיִם, יָרֵאנוּ רַק

מִדָּם עַל יְרֹק הַבְּגָדִים הַנְּקִיִּים.

 

וֵין בּוֹגַ’ע וֵין בּוֹגַ’ע שָׁאַלְתִּי בְּלִי שֶׁהֵבַנּוּ אֶת הַמִּלִּים.

שָׁפַכְתִּי אֶת דַּם הָאָדָם לָאֲדָמָה, עָטִינוּ כְּפָפוֹת כְּחֻלּוֹת

עַל הַיָּדַיִים. כִּסִּינוּ עַל הַפְּצָעִים בִּמְהִירוּת

שָׁטַפְנוּ הַחוּצָה עֲטִיפוֹת קְטוּעוֹת, גִּדְמֵי צִנּוֹרוֹת וַאֲדָמָה סְפוּגָה בְּמַיִם.

וָאֹמַר מָה עָשִׂיתִי שֶׁבַּלֵּילוֹת פְּעוּר עַפְעַפַּיִם פַּחַד עֵינַי

מוּל דָּם שׁוֹמֵעַ קוֹל אָדֹם אָדֹם

זוֹעֵק מִכָּל הָאֲדָמָה

אֱלוֹהִים –

אַל תִּקֹּם!

 

תאג”ד, קיץ 2014, רמת הגולן, גבול סוריה

תגובות פייסבוק