משורר

רומן איזנברג

אודות
שירה

פואמה למולדת

רומן איזנברג

 

“של מי האדמה, האויר והים? של מי העולם?” – ארקדי דוכין
“בחורה טובה יודעת את הגבולות שלה, היא יודעת שאין לה כאלה” – מרלין מונרו

 

עָיְפָה נַפְשִׁי מִשְּׁטוּיוֹתַיִךְ אֶרֶץ קֹדֶשׁ
מָאַסְתִּי כְּבָר בְּבִקּוּרַיִךְ הַבִּלְתִּי פּוֹסְקִים
לְחַטֵּט לִי בַּכִּיסִים מֵאוֹטוֹבּוּסִים לֹא נוֹסִים
מִשְּׁאֵלוֹת שֶׁל מָה עָשִׂיתִי בִּשְׁבִילֵךְ הַיּוֹם וְאִם
אֲנִי מַרְגִּישׁ מַסְפִּיק יִשְׂרְאֵלִי

 

אוֹהֵב אוֹתָךְ מוֹלֶדֶת מְכַבֵּד תַמּוֹסָדוֹת
אֲבָל לָמָּה לֹא תֵּצִי לִי מֵהַוְּרִיד
יָדוּעַ מִי שֶׁבָּא בְּטוֹב בָּאִים אִתּוֹ בְּטוֹב
אָז מָה הַקֶּטַע כָּל הַזְּמַן עִם לְהַטְרִיד

 

עֵדֶר רוֹעִים בְּכוֹחַ
כָּךְ הָיָה תָּמִיד
עִם מַקְלוֹת וּכְלָבִים
אֲבָל בִּגְרוּזְיָה בֶּהָרִים
הַפָּרוֹת יוֹצוֹת לְבַד

 

לִילוֹס וְלִירֹק
וְחוֹזְרוֹת
נֶחְלָבוֹת בְּרָצוֹן
חַיּוֹת מְאֻשָּׁרוֹת בְּהַר הָעֵשֶׂב הַיָּרֹק

 

שִׁמְעִי דַּקָּה גְּבִרְתִּי הַדְּאוּגָה
אֲנִי מֵבִין מְאֹד לַחֲשָׁשֵׁךְ
רַק שֶׁתֵּדְעִי שֶׁבֶּנִי גַּנְץ
לֹא יְרַפֵּא אֶת כְּאֵבֵךְ
פִּגּוּר שִׂכְלִי
לַחְשֹׁב בִּכְלָל
שֶׁיֵּשׁ

 

כֵּן זֹאת בִּכְלָל לֹא אַשְׁמָתֵךְ מוֹלֶדֶת אֲהוּבָה
יֵשׁ לָקוֹחוֹת וְיֵשׁ לָהֶם צְרָכִים וְשִׁעֲמוּם
כְּשֶׁאֲנָשִׁים הוֹלְכִים לִקְנוֹת נִפְעָר בָּהֶם טִמְטוּם
טִמְטוּם לֹא הַמִּלָּה הִתְאִים חָרוּז אָז שַׂמְתִּי קַל
בְּקִיצֶר הִתְכַּוַּנְתִּי שֶׁכָּל מוּצָר מֻתְאַם קָהָל
אִם לֹא תֹּאמְרִי דְּבָרִים פְלוֹפִּים כְּלוּם לֹא יִמָּכֵר
הָאֲנָשִׁים יֵלְכוּ יוֹצִיאוּ אֶת כַּסְפָּם אֵצֶל מִישֶׁהוּ אַחֵר

 

אַהֲבָה כְּבָר יֵשׁ בֵּינֵינוּ מוֹלֶדֶת
אֲנִי לְרַגְלַיִךְ הֲדוֹם
אֲבָל מָה אִם לָשֶׁבֶת קְצָת בַּמִּרְפֶּסֶת
לְהִסְתַּכֵּל בָּאֲוִיר לְקַשְׁקֵשׁ
כָּכָה סְתָם וְאוּלַי בִּכְלָל לֹא לָגֶשֶׁת
לַעֲבֹר בְּלִי לְהַבִּיט וְלָדַעַת אֲנִי פֹּה
אִתָּךְ וְאַתְּ פֹּה אִתִּי זֶה מַסְפִּיק

 

כּוּשִׁילְאֶמוֹ כָּל הָעוֹלָם
אֵיפֹה לֹא תִּפְנֶה
מִישׁוּ עוֹשֶׂה פַּרְצוּף רְצִינִי
וְדוֹחֵף לְךָ יָד לַכִּיסִים

 

צִי לִי מֵהַוְּרִיד יָא בַּת שַׁרְמוּטָה
אָכַלְתְּ לִי אֶת הַנְּשָׁמָה
בֶּנְאָדָם נוֹלָד לְרֶגַע
וּבְכָל מָקוֹם מֻקָּף שׁוֹטְרֵי תְּנוּעָה
כּוּשִׁילִיאֶלֶף מָה בֶּנָדָם בְּסַךְ הַכֹּל בִּקֵּשׁ
סַבַּבָּה מֵבִין זֶה הַחַיִּים
מְקַבֵּל בְּרֹב עֲנָוָה
אֲבָל תֵּדְעִי לָךְ מוֹלֶדֶת
יֵשׁ בֵּינֵינוּ מְרִיבָה.

תגובות פייסבוק

Share

Yehee — Political Poetic Journal