אסופת ל”ג בעומר

וְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי:

כָּל הַקּוֹבֵעַ מָקוֹם לִתְפִלָּתוֹ אוֹיְבָיו נוֹפְלִים תַּחְתָּיו

שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְשַׂמְתִּי מָקוֹם”.

ברכות ז, ב.

אֵיתָן, אֵשׁ, יוֹם־הֻלֶּדֶת. אֵיתָן

יוֹם־הֻלֶּדֶת־אֵשׁ, אֵיתָן, אֵיתָן, הֻלֶּדֶת־אֵשׁ

הַיּוֹם, הֻלַּדְתְּךָ, אֵיתָן הָאֵשׁ, אֵיתָן הַיּוֹם

יָבוֹא עַל הַלַּיִל הַזֶּה, נוֹפֵי גָּלִיל וַחֲשֵׁכָה

וּבְחַלּוֹנוֹת הָאוֹטוֹבּוּס הִשְׁתַּקְּפוּתְךָ וּתְמַלְמֵל

רְפָא־אֵל

רְפָא־אֵל

רְפָא.

אֵיתָן, עַל הָהָר אֵשׁ, וּבַחֲצַר הַבַּיִת אֵשׁ,

וְאַתָּה בַּדְּרָכִים. לֹא תַּגִּיעַ לְמֵירוֹן הַיּוֹם, לֹא תַּגִּיעַ לְבֵיתְךָ

וְאוֹטוֹבּוּס, וּמְקוֹמְךָ, נָע וּמִתְנַדְנֵד בַּעֲלִיּוֹת,

מֻקָּף אוֹיְבִים בַּזְּגוּגִיּוֹת. וְתָזוּעַ וְיָזוּעוּ הֵם

וְתִתְפַּלֵּל

וְתִתְפַּלֵּל עֲלֵיהֶם.

כְּבִישׁ וּפָנָסָיו, מֵירוֹן וּבַיִת

אֳפָקָיו שֶׁל פַּס צָהֹב

רָצוֹא וָשׁוֹב.

אֵיתָן שִׁמְעוֹן

אַתָּה, וּשְׁתִיקָה שֶׁל תַּחֲנוּן רָטֹב,

מַזָּל טוֹב.

“עץ הוא עצם מעצמותיי, והוא שומע חרש” (אבות ישורון)

בְּדִמְעוֹת עָשָׁן

לִבְכּוֹת אֶת הַשְּׂרֵפָה

שֶׁהָעֵצִים מוֹסְרִים צַוְּארֵי גִּזְעָם

לְמַאֲכֹלֶת אֵשׁ

בִּנְטִיַּת דְּמָמוֹת מְלַחֲשׁוֹת

כּוֹבְשִׁים בָּאֵשׁ פְּנֵיהֶם הַחֲפוּיוֹת

מוֹסְרִים אֶת אוֹצְרוֹת הֶעָמָל הַיָּרֹק

שֶׁשָּׁדְדוּ מִלַּהֶבֶת הַשֶּׁמֶשׁ

קוֹרְעִים בְּאֵפֶר שְׁבִילֵי אֲבֵלוּת

בְּמַלְבּוּשֵׁי הָהָר

מֵרָחוֹק עַכְשָׁו מִתְנַעֲרִים

הָאַגָּנִים הַבּוֹעֲרִים

מִתְּשׁוּקַת

הַהֶרֶס שֶׁל חַיֵּינוּ

בְּדִמְעוֹת עָשָׁן

בְּהִתְיַפְּחוּיוֹת פִּיחַ

בְּלַהַט מִתְהַפֵּךְ בָּרוּחַ

מוֹתִיר בְּקִרְבֵּנוּ

חֲלָלִים מְפֻחָמִים

מאת צ’רלס סימיק

עברית: רועי צ’יקי ארד

עַד כֹּה נִתְקַלְתִּי פֹּה בְּוִירְגִּילִיּוּס אֶחָד וּבְצֶמֶד הוֹמֶרוּסִים

זוֹ כְּמוֹ אֲסוּפָה חַיָּה שֶׁל סִפְרוּת קְלָאסִית

רַעַם וּבָרָק מִדֵּי צָהֳרַיִם כִּמְעַט.

כְּשֶׁשְּׁכֵנִים נִפְגָּשִׁים, הֵם מוֹחֲצִים יַתּוּשִׁים

זֶה עַל מֵצַח זֶה, וּמַמְשִׁיכִים, פְּנֵיהֶם אֲדֻמּוֹת.

אֲנִי מִשְׂתָּרֵעַ עַל עַרְסָל מוּל אָסָם בּוֹעֵר

מַבִּיט בְּעֵץ הַלִּבְנֶה בֶּחָצֵר.

לְרֶגַע אֶחָד, הוּא הִתְגּוֹשֵׁשׁ בְּסוּפָה וּבֶעָשָׁן,

בְּאַחֵר, הֵנִיף אֶגְרוֹפָיו לְנָאֵץ אֶת הָאֵלִים.

זֶה מִן הַסְּתָם, הוֹפֵךְ אוֹתוֹ לִטְרוֹיָאנִי

בְּעֵינֵי הַיְּוָנִים שֶׁדָּהֲרוּ בְּנַיֶּדֶת הַכִּבּוּי.

הִזְמַנְתִּי אוֹתָם לְמִפְגַּשׁ הַדּוֹרוֹת

שֶׁיַּעֲשׂוּ אִתִּי חֶשְׁבּוֹן עַל הַגּוֹרָל הַיְּהוּדִי

וְעַל הַדָּם וְעַל שְׁתִיקַת מַלְאֲכַיָּא.

וְהֵם בָּאוּ.

וְלָקְחוּ מִן הַדָּם וְנָתְנוּ עַל שְׁתֵּי הַמְּזוּזֹת

וְיִסְבּוּן מִן דָּמָא וְיִתְּנוּן עַל תְּרִין סִפַּיָּא.

הֵם קָרְאוּ עִמִּי בְּסֵפֶר הַקּוֹרוֹת

עַל הָאֵשׁ שֶׁאָכְלָה  אֶת הָאֲנָשִׁים הַחַיִּים

דַּף אַחַר דַּף

וַאֲנִי יוֹשֵׁב וְרוֹשֵׁם מִפִּיהֶם

כּוֹתֵב בַּדָּם אֲשֶׁר בַּסַּף.

סַבָּא רַבָּא צִיּוֹן נִמְצָא אִתָּם

כְּאַחַד הַמְּאוֹרוֹת.

לְנֶגְדָּם כּוֹתֵב אֲנִי שׁוּרוֹת שׁוּרוֹת

תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי

תִּכְלָא וְאַרְגְּוָנָא וּצְבַע זְהוֹרִי

כָּל יְמֵי הַדּוֹרוֹת וְסִפְרֵי הַקּוֹרוֹת

לֹא וִתַּרְתִּי עַל אַרְגְּמַן הַדָּמִים

בִּגְוִילֵי הָאֵשׁ וְהָעָם

לֹא וִתַּרְתִּי עַל הַשָּׁנִי, הַצֶּמֶר הָאָדֹם

מִדָּם.

עָמְדוּ שָׁם בְּמִפְגַּשׁ הַדּוֹרוֹת

גַּם אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, מֹשֶׁה אַהֲרֹן

יוֹסֵף דָּוִד וּשְׁלֹמֹה.

וְאָמְרוּ לִי דְּבָרָם אִישׁ אִישׁ לְפִי זְמַנּוֹ

לְפִי שְׁעָתוֹ, לְפִי יוֹמוֹ.

אָמְרָה מַקְהֵלַת הָאָבוֹת כְּמוֹ עוֹמֶדֶת

עַל בָּמָה גְּדוֹלָה שֶׁל דִּבְרֵי הַיָּמִים:

בִּקְרֹבַי אֶתְקַדֵּשׁ וְעַל פְּנֵי כָל הָעָם אֶכָּבֵד

בְּקָרִיבָי אֶתְקַדַּשׁ  וְעַל אַפֵּי כָּל עַמָּא אֶתְיַקָּר.

רָעֲדוּ כָּל הַדּוֹרוֹת וְרָעַדְתִּי אֲנִי

וְנָגְעוּ דָּמִים בְּדָמִים.

דְּמָמָה הָיְתָה בְּכָל הַהֲוָיָה

וְשָׁתְקוּ מַלְאֲכַיָּא.

דְּמָמָה גְּדוֹלָה הָיְתָה בָּעוֹלָם כֻּלּוֹ

כְּאֵב וּבֶכִי וַחֲרוֹן.

וַיִּדֹּם אַהֲרֹן.

דְּמָמָה הָיְתָה בְּכָל הַהֲוָיָה

וְנָדַם גַּם סַבָּא צִיּוֹן.

מֵעוֹלָם וְעַד עַתָּה,

פֶּרַח אֵשׁ, רִמּוֹן עָשָׁן

הוֹרוּת וְאֵימַת הָאֱלֹהַּ,

מֵהַדְלָקַת הַמְּדוּרוֹת עַד אוֹרִאשׁוֹן

וְהַזְּמַן הַמִּזְדַּחֵל

שֶׁנִּכְרַך סְבִיב רֶגֶל הַגּוֹרָל

וְעָלֵינוּ עוֹד לְהִתְבּוֹנֵן שֵׁנִית

בַּדְּמָעוֹת הַמִּתְעַגְּלוֹת

וּבַאֲתָר תְּפִלַּת מַאֲמִינִים

הַאִם זֶה זְמַן לִקְרֹא קַדִּישׁ

אוֹ לְהִתְהַלֵּךְ בְּשֶׁקֶט

כְּאַחֲרוֹן הָעִבְרִיִּים

עַל מוֹת הַיֶּלֶד בְּשַׁעֲטַת קָהָל הָמוֹן

לֹא אֶזְעַק

לֹא אֶקְרַע קְרִיעָה

אֶת הַנְּשִׁימָה הָאַחֲרוֹנָה רַק אֵל יִשְׁמַע

וְעוֹד קִינָה

עַל תֹּם וּנְעוּרִים.

עָמֹק בֵּין הַמֵּתִים שׁוֹכֵב בֵּן יְהוּדִים

בֵּין חֲבֵרִים שֶׁטֶּרֶם

לְלֹא טַבַּעַת הַשָּׁנִים וְרַק אֲפֵלָה עָלָיו דּוֹרֶסֶת

בְּסוֹד שְׁחִיתוּת וְתַאֲוַת שִׁלְטוֹן

שֶׁל אִישׁ צָמֵא שֶׁמִּי יִתֵּן לֹא יִשְׁכַּח וְלָנֶצַח רַק יִזְכֹּר:
אַחֲרֵי הַמָּוֶת הָרִאשׁוֹן, אֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ.

                                                                        האסון במירון, אפריל 2021, בעקבות דילן תומס

                            A Refusal to Mourn the Death, by Fire, of a Child in London

הָרַבָּ”ט שֶׁנִּשְׁכַּח

מִתְקַדֵּם מְדַמְדֵּם

מִתְגַּלְגֵּל מְדַמֵּם

אַח שֶׁל הָרַבָּ”ט שֶׁנִּשְׁכַּח

לוֹכֵד עֲרִיקִים

מִשְׁתַּטֵּחַ עַל קִבְרֵי צַדִּיקִים

צִפּוֹרִים מְלַשְׁלְשׁוֹת שָׁם

מְכוֹנִיּוֹת חוֹנוֹת שָׁם

טוֹיוֹטָה בְּלִי קֶרַח

ווֹדְקָה אֶלֶף שֵׁשׁ מֵאוֹת סָמָ”ק

טִשְׁטוּשׁ עֲקֵבוֹת

עַל גָּדֵר הַמַּעֲרֶכֶת

וּמַדְפָּסוֹת גְּדוּשׁוֹת חֹמֶר

סְרָק, הַכֹּל סְרָק.

*

בַּר כּוֹכְבָא בָּעַט.

בֵּיתָ”ר הִפְסִידָה

אֶחָד-אֶפֶס לְרוֹמָא

שֶׁהִפְסִידָה שְׁלוֹשׁ עֶשְׂרֵה

לְרַבִּי שִׁמְעוֹן.

*

זֹאת הוֹלֶכֶת לִהְיוֹת

אֵשׁ עוֹלָמִיסְטִית

אָמַר הַיֶּלֶד

וְזָרַק אֶת הַגַּפְרוּר.

אֵשׁ-עוֹלָם-מִיסְטִית,

כָּכָה הוּא אָמַר.

*

מְדוּרוֹת, מְדוּרוֹת

נְמָשִׁים שֶׁל אֵשׁ

עַל פְּנֵי הָאָרֶץ.

הַלַּיְלָה, אֱלֹהִים מַשְׁקֶה אוֹתָנוּ אוֹר

בְּטַפְטָפוֹת.

לְכָל הֶעָבָר הַיָּפָה שֶׁלִּי רֵיחַ כָּתֹם

לַמִּשְׂחָקִים שֶׁאָהַבְתִּי

לְקוֹרוֹת הַמִּטָּה שֶׁיָּשַׁנְתִּי בָּהּ יֶלֶד

לַמְּכוֹנִית הַיְּשָׁנָה שֶׁלָּנוּ

שֶׁאָהַבְתִּי אוֹתָהּ אַהֲבַת אֱמֶת

שֶׁאֵינָהּ תְּלוּיָה בְּמַזְגָן

לְמַחְבָּרוֹת בֵּית הַסֵּפֶר הָרִאשׁוֹנוֹת

רֵיחַ דַּפִּים בְּתוּלִים-

כָּתֹם. רֵיחַ הַשְּׁקִיעָה

פִלִיקׇס טוֹבֵעַ בְּקֶטְשׁוֹפּ

מִשְׁקָפֶיהָ שֶׁל סָבְתָא

הַבֹּשֶׂם שֶׁל סָבָא

הַשִּׁירִים הַמִּתְנַגְּנִים

בְּעַרְבֵי שַׁבָּתוֹת

רֵיחַ שֶׁמֶן הַזַּיִת שֶׁלָּךְ כִּי

עוֹר הַפָּנִים שֶׁל שְׁעוֹת הָעַרְבָּיִם

וְתַפּוּחֵי הָאֲדָמָה בָּעוֹף הַצָּלוּי

נִגְנָבִים בְּצֶבַע כָּתֹם בּוֹעֲרִים

מְדוּרוֹת לָג בָּעֹמֶר וּנְסִיעוֹת אֲרֻכּוֹת

חֲזָרָה מֵהַצָּפוֹן אוֹ בַּזְּרִיחָה

כְּתֻמִּים אוֹתָם הַיָּמִים

וּכְתֻמָּהּ אוֹתָהּ הַתְּמִימוּת.

וַיִּתְעַמֵּר אֱלֹקִים בְּעַמּוֹ

בְּלָ”ג בָּעֹמֶר.

וְתַצְרֵפֵי הַמִּלִּים

יְסֻכְּלוּ כְּדֶרֶךְ מִשְׂחָק,

שֶׁחַיָּלָיו חוֹבְשֵׁי כִּפָּה

וְחֻקָּיו בִּידֵי מָאן דְּהוּא.

וַיִּשָּׂרְפוּ בְּלֶהָבוֹת דְּרִיכָה,

חֲפָצֵיהֶם יֻשְׁלְכוּ אַרְצָה

בְּמִין תְּבוּסַת חִדָּלוֹן.

וְשַׁעֲרֵי שָׁמַיִם לִזְעָקוֹת הַ”שְׁמַע”,

כְּוִילָאוֹת בָּמַת תֵּאַטְרוֹן

בְּשָׁעָה שֶׁשַּׂחְקָנֶיהָ עָזְבוּ זֶה מִכְּבָר

אֶת הַהַצָּגָה.

לוּ גָּמַרְתִּי אוֹמֵר
לוּ יָכֹלְתִּי
אָז, כִּבְחֶזְיוֹנֵי
מוֹחֵק קַרְנֵי זֹהַר
מְכַבֶּה שְׁחוֹר עָשָׁן
מַבִּיט נִכְחוֹ
אַךְ בָּאֵשׁ
אֵשׁ בָּאָח
בְּעַצְמוּתָהּ הַסּוֹלִידִית
בְּעָצְמָתָהּ הַמֵּתוֹדִית
נִרְפָּה, נִרְפָּא
בְּרַם, לְעוֹלָם יַצְמִיחוּ לְאֵשׁ קַרְנַיִם וְזֹהַר
וְאֵין אֵשׁ לְלֹא דּוֹק עָשָׁן, שַׁחְרוּרִית תֹּאַר
חֲכָמִים, הִזָּהֲרוּ נָא מִגַּחַלְתָּן
פְּעָמִים, אֵין זוֹ אֵשׁ כִּי כִּבְשָׁן

דָּבָר לֹא מוֹרֶה לִי עַל
מִדַּת הַקִּרְבָה הַנְּכוֹנָה.
אֵין דָּבָר שֶׁמַּצְבִּיעַ
עַל הִתְפָּרְצוּת גַּעֲשִׁית קְרֵבָה.
וַאֲנִי תּוֹעָה בָּנוּ
כִּמְהַלֶּכֶת לְפִתְחוֹ שֶׁל אָסוֹן
וְאֵינֶנִּי מוּכָנָה.

וְהִנֵּה

שׁוּב וָשׁוּב
אֲנַחְנוּ נִצּוֹלִים
עַד לָאָסוֹן הַבָּא.

בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אָסַפְתִּי
אֶת כָּל הַלֵּילוֹת הַשְּׁחֹרִים שֶׁהָיוּ לִי.
עַל סַפְסָל אֶחָד מֵאֶבֶן
פָּרַשְׂתִּי אֶת כֻּלָּם.
אֶת כָּל הַחֲלוֹמוֹת, הַגַּעְגּוּעִים וְהַשְּׁתִיקוֹת.
אֶת כָּל הַתְּפִלּוֹת שֶׁלֹּא הִתְפַּלַּלְתִּי.
אֶת הָעֵינַיִם הָעֲצוּמוֹת שֶׁלִּי שֶׁהָיוּ פָּשׁוּט עֲיֵפוֹת עֲיֵפוֹת.
עָצַמְתִּי הַכֹּל עַל סַפְסַל הָאֶבֶן.

*

בְּמַעֲלֵה הָהָר נְחִירַת הָאוֹטוֹבּוּס נִשְׁמְעָה הֵיטֵב.
וַאֲנִי כְּמוֹ יוֹנָה נִפְלַטְתִּי מִמֵּעָיו אֶל הָאַסְפַלְט הַשָּׁחֹר שֶׁנִּצְבַּע בְּלֹבֶן.
קַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ כְּמוֹ סִימָנוֹ לִי אֶת הַדֶּרֶךְ – כָּאן הַצַּדִּיק.
עֲיֵפוּת הַגּוּף עֲיֵפוּת הַחֹמֶר, וְהָרוּחַ בּוֹעֶטֶת בְּגֵוֵי: עָלִי לְמַעְלָה עָלִי.
רְחָשִׁים שֶׁל עֶרֶב.
חֲסִידִים מְזַמְזְמִים בְּרֹאשׁ מֻרְכָּן.
חֲסִידִים רוֹקְדִים בְּרֹאשׁ מוּרָם.
סְפָרַדִּים זוֹרְקִים סֻכָּרִיּוֹת עוּגִיּוֹת נֵרוֹת בְּרָכוֹת. תֹּאכְלִי נְשָׁמָה. תְּבָרְכִי נְשָׁמָה. תַּלְתַּלִּים.
נַעֲרָה עִם צַמָּה אֲרֻכָּה מִסְתּוֹדֶדֶת.
נָשִׂים מְשֻׁגָּעוֹת. עֲטוּפוֹת. מִסְתּוֹבְבוֹת בִּבְעֵרָה קְפוּאָה בֵּין מִתְפַּלְלִים.

לְכָל צַדִּיק הַמְּשֻׁגָּע שֶׁלּוֹ.
כָּל צַדִּיק דָּוִד הַמֶּלֶךְ שֶׁאוֹסֵף אֵלָיו כָּל אִישׁ מָצוֹק, כָּל אִישׁ מַר נֶפֶשׁ.
לְרֶגַע עָצַמְתִּי עֵינַיִם
וְהִנֵּה אֲנִי בֵּינֵיהֶם.

רַבִּי שִׁמְעוֹן הָיָה שָׁם בִּשְׁבִיל כֻּלָּם.
יָכֹלְתָּ לְהַרְגִּישׁ אוֹתוֹ מַקְשִׁיב לַתְּפִלּוֹת.
אֲפִלּוּ אֶת הָאִשָּׁה הַמְּשֻׁגַּעַת הוּא חִבֵּק, רַבִּי שִׁמְעוֹן.
יָכֹלְתָּ לְהַרְגִּישׁ אוֹתוֹ עוֹטֵף, עוֹטֵף חָזָק חָזָק אֵלָיו אֶת הָאֲוִיר וְהַמִּלִּים שֶׁהֻשְׁלְכוּ בּוֹ.

לוֹקֵחַ אֵלָיו אֶת כָּל הַדְּמָעוֹת.
רוֹקֵד אִתְּךָ אֶת הָרִקּוּד שֶׁרָקַדְתָּ.
מְחַכֶּה אִתְּךָ לַמִּנְיָן הַבָּא.
מִשְׁתַּטֵּחַ אִתְּךָ עַל הַפָּרֹכֶת הַכְּחֻלָּה.
אוֹחֵז בְּיַד שֶׁלָּךְ וּמַבְטִיחַ – זֶה בְּסֵדֶר. יִהְיֶה טוֹב.
אֲנִי יוֹדֵעַ אֶת כָּל הַסּוֹדוֹת.

גַּם בִּשְׁבִילִי רַבִּי שִׁמְעוֹן
הָיָה. שָׁקֵט נֶאְדָּר אֲצִילִי. שֶׁלֹּא יָכֹלְתִּי דָּבָר לַעֲשׂוֹת,
רַק לְנַסּוֹת לְהַקְשִׁיב.
לִדְלוֹת אֶת עַצְמִי. לֶאֱסֹף אֶת הַכֹּל.
לָקַחַת גַּם אֵלַי מִן הָאֲוִיר הַזֶּה וּמִן הַלַּהַט.
הַלַּהַט שֶׁלֹּא הִנִּיחַנִי לַחֲלוֹם.
שֶׁלֹּא הִנִּיחַנִי לְהַתִּיר לְעַצְמִי – לִהְיוֹת כָּךְ, שְׁקֵטָה, רְגוּעָה.
מִתְהַפֶּכֶת בְּפָנִים מִתְהַפֶּכֶת בַּחוּץ, אֲבָל הַפַּעַם לְאַט.
בְּלִי הַמֵּרוֹץ לִהְיוֹת לַעֲשׂוֹת לִלְחֹם מִלְחָמוֹת.
רַק לִבְכּוֹת.
עַל הָרַגְלַיִם הָאֵלֶּה שֶׁדּוֹרְכוֹת בְּרִצְפַּת הַקֹּדֶשׁ,
וְלֹא מְסֻגָּלוֹת לַעֲמֹד.
עַל הַיָּדַיִם הָאֵלֶּה
שֶׁלֹּא הִסְכִּימוּ לְהַחֲזִיק יוֹתֵר סִדּוּר.
עַל הַנְּשָׁמָה הַזֹּאת הָעֲיֵפָה שֶׁבִּקְּשָׁה
חִבּוּק וְעִטּוּף וּמִנְשָׂא.
עַל הַתְּחוּשָׁה הַזֹּאת הֲלֹא מְחַיֶּבֶת שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַכִּיר אוֹתָךְ
בִּפְנִים עַד הָעֹמֶק,
אֵיפֹה שֶׁיָּד רְטֻבָּה מֵעוֹלָם לֹא נָגְעָה.

וְנִרְטַבְתִּי נִרְטַבְתִּי לִי.
בְּתוֹךְ כָּל הָאָפֹר מַלְבִּין הַזֶּה שֶׁל מִדְרָכוֹת.
וְהַכָּחֹל זָהָב יָרֹק שֶׁנָּגַע בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן.
וְהַשָּׁחוֹר כָּתֹם רָחוֹק שֶׁנִּצְבְּעוּ בּוֹ הַשָּׁמַיִם.
בְּתוֹךְ כָּל הַגְּוָנִים הִתְעַרְבְּבוּ לָהֶן גַּם הַמִּלִּים שֶׁלּוֹ שֶׁלִּי,

וַעֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה נֶאֶמְרוּ בְּרַעַד בְּדֶמַע
בִּתְחוּשָׁה אֲבוּדָה שֶׁל תִּקְוָה.
שֶׁרַבִּי שִׁמְעוֹן יִתְפֹּס אֶת הָעֹגֶן.
שֶׁרַבִּי שִׁמְעוֹן יִתְפַּלֵּל.
שֶׁרַבִּי שִׁמְעוֹן, בִּקַּשְׁתִּי.
בִּי כְּבָר לֹא נוֹתַר הַכֹּחַ
שֶׁשָּׁמוּר לַאֲנָשִׁים קְדוֹשִׁים.

*
הָלַכְתִּי לְחַפֵּשׂ כְּלִי לִנְטִילַת יָדַיִם.
עֲרָפֶל נָמוּךְ מְאֹד עַל צַמְּרוֹת הָעֵצִים הַגְּבֹהִים.
אֵין מַסְפִּיק מָקוֹם בַּלֵּב לַעֲמֹד
מוּל יוֹפִי הָהָר. מוּל אֵימַת הָעֵמֶק.
לִהְיוֹת בְּקִיאָה בְּרָצוֹא וּבַשׁוֹב שֶׁל עַצְמִי. נוֹשֶׁמֶת.
אוֹסֶפֶת
אֶת כָּל הַלֵּילוֹת הַשְּׁחֹרִים אֶל תּוֹךְ הַיָּדַיִם,
שֶׁכְּאִלּוּ נִקְּזוּ אֲלֵיהֶן אֶת הַכֹּל.
שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים וּבְרָכָה, שֶׁרִגְשָׁהּ בְּפַשְׁטוּת
אֵיזֶה אָדָם מְבֻגָּר לְיַד הַכִּיּוֹר.
קְחִי דְּלִי וּמַטְלִית הוּא הִצִּיעַ.
וַאֲנִי חָשַׁבְתִּי לְעַצְמִי בַּלֵּב, כָּל כָּךְ אַתְּ צְרִיכָה עַכְשָׁו אֶת זֶה בְּדִיּוּק.

הַיָּד הַתְּמִימָה שֶׁהִכְנַסְתִּי לַדְּלִי בָּעֲרָה.
מַיִם רוֹתְחִים, שָׁכַחְתִּי לוֹמַר לָךְ. אָמַר בְּאַגָּבִיּוּת וְסוֹבֵב אֶת גַּבּוֹ.
סְגֻלָּה לְזִוּוּג לְנַקּוֹת רְצָפוֹת הַקּוֹדֶשׁ, סְגֻלָּה לְזִוּוּג, הִרְחִיק וְהָלַךְ.
בְּשׂוֹרוֹת טוֹבוֹת! תַּחְזְרִי עִם בְּשׂוֹרוֹת!
עוֹד צָעַק מֵרָחוֹק.
וַאֲנִי הִתְקָרַבְתִּי לַצִּיּוּן עִם הַמַּטְלִית הָרוֹתַחַת.
בְּפָנִים קְפוּאוֹת וְיָדַיִם בּוֹעֲרוֹת.

עֵינַיִם סַקְרָנִיּוֹת הִתְבּוֹנָנוּ
בָּעֵינַיִם הָעֲיֵפוֹת שֶׁלִּי.

בַּיָּדַיִם הָאֲמוּנוֹת שֶׁלִּי.
בְּשֵׂעָר הֲלֹא מְכֻסֶּה שֶׁלִּי.
יַלְדָּה בְּחָמֵשׁ בַּבֹּקֶר מְקַרְצֶפֶת אֲבָנִים.
אוֹי ה’; צָעַקְתִּי בְּשֶׁקֶט מִמַּעֲמַקֵּי הַדְּלִי מָלֵא בְּמַיִם,
סְגֻלָּה לִתְפִלָּה אַיֵּה אֶמְצָא. סְגֻלָּה לְלֵב
נִשְׁבָּר. לְשָׁמַיִם נִפְתָּחִים.
שָׁפַכְתִּי הַכֹּל עַל הָרִצְפָּה.

מֻתָּר לְהִשָּׁפֵךְ בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן. מֻתָּר לוֹמַר הַכֹּל. מֻתָּר לְהִתְפַּלֵּל אָמַרְתִּי לְעַצְמִי.
סוֹחֶטֶת אֶת הַמַּטְלִית הָרוֹתַחַת
אֶל תּוֹךְ הַדְּלִי הַגָּדוֹל שֶׁמִּתְמַלֵּא פִּתְאוֹם בְּאָפֹר.
נוֹפֶלֶת בַּהֲקָלָה עַל סַפְסַל הָאֶבֶן.
מְלֵאָה גַּעְגּוּעִים חֲלוֹמוֹת וּשְׁתִיקוֹת.
וּתְפִלָּה אַחַת גְּדוֹלָה גְּדוֹלָה.
לֹא לְהַאֲמִין אֵיךְ רַבִּי שִׁמְעוֹן עוֹטֵף. אֵיךְ רַבִּי שִׁמְעוֹן שׁוֹטֵף.
אֲפִלּוּ מַיִם
עֲכוּרִים.

זֶה עֶרֶב לָ”ג בָּעֹמֶר
וּבַשְּׂרֵפָה הַזּוֹ
אֲנִי מַטְבִּיעַ עַצְמִי
בַּסּוֹד

וְהַהוּא נְהַר, אִתְּמַר בֵּיהּ נְהַר דִּי־נוּר נָגֵד וְנָפֵק מִן קֳדָמוֹהִי. נִשְׁמָתְהוֹן דְּצַדִּיקַיָּא, טָבְלִין וּמִתְדְּכִין בֵּיהּ. וְנִשְׁמָתְהוֹן דִּרְשִׁיעֵי, נִדּוֹנִין בֵּיהּ, וְאִתְבְּעִירוּ קַמֵּיהּ, כְּקַשׁ לִפְנֵי אֵשׁ, וְהַיְנוּ אֵשׁ אוֹכֶלֶת אֵשׁ

הַשָּׁמַיִם מִצְטוֹפְפִים לְעָשָׁן
שׁוֹלְחִים אֶת לַבַּת הַחשֶׁךְ
לְהַלֵּךְ בָּעֲלִיָּה
וְאָדָם נִסְקָל בְּאָדָם
וְאָדָם נֶחֱנָק מֵאָדָם
וְאָדָם נֶהֱרָג עַל הַדָּם
וּנְשִׁימוֹת נִשְׂרָפוֹת. נְמוֹגוֹת. מַחְלִיקוֹת
לִנְהַר דִּי־נוּר הַזּוֹלֵג מֵעֵינֵי אֲחָיוֹת
הַזּוֹלֵג מֵעֵינֵי אִמָּהוֹת

לֹא הָיָה אוֹר.
רַק רוּחַ אֱלֹקִים מְלַטֶּפֶת פְּנֵי תְהוֹם
כְּשֶׁשַּׁיֶּרֶת נֵרוֹת מְהַלֶּכֶת כִּבְנֵי מֵירוֹן
וְהָהָר עוֹלֶה בָּאֵשׁ
וְהַלֵּב אֵינֶנּוּ
אֻכַּל

גַּל עֵינַי וְאַבִּיטָה נִפְלָאוֹת מִתּוֹרָתֶךָ.(תהילים קיט  יח)

עַכְשָׁו אֵשׁ

וְאֶצְלִי לָ”ג בָּעֹמֶר גַּם חֹרֶף

וַאֲנִי הוֹפֶכֶת וּמְהַפֶּכֶת בּוֹ

אוֹתִיּוֹת: גַּל

רַק גַּל אֶחָד קָטָן

גַּל עֵינַי וְאַבִּיט

הִנֵּה אוֹסִיף קוֹצָהּ שֶׁל יוֹ”ד

לַמְּדוּרָה וְיִהְיֶה הָעֹמֶר

לְעָמְרִי

עַד שֶׁיַּצִּית הַזֹּהַר אֶת

שְׂדוֹת הַקַּיִץ הָרְחוֹקִים

וְנִיצוֹץ אֶל נִיצוֹץ יִקְרָא:

אִינְתָא אִינְתָא

אִינְתָא

עָמְרִי

“רשפיה רשפי אש שלהבתי-ה..”
זו האהבה הטבעית המסותרת  של הנשמה האלוקית המשתוקקת להקב”ה כשלהבת העולה מאליה ( (אדה”ז תורה אור)

תָּשִׁירִי לָנוּ שִׁיר,

לָחֲשׁוּ הַלְּבָבוֹת הַיּוֹקְדִים מִן

הַלַּהַב.

הַבָּמָה שֶׁלּוֹ, הֵשַׁבְתִּי.

שִׁמְעוּ בְּפִצְפּוּץ הַלֶּהָבות אֶת

קוֹלָהּ הַמְּבַקֵּשׁ,

רְאוּ בְּלִבָּתָהּ אֶת פָּנֶיהָ הַמְּחַלּוֹת,

הַמַּעֲלוֹת אֵדָן עַד שִׁירַת

הַמַּלְאָכִים.

הָאֵשׁ שָׁרָה לָנוּ שִׁיר,

לוֹחֲשִׁים הַלְּבָבוֹת הַבּוֹעֲרִים מִן

הַלַּהַב.

בְּעֵרַת נִשְׁמַתְכֶם, הֵשַׁבְתִּי,

מְצָאתֶם בְּתוֹכָהּ.

“ע”י שלמות האש למטה נמשכת בחינת בלי גבול של למעלה”

נוצרת המשכת הבלי גבול בתוך הגבול (ליקוטי שיחות)

בְּעָרְפִּי נוֹשֶׁפֶת הַסּוֹפִיּות אֶת
אֶנְחַת הַחִדָּלוֹן;
רַק מִקְּצָת הַחָכְמָה מִקְּצָת הַבִּינָה
מִקְּצָת הַדַּעַת וְהַהֶשְׂכֵּל.
בְּתוֹךְ קִיּוּמָהּ אַבְעִיר אֶת אֵשׁ גְּבוּלִי
שֶׁאֵין בָּהּ מַעֲשֶׂה שָׁלֵם כְּמַעֲשֶׂה
הָאֵין סוֹף.
לֹא תַּרְפֶּה יָדַי, לֹא תְּעַכֵּל פְּתִילַי.
בְּהַבְעִירִי אֵשׁ עַל מִזְבַּח גְּבוּלוֹת
חַיַּי, יִפָּתְחוּ גְּבוּלוֹתַי
תִּשְׁרֶה שְׁכִינָה שְׁלֵמָה בְּמַעֲשֶׂה
יָדַי

מאת רוברט פרוסט

תרגום: ליאור מעיין

יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁהָעוֹלָם יִתַּם בְּאֵשׁ
יֵשׁ הָאוֹמְרִים בְּקֶרַח
לָמַדְתִּי מִן הַתְּשׁוּקָה שֶׁיֵּשׁ
טַעַם בְּמִי שֶׁמְּצַדֵּד בָּאֵשׁ
וְאִם שׁוֹב יֹאבַד עָלָיו הַכֶּלַח
מִיְּדִיעָתִי אֶת השנאָה כְּדַאי
לוֹמַר שֶׁעֲבוּר הַהֶרֶס, קֶרַח
יִהְיֶה מֻשְׁלָם וַדַּאי
וְאַף יִצְלַח כָּל כָּךְ.

Fire and Ice

BY ROBERT FROST

Some say the world will end in fire,

Some say in ice.

From what I’ve tasted of desire

I hold with those who favor fire.

But if it had to perish twice,

I think I know enough of hate

To say that for destruction ice

Is also great

And would suffice.