עדן אביטבול -

שירה

לאהל’ה חושבת שהיא מאוהבת

עדן אביטבול

לֵאָהלֶ’ה נִבְחֲנָה עַל פֶּה עַל מְסִלַּת יְשָׁרִים

מִלָּה בְּמִלָּה מִכְּרִיכָה לִכְרִיכָה

הָרַמְחָ”ל בָּא אֶצְלָהּ בַּחֲלוֹם לְבָרֵךְ

חָתָן תַּלְמִיד חָכָם בְּקָרוֹב

וְהִסְתַּלֵּק.

יוֹאֵל מֵהַמִּשְׂרָד שׁוֹאֵל

אִם הִיא קוֹרֵאת שִׁירָה אוֹ מַחֲזוֹת

וְלֵאָהלֶ’ה עוֹנָה שֶׁכֵּן לַמְרוֹת

שֶׁמָּה לָהּ וּלְמַחֲזוֹת

וּמָה לָהּ וְלִמְשׁוֹרְרִים

וּמָה לָהּ וּלְיוֹאֵל

שֶׁמֵּעִיק בִּשְׁאֵלוֹת מְנֻמָּסוֹת

שֶׁהִיא לֹא מַכִּירָה מֵהַבַּיִת.

לֵאָהלֶ’ה שׁוֹמֶרֶת סוֹד כָּחֹל

בַּמְּגֵרָה שֶׁלְּיַד הַמִּטָּה

סִפְרוֹן שִׁירֵי רָחֵל שֶׁקִּבְּלָה מֵהַיֶּלֶד

שֶׁשָּׁבַר לָהּ אֶת הַלֵּב

וּבַסּוֹף גַּם שָׁבַר לָהּ שִׁדּוּךְ.

וְלֵאָהלֶ’ה עוֹד חוֹזֶרֶת מִפְּגִישׁוֹת

כּוֹשֶׁלֶת, קוֹרֵאת

מִתּוֹכוֹ רַק אֶת הַהַקְדָּשָׁה הַמְּרוּחָה

תִּזְכֹּרֶת לַבִּלְתִּי מְמֻמָּשׁ:

לֵאָהלֶ’ה יָפָתִי.

פְּגִישָׁה, חֲצִי פְּגִישָׁה, מַבָּט אֶחָד מָהִיר,

הַלְוַאי נֹאהַב תָּמִיד

כְּמוֹ עַכְשָׁו.

קִטְעֵי נִיבִים סְתוּמִים – זֶה דַּי.

דַּי.

לֵאָהלֶ’ה לֹא מַמְשִׁיכָה לְשִׁירֵי רָחֵל

מָה לָהּ וּלְשִׁירָה.

הַכְּרִיכָה הָרַכָּה נוֹשֵׂאת אֶת הָרֵיחַ שֶׁל הַיֶּלֶד

הָרַמְחָ”ל כְּבָר לֹא בָּא בַּחֲלוֹמוֹת.

אֶתְמוֹל חָלְמָה עַל יוֹאֵל וְלֹא סִפְּרָה לְאַף אַחַת.

בָּאוֹטוֹבּוּס הִיא הוֹזָה

אֶת הַיֶּלֶד לָבוּשׁ צִיצִית עַל חֻלְצַת פִּשְׁתָּן לְבָנָה

מַרְכִּיב מִשְׁקְפֵי שֶׁמֶשׁ

יוֹשֵׁב מֵאֲחוֹרֵי מוֹנִיטוֹר

וְנוֹתֵן לַדְּרָמָה שֶׁלָּהּ לְהִתְרַחֵשׁ

מִתּוֹךְ רַעַשׁ הַנְּסִיעָה הַלָּבָן

הוּא צוֹעֵק: קָאט!

לֵאָהלֶ’ה לֹא יְכוֹלָה לַחְתֹּךְ

וְאֵין לָהּ מִי שֶׁיִּצְעַק קָאט לְכָל הַבְּדִידוּת הַזּוֹ

שֶׁלְּעִתִּים מִצְטַלֶּמֶת יָפֶה מִכָּל הַפְרֵיְמִים

אַךְ מְחוֹלֶלֶת גַּם פּוֹגְרוֹמִים לְלֹא הַתְרָאָה.

לֵאָהלֶ’ה יוֹרֶדֶת אֶת קִינְג דֶיְוִיד

הַשֶּׁמֶשׁ לֹא עוֹמֶדֶת רַק שׁוֹלַחַת

קֶרֶן אַחֲרוֹנָה חוֹשֶׂפֶת רַק אוֹתָהּ

וּמִשְּׂמֹאל עוֹלֶה הַיָּרֵחַ שֶׁל עֵמֶק הַיְּרָאוֹת הַנְּפוּלוֹת.

לֵאָהלֶ’ה נִזְכֶּרֶת בְּיֶלֶד מַסְמִיק

בַּתְּאוּרָה הָעֲמוּמָה שֶׁל הַלּוֹבִּי הַמְּפֹאָר.

אֵיךְ בִּקֵּשׁ אֵשׁ

מֵהַשּׁוֹעֵר בַּכְּנִיסָה

וְלַשּׁוֹעֵר לֹא הָיְתָה אֵשׁ לָתֵת

וְגַם לָהּ מֵעוֹלָם לֹא הָיְתָה.

שֵׁשׁ שָׁנִים אַחֲרֵי

הִיא מִתְחַתֶּנֶת עִם אַבְרֵךְ מֶשִׁי.

לצפייה ביצירה

שירה

אין מה

עדן אביטבול

נְדוּדֵי שֵׁנָה שֶׁלִּי
מְהַבְהֲבִים
כִּפְנֵי הַיֶּלֶד הַכְּתֻמּוֹת
אַךְ לִפְנֵי שָׁעָה
מֵאוֹרוֹ הַטּוֹב שֶׁל
בַּר יוֹחַאי

הֶתְקֵף חֲרָדָה שֶׁלִּי
יֶלֶד חַלַאקֶה טָהוֹר
אַל תַּעֲלֶה מוּלִי
בְּאַקְרַאי, בְּעֵינַיִם
וּפֵאוֹת פֶּרֶא
אַל

שְׁעַת הַדְּחָק
וַאֲנִי מַאֲמִין
כְּדַאי הוּא
וְנַעֲשֶׂה אָדָם
שֶׁמֶן שָׂשׂוֹן
וְהִלּוּלָא
חִזְרוּ לִמְעָרַתְכֶם!

וְלֹא יִשָּׁפֵךְ דָּם
וְלֹא תֵּרֵד אֵשׁ
וְלֹא יִפָּעֵר בּוֹר
וְלֹא תִּנָּתֵן אוֹת
וְלֹא אוֹיֵב
וְאֵין אֲוִיר

אוֹי, הַפָּנִים
וְהַשֵּׁמוֹת וְהַתָּוִים
הַמִּשְׁקָפַיִם
הַמַּרְפְּקִים
הָעֲדִינוּת
הַכֹּל שָׁבוּר

תְּהִלִּים דּוֹחֲקִים בִּי
סְמַיְלִי בּוֹכֶה
מַלְאַךְ הַמָּוֶת
טִפֵּס בָּהָר
וְנִשְׁאַר וְנִשְׁאַר
עַד שֶׁסָּפַר מ״ה

וּבַמַּרְגְּלוֹת וּבַשִּׁפּוּלִים
אֵין מֵשִׁיב וְאֵין אַשְׁמָה
וְאֵין דִּין וְאֵין מְנַחֵם
וְאֵין פֶּה וְאֵין מֵצַח
וְאֵין אֲוִיר
וְאֵין מָה

לצפייה ביצירה

שירה

בצומת הפרוץ

עדן אביטבול

מֵעָלַי בּוּטְקֶה חָלוּד

דֶּגֶל מַצְהִיב מִתְנוֹסֵס וְשָׁמַיִם

לְמַטָּה אֲדָמָה כְּבוּשָׁה

בְּאַסְפַלְט וּנְמָלִים זָזוֹת

לְכָל עֵבֶר אֲנִי מְשַׁנֵּן:

אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי

הֲלָכָה בְּיָדוּעַ שֶׁעֵשָׂו שׂוֹנֵא לְיַעֲקֹב

וְיַעֲקֹב שׂוֹנֵא אֶת עַצְמוֹ

וְכוֹתֵב אֶת זֶה בָּעִתּוֹן

לצפייה ביצירה

שירה

שואה, זיכרון, עצמאות

עדן אביטבול

תודעה אחרת

שֶׁבַע שָׁנִים רְצוּפוֹת צַמְתִּי
אֶת עֲשָׂרָה בְּטֵבֵת בְּיָד וָשֵׁם.
שֵׁשׁ שָׁנִים לְבַדִּי וְשָׁנָה אַחַת
עִם וַיְסֶנְשְׁטֵרְן, שֶׁהַצִּינִיּוּת שֶׁלּוֹ עָמְדָה לִי
בִּסְתִירָה עַל עֶצֶם הֱיוֹתוֹ
נֶכֶד לְנִצּוֹלִים.

בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה בְּחַיַּי
שֶׁבָּרַחְתִּי לְתוֹדָעָה אַחֶרֶת, נִזְרַקְתִּי
עַל כֻּרְסָה כְּחֻלָּה.
בִּיט טֶכְנוֹ דָּפַק לִי בָּרַקּוֹת וְהִתְעַמְעֵם
לְתוֹךְ הַמִּסְדְּרוֹן הַפִּירָמִידִי שֶׁל הַמּוּזֵאוֹן הַהוּא.
הַפֶּה הַיָּבֵשׁ שֶׁלִּי צָמֵא לְמַיִם
אַךְ לֹא הָיוּ מַיִם
רִצְפַּת הַבֵּטוֹן נִסְדְּקָה תַּחְתַּי, הַתִּקְרָה
הַשְּׁפִּיצִית אִיְּמָה לִקְרֹס.
רָאִיתִי שְׁלוֹשָׁה סַדְרָנִים
מִתְמוֹטְטִים בָּזֶה אַחַר זֶה וּמִישֶׁהוּ
קָרָא לִי מִתּוֹךְ הַבִּיט.

כַּמָּה שֶׁנִּסִּיתִי
לֹא מָצָאתִי פֶּתַח מִלּוּט.

קוצים סגולים

קֻפָּאִית בְּשֵׂעָר צָבוּעַ חוֹמֶלֶת
בַּחֲנוּת הַמַּתָּנוֹת
עַל אֲגַרְטָל, עוֹטֶפֶת לִי אוֹתוֹ בְּעַמּוּד שַׁעַר
שֶׁל עִתּוֹן מַהֲדוּרַת אָסוֹן.
מִבַּעַד לַזְּכוּכִית אֲנִי קוֹרֵא
בֵּין הַקְּמָטִים כּוֹתֶרֶת רָאשִׁית:
לְאָן הָלַכְתָּ יֶלֶד שֶׁלִּי?

תַּדְלִיקוּ אֶת הָאוֹר
תַּדְלִיקוּ אֶת הָאוֹר
מְבַקֶּשֶׁת אֵם
בְּמִסְדְּרוֹן הַמָּוֶת הַחִוֵּר.
אָמָּנִית רוּחַ מְהַדֶּסֶת עַל עֲקֵבִים
מוֹחָה לָהּ דִּמְעָה-מוֹרַחַת-אִפּוּר
וּמְלַטֶּפֶת:
יַדְלִיקוּ יָפָה שֶׁלִּי
יַדְלִיקוּ

הָאָנַרְכִיסְט שֶׁרִסֵּס בִּתְעָלַת הַיַּרְקוֹן
אֲרוֹנוֹת קְבוּרָה עֲטוּפִים בַּדֶּגֶל הַפַלַסְטִינִי
הוֹלֵךְ לְבֵית הַכְּנֶסֶת בְּיוֹם כִּפּוּר
לִמְחֹק עֲווֹנוֹת יְצִירָה.

בְּמַעֲלֵה הָהָר הַמִּתְעַטֵּף קַיִץ
חוֹתְכִים אוֹתִי קוֹצִים סְגֻלִּים.

הנה באו ימים

“אוֹ שִׁלְפֵי-שִׁבֳּלִים יִדְקְרוּךְ
וְתִמְתַּק דְּקִירָתָם” (לאה גולדברג)

הַאֻמְנָם
הִנֵּה בָּאוּ יָמִים בִּסְלִידָה
מִמִּטְפַּחַת קְשׁוּרָה לְרֹאשׁ נְמֵרָה
יָמִים בָּהֶם הַפָּרוּץ מְרֻבֶּה עַל הָעוֹמֵד.

לְאִמִּי שֶׁמְּכַסָּה רֹאשָׁהּ
וּמַזִּילָה דִּמְעָה כְּשֶׁאֶלֶן פֵּרְסוֹנְס שָׁר:
I am the eye in the sky
looking at you
I can read your mind

לַאֲהוּבָתִי שֶׁמְּכַסָּה רֹאשָׁהּ
וְכָל יֹפִי הַבְּרִיאָה כּוֹרֵעַ לָהּ בֶּרֶךְ.
שָׁרָה שִׁירַת נָשִׁים:
כְּשֶׁזֶּה עָמֹק עוֹצֵר כָּל הָעוֹלָם
וְאַתְּ קוֹטֶפֶת כּוֹכָבִים
כְּשֶׁזֶּה עָמֹק

עָמֹק

תַּעֲלֶה הַמִּשְׁוָאָה!
בֵּין דֻּגְמָנִית מִשְׁתַּמֶּטֶת לְבֵין מִיס שָׁבִיס
וּלְתִפְאֶרֶת מְדִינַת הַכֹּל שָׁפִיט.

לצפייה ביצירה