שקד דיין

אודות

אני רואה אתכן

לכבוד: אחיותיי שחטופות ומוחזקות בידי בני עוולה

הנידון: מהלב שלי אל הלב שלכן, מכתב תקווה

שלום לכן בנות

אני רוצה להגיד לכן שראיתי אתכן אתמול. ראיתי אתכן בתחילת עיתון “דיילי” האמריקאי, או הבריטי, לא זוכרת. אבל מה שאני כן זוכרת בבירור, זה את העיניים שלכן. העיניים של כל אחת מכן. אפילו לא היינו צריכות לדבר, או להיפגש אי פעם כדי שתסבירו לי מה אתכן, מה עברתן, מה שלומכן עכשיו.

אתן כל כך יפות. כל כך טהורות. כל כך טובות. אני מצטערת שעברתן את מה שעברתן. אני ממש כואבת את כאבכן. סובלת בסבלכן. מדממת בדמכן. שתדעו שקיים טוב בעולם. מגיע לכן את כל הכבוד שקיים בעולם הזה. תדמיינו אותי אתכן שם, שתי ידיים חמות מונחות על כתפיכן הנעימות, ומתחילות לחבק ולחבק. לחבק ולא לעזוב. אני ממש כאן אתכן.

ראיתי אתכן. ראיתי את העיניים שלכן, והן לא הניחו לי. מה שלומכן עכשיו? מה אתן מרגישות?

בואו. בואו. בואו אלינו. שובו אל הבית. שובו אל אמא ואבא. מחכות לכן מיליוני עיניים טובות, עיניים אוהבות. עיניים מחבקות. עיניים שלא פוגעות. עיניים לא רעות.

אני שולחת לכן חוזק. אני שולחת לכן את העיניים שלי. אני רואה אתכן. אני רואה אתכן בשירים, בתמונות. בחלומות. בדמעות. אני כאן. מחכה לכן. בנות טובות ואהובות.

עיניים טהורות, שובו לביתכן.

“טוב מראה עיניים מהלך נפש, גם זה הבל ורעות רוח”.

תודה לכן.

אני אוהבת אתכן. הרוע הוא מיעוט.

מחכה לכן כאן בעיניים מחבקות.

כאן, בבית. בישראל.

לצפייה ביצירה

חרבות ברזל