מרים מימון

אודות

נשואה ואם.

מתגוררת בחספין ועוסקת בכתיבה והוראת היסטוריה.

מסה

יום האהבה

מרים מימון

טוּ בְּאָב הוּא הַיּוֹם שֶׁבּוֹ כָּלוּ מֵתֵי מִדְבָּר. אֲנָשִׁים מֻתָּשִׁים וּתְמֵהִים מְכַסִּים קְבָרִים רֵיקִים לְאוֹר הַיָּרֵחַ הַמָּלֵא וּמְגַלִּים שֶׁיֵּשׁ עוֹד תִּקְוָה וְחַיִּים אַחֲרֵי הַחֵטְא – הֵם הַתִּקְוָה וְהַחַיִּים שֶׁאַחֲרֵי הַחֵטְא.

 

טוּ בְּאָב הוּא הַיּוֹם שֶׁבּוֹ הֻתְּרוּ שְׁבָטִים לָבוֹא זֶה בָּזֶה. אֶפְשָׁרוּיוֹת חֲדָשׁוֹת נִפְרָשׂוֹת, אֲהָבוֹת רְחוֹקוֹת מִתְקָרְבוֹת וּמִשְׁפָּחוֹת עֲתִידִיּוֹת מִתְגַּלְּמוֹת מִדִּמְיוֹן אֶל מַחֲשָׁבָה.

 

טוּ בְּאָב הוּא הַיּוֹם שֶׁבּוֹ הֲרוּגֵי בֵּיתָר הוּבְאוּ לִקְבוּרָה. כָּל כָּךְ הַרְבֵּה שָׁנִים הַמָּוֶת הִבִּיט בַּאֲלָפָיו אֶל הָעוֹבְרִים וְהַשָּׁבִים, לֹא הֵנִיחַ לָהֶם לִשְׁכֹּחַ, לְהִנָּחֵם וּלְהָסִיט אֶת הָעֵינַיִם אֶל הֶעָתִיד, וְהִנֵּה עַכְשָׁו הֶעָבָר כְּבָר אֵינֶנּוּ נוֹכֵחַ.

 

טוּ בְּאָב הוּא הַיּוֹם שֶׁבּוֹ תַּשׁ כּוֹחָהּ שֶׁל חַמָּה. הַחֹרֶף עוֹד רָחוֹק, גַּם הַסְּתָו עוֹד לֹא הִגִּיעַ, אֲבָל לַחוּת קַלָּה שֶׁבַּקַּלּוֹת מַרְחִיבָה אֶת גִּזְעֵי הָעֵצִים שֶׁמִּתְנַשְּׁמִים בַּהֲקָלָה. הַלַּהַט נִרְגָּע, הַכְּאֵב מִשְׁתַּחְרֵר, רוּחַ טוֹבָה כְּבָר נוֹשֶׁבֶת.

 

טוּ בְּאָב הוּא לֹא גְּאֻלָּה, הוּא גַּם לֹא הַתְחָלָה שֶׁל גְּאֻלָּה. טוּ בְּאָב הוּא הֲרָמַת הַמַּבָּט, מְצִיאַת מִשְׁעָן לְכַף הַיָּד שֶׁתִּמְצָא בְּקָרוֹב כּוֹחוֹת לְהָרִים אֶת הַגּוּף כֻּלּוֹ. טוּ בְּאָב הוּא הַתִּקְוָה שֶׁאַחֲרֵי הַחֻרְבָּן, הַהֲבָנָה שֶׁאַחֲרֵי כָּל הִתְנַפְּצוּת מְרַסֶּקֶת מִתְגַּלִּים כֵּלִים חֲדָשִׁים.

 

טוּ בְּאָב הוּא אַהֲבָה שֶׁל דֶּרֶךְ אֲרֻכָּה, שֶׁל נְפִילוֹת וּכְאֵבִים וּבְכִי וְהִסּוּס. שֶׁל חֶסְרוֹנוֹת וּתְהִיּוֹת וִידִיעָה מֻחְלֶטֶת שֶׁהָאַהֲבָה הַזֹּאת חֲזָקָה יוֹתֵר מִכָּל הַתְּהוֹמוֹת שֶׁבַּעוֹלָם

לצפייה ביצירה

תגובות פייסבוק

Share

Yehee — Political Poetic Journal