שולמית אורבך -

אחרית הימים – מקבץ שירים

היסטוריה

אֲנַחְנוּ כּוֹתְבִים אֶת הַשְּׁתִיקָה
שֶׁיִּתְמְהוּ עָלֶיהָ בָּנֵינוּ
וְאֶת הֶסְתֵּר הַפָּנִים
שֶׁיִּתְבְּעוּ בּוֹ אוֹתָנוּ
אֲנַחְנוּ מְצַיְּרִים אֶת הָעֵינַיִם הַסְּגוּרוֹת
וְאֶת הָעִוָּרוֹן
שֶׁיֵּאָלְצוּ לְשַׁנֵּן לְבַגְרוּת
אֲנַחְנוּ כּוֹתְבִים אֶת הַחֶרְפָּה
שֶׁיִּשְּׂאוּ אוֹתָהּ עַל גַּבָּם
כָּל הַדּוֹרוֹת הַבָּאִים
אֲנַחְנוּ מַחְזִיקִים אֶת הַמִּלְחָמָה
בְּיָדַיִם אֲזוּקוֹת
וְלֹא שׁוֹמְטִים אוֹתָהּ לָאָרֶץ

הבוקר הזה

הַבֹּקֶר הַזֶּה נֶחְרְצוּ הַשָּׁמַיִם
קַרְקַע חִוֶּרֶת נֶחְשְׂפָה תַּחְתָּם
תְּלוּיָה מֵעֵבֶר לָאֹפֶק
צוּקֵי עֲנָנִים נִשָּׂאִים בָּאֲוִיר
נִנְעָצִים בְּרָקִיעַ חֲבוּל
סִימָנִים כְּחֻלִּים

הַבֹּקֶר הַזֶּה דִּמְּמוּ הַשָּׁמַיִם
וַעֲרָפֶל סָמִיךְ נִשְׁפָּךְ
רָאִיתִי גֶּשֶׁם שָׁקוּף וּמַר זוֹלֵג עַל הָאָרֶץ
רָאִיתִי שָׁמַיִם בּוֹכִים
וְאֶרֶץ מְסִבָּה פָּנֶיהָ

תהום על שפת האלוקים

יֵשׁ רֶגַע שֶׁבּוֹ תְּהוֹם מִתּוֹכִי עוֹמֶדֶת
עַל שְׂפַת הָאֱלוֹקִים
וְעֶרְגָּה חוֹלֶפֶת בֵּינֵינוּ.
מָחָר תֵּאָטֵם שׁוּב הָאֲדָמָה
וְאוּלַי פִּסּוֹת מִתּוֹכִי נִקְבָּרוֹת,
אֲבָל הַתְּהוֹם זוֹלֶגֶת אֶל הַשָּׁמַיִם
וְהַשָּׁמַיִם יוֹרְדִים אֶל הַקַּרְקַע
וַאֲנִי חוֹלֶפֶת בֵּין הָעוֹלָמוֹת
נַפְשִׁי עֲשׂוּיָה קְרָעִים קְרָעִים

תשעה באב

הַתִּקְרָה שֶׁלָּךְ לְבָנָה
מְחֻזֶּקֶת בְּטוֹן
מְצֻפָּה בְּשִׁכְבָה עֶלְיוֹנָה
אַף לֶהָבָה לֹא חוֹרֶכֶת בָּהּ זֵכֶר
אַף לֶהָבָה לֹא בּוֹקַעַת
רְחוֹבוֹתַיִךְ רְחָבִים
וְאֵין בָּם מֵצַר
אֵין פֶּרֶץ וּצְוָחָה

חִיּוּכִים מְתוּחִים מֵהַיּוֹם לְמָחָר
הַזְּמַן מִשְׁתּוֹלֵל כִּרְצוֹנוֹ
אֵין בָּךְ מָקוֹם לְדִמְעָה
לְעָפָר אוֹ לְאֵפֶר
לִקְצֵה הַרְגָּשָׁה מְלוּחָה

מָה חָרֵב בָּךְ, אִשָּׁה
מָה עָלָה בָּאֵשׁ
מָה סָפוּן בְּמַרְתְּפִים עַד טַחַב

הַאִם יֵשׁ אֵשׁ שֶׁהִיא שְׁקוּפָה
מִתַּמֶּרֶת כְּמוֹ אֵד
אֶל הַשָּׁמַיִם שֶׁלָּךְ
הַאִם יֵשׁ אֲבָנִים נִתָּזוֹת אֶל הַקַּרְקַע
וְרַק אַדְמָתֵךְ רוֹעֶדֶת
הַאִם יֵשׁ חֶרֶב בָּאֲוִיר
חֻרְבָּן מִתְחוֹלֵל מוּל עֵינַיִךְ
הֲיֵשׁ אֲדָמָה חֲרֵבָה, עֲזוּבָה
שֶׁהַכֹּל רוֹאִים בָּהּ דֶּשֶׁא וּפְרָחִים
וּבְכַפּוֹת רַגְלַיִךְ
קוֹצִים מִתְהַפְּכִים

הַאִם יֵשׁ תִּקְרָה לְבָנָה
שֶׁבּוֹעֶרֶת בַּחֹשֶׁךְ
הַאִם יוֹם אֶחָד הִיא תִּפֹּל
הַאִם אַבְנֵי בָּרָד יִתְגַּלְגְּלוּ עַל רֹאשֵׁךְ
וְאַתְּ תְּבַקְּשִׁי נֶחָמָה

מָה אַתְּ יוֹדַעַת עַכְשָׁו
הַבַּיִת לוֹהֵט וְאַתְּ צוֹבַעַת קִירוֹת
תּוֹלָה תְּמוּנָה עַל הַסֶּדֶק
צוֹבַעַת אֶת הַכַּחַשׁ שֶׁלֹּא יִבְלֹט בְּחִוְרוֹנוֹ
מְתַבֶּלֶת עָשָׁן שֶׁלֹּא יַחְנֹק אוֹתָךְ
שֶׁלֹּא יִסְתַּלְסֵל בְּגוּפֵךְ
שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה בָּךְ שְׁמוֹת

אִי אֶפְשָׁר לְכַסּוֹת חֻרְבָּן
הוּא יְבַצְבֵּץ מִתּוֹךְ הַתַּחְרָה
הוּא יִקְרַע אֶת הַמֶּשִׁי
הוּא יַהֲלֹם בָּךְ

אַל תְּנַסִּי לָתֵת טַעַם בְּחֻרְבַּן
לְגַלּוֹת בּוֹ יֹפִי
שֶׁיִּתְקַלֵּף לְאַט וְלֹא בְּבַת אַחַת
שֶׁתִּהְיֶה לָךְ דֶּלֶת לְהִפָּעֵר בָּהּ הַחוּצָה
שֶׁיִּהְיוּ בָּךְ מַיִם לְהִתְעַטֵּף בָּם
מוּל זַרְנוּק הָאֵשׁ
לִבְרֹחַ כְּאִלּוּ
אַתְּ יְכוֹלָה

הַתִּקְרָה שֶׁלָּךְ לְבָנָה
מֵרָחוֹק אֶפְשָׁר לִרְאוֹת בָּהּ
כִּתְמֵי קִינָה

לצפייה ביצירה

כללי

הותר לפרסום

שולמית אורבך

הֻתַּר לְפִרְסוּם

שֶׁיֵּשׁ לוֹ שֵׁם שֶׁהָגוּ אוֹהֲבָיו

וְקָרְאוּ לוֹ בְּאֹשֶׁר גָּדוֹל

וְעַכְשָׁו יֵחָרֵת עַל אַבְנֵי מַצֵּבָה

לְצִדּוֹ יִכְתְּבוּ שֶׁנָּפַל

בַּקְּרָב

וְנֵרוֹת וּפְרָחִים וַחֲלוֹם שֶׁנִּקְבַּר

עִמּוֹ

הֻתַּר לְפִרְסוּם

שֶׁיֵּשׁ לוֹ הוֹרִים וּדְמָעוֹת אֵין מִסְפָּר

וְאִשָּׁה שֶׁחָשַׁךְ לָהּ הַמָּחָר, אוֹר

וְיֶלֶד אוֹ אָח שֶׁיִּכְאַב לְתָמִיד

וְעָפָר טָרִי מְכַסֶּה עַל עָתִיד

הֻתַּר לְפִרְסוּם

שֶׁבַּכְּתֹבֶת הַהִיא יֵשְׁבוּ אֲבֵלִים

וְעָלָיו יִכָּתְבוּ הֲרָרִים שֶׁל מִלִּים

שֶׁהוּא כְּבָר אֵינֶנּוּ, נַפְשׁוֹ הוּא מָסַר

בִּשְׁבִילִי. בִּשְׁבִילְךָ.

בִּשְׁבִיל יוֹם הַמָּחָר

כָּךְ הֻתַּר לְפִרְסוּם. כַּתָּבֵנוּ מָסַר.

לצפייה ביצירה

אסופת אורי זוהר

אשת לוט

שולמית אורבך

בָּבוּאָתֵךְ נֵעוֹרָה בַּלֵּילוֹת

עוֹד מִתְאַוָּה

לְהִתְהַפֵּךְ אָחוֹר

לִמְתֹּחַ הַצַּוָּאר אֶל סְדוֹם עָבָר

הַחֲרֵבָה

לְהִנָּצַח מוּל זִכָּרוֹן אָבוּד

לְהִמָּלַח עַד כְּלוֹת

לְהִנָּצֵב לְאוֹת

לְאוּד

*

אַל תַּבִּיטִי אָחוֹר

אַל תָּסֵבִּי רֹאשֵׁךְ

אַל תְּחַכִּי

לְאָן אַתְּ עוֹצֶרֶת

לְכִי

לְכִי לָךְ

אֵין שָׁם כְּלוּם

יֵשׁ שָׁם כָּל

אַל תּוֹשִׁיטִי יָד

שֶׁלֹּא תֹּאבְדִי בִּסְבַךְ הָאֵשׁ

שֶׁלֹּא תִּטְבְּעִי בַּמַּיִם

שֶׁלֹּא תִּהְיִי

לצפייה ביצירה

שירה

נסים שבכל יום

שולמית אורבך

עַל הַנִּסִּים –

שֶׁהִלַּכְתִּי בָּם בִּבְלִי דַּעַת,

שֶׁסָּכְכוּ עָלַי

כְּעַנְנֵי כָּבוֹד שְׁקוּפִים

וְלֹא נָשָׂאתִי רֹאשִׁי.

עַל הַנִּסִּים –

הַנּוֹטְפִים עַל כּוֹתַרְתִּי

כְּטַל שַׁחֲרִית

וְטַעֲמָם הַנִּסְתָּר

מָן שָׁמַיִם.

עַל הַנִּסִּים –

שֶׁעוֹד יַעַטְפוּ

בִּנְגִיעַת מֶשִׁי רַכָּה

וְלֹא אֵדַע לְעוֹלָם

הֱיוֹתִי חֲבוּקָה בָּם

לצפייה ביצירה

שירה

נשמה

שולמית אורבך

בַּשָּׁעוֹת הַקְּטַנּוֹת שֶׁל הַלַּיְלָה
הַנְּשָׁמָה מְסָרֶבֶת לְהֵרָדֵם.
מוֹזֶגֶת אוֹתִיּוֹת לְכַדֵּי חֶרֶס עַתִּיקִים
וְשׁוֹתָה לְחַיִּים.
נוֹחַ לָהּ בְּחֶבְרַת עַצְמָהּ,
לַנְּשָׁמָה.
מוּל הַמּוּמִים הַדּוֹלְפִים אֱמֶת,
מוּל אִי הַסִימֶטְרִיָּה,
מוּל כָּל מַרְכִּיבֵי הֱיוֹתָהּ.
בַּשָּׁעוֹת הַקְּטַנּוֹת שֶׁל הַלַּיְלָה
הַנְּשָׁמָה כִּמְעַט שִׁכּוֹרָה.
מְעָרָה אוֹתִיּוֹת מְעָרָה מְעָרָה,
פִּתְאוֹם כָּל כָּךְ בְּהִירָה
פִּתְאוֹם מְבִינָה בְּהִצְטַלְּלוּת:
תָּמִיד. כְּשֵׁרָה