אֲנִי תּוֹפֶסֶת אֶת עַצְמִי (עִגּוּל א)
פַּעַר
הֵם תּוֹפְסִים אוֹתִי (עִגּוּל ב)
אֲנִי מוֹשֶׁכֶת בּוֹ הוּא חוֹמֵק מִבֵּין אֶצְבְּעוֹתַי נִשְׁאָב אֶל הַגָּדָה הָאַחֶרֶת אֲנִי נִמְתַּחַת הוּא צוֹחֵק אֲנִי לֹא יְכוֹלָה לַעֲזֹב רִקְמַת הַחִבּוּר מִדַּקֶּקֶת אֲנִי כִּמְעַט נִקְרַעַת זֶה מְחוֹרֵר אוֹתִי אֲנִי מוֹעֶדֶת לֹא פֹּה וְלֹא שָׁם.
לְתַמְלֵל שְׁנוֹת יַלְדוּת אֲרֻכּוֹת
שֶׁל צְעִידָה בָּעוֹלָם הַקָּטָן שֶׁלָּךְ שֶׁמִּשְׂתָּרֵעַ בֵּין רְחוֹב רַמְבָּ"ם לְאִבְּן גַּבִּירוֹל,
מְגַשֶּׁשֶׁת בֵּין דַּקּוּיוֹת וּמִלִּים כְּפוּלוֹת מַשְׁמָעוּת.
מִדֵּי פַּעַם מַבִּיטָה לְאָחוֹר, מְוַדֵּאת שֶׁהֵם עֲדַיִן שָׂם,
מַסְבִּירָה לָהֶם אֶת הַחֻקִּים.
שִׁעוּר יַהֲדוּת, כִּתָּה ה'3, בֵּית יַעֲקֹב הֶחָדָשׁ
שִׁעוּרֵי בַּיִת: לְהָבִיא סֵפֶר הַתּוֹדָעָה לְמָחָר.
הַמּוֹרָה: זֶה סֵפֶר שֶׁיֵּשׁ בְּכָל בֵּית יְהוּדִי, תִּשְׁאֲלוּ אֶת אַבָּא.
בַּבַּיִת שֶׁלִּי יֵשׁ רַק סֵטִים שֶׁל סְפָרִים חֲדָשִׁים צְבוּרֵי אָבָק,
וְשׁוּטֶנְשְׁטֵין אַחַת שֶׁנִּפְתְּחָה שׁוּב וָשׁוּב וְרֵיחַ תִּסְכּוּל חָמוּץ עוֹלֶה מִמֶּנָּה.
שְׁכֵנִים חֲזוֹנִשְׁנִיקִים זֶה בֶּיְסִיק בְּסִפּוּר כִּסּוּי,
רַק לִדְפֹּק אַחֲרֵי שָׁלוֹשׁ וָחֵצִי. שָׁאַלְתִּי אֶת אִמָּא.
Yehee — Political Poetic Journal
תגובות פייסבוק