אֲנִי מְבִינָה עַכְשָׁו.

כְּשֶׁהִגַּעְתִּי אֲנִי – 

הָיְתָה אַהֲבָתְךָ כְּבָר חַמָּה וּמוּכָנָה לִי,

חִכְּתָה לִי כְּמוֹ מַגֶּבֶת שֶׁפּוֹרְשִׁים לִקְרַאת פָּעוֹט

שֶׁמּוֹצִיאִים מֵהָאַמְבַּטְיָה – 

הַיְשֵׁר לְתוֹךְ חִבּוּק.

כְּשֶׁנּוֹלַד אָחִי 

שֶׁלֹּא לְתוֹךְ, אוֹ לֹא לְפִי,

וְאַתָּה לֹא נָתַתָּ לוֹ 

אֶת הָאַהֲבָה –  הִיא נִקְוְתָה 

וְנֶאֶסְפָה בְּךָ בְּכָל גֵּבֵי הַנַּקְבּוּבִיּוֹת.

וּכְשֶׁהִגַּעְתִּי אֲנִי 

אַחֲרֵי עָשׂוֹר שָׁנִים,

זָכִיתִי גַּם בְּאַהֲבָה שֶׁלֹּא שֶׁלִּי – 

בְּכָל אוֹתָהּ הָאַהֲבָה שֶׁכְּבָר הָיְתָה בְּךָ 

וְשֶׁחִכְּתָה. גַּם זוֹ שֶׁנִּתְעַפְּשָׁה.

אוּלַי לָכֵן תָּמִיד הִרְגַּשְׁתִּי שֶׁאָהַבְתָּ – 

לֹא-אוֹתִי, אוֹ שֶׁאוֹתִי – 

לִפְנֵי זֶהוּת וּבְלִי כָּל תְּלוּת בָּהּ,

שֶׁחִפַּשְׂתָּ לְגַלּוֹת בִּי 

וְלֹא פַּעַם גַּם בַּאֲחֵרִים,

מַשֶּׁהוּ שֶׁלו –

הָיִיתָ מֻכְרָח עוֹד וָעוֹד.

הָיוּ לְךָ סִירִים מְלֵאִים שֶׁל אַהֲבָה 

שֶׁנִּתְבַּשְּׁלָה עַל אֵשׁ קְטַנָּה

 עָשׂוֹר שָׁנִים.

וְלִפְעָמִים הַמִּלִּים

מְחַלְחֲלוֹת אֶל נֶפֶשׁ צְמֵאָה,

מַרְווֹת זִכָּרוֹן,

מַמְתִּיקוֹת גַּעֲגוּעַ,

וּלְרֶגַע אַתָּה הוֹלֵךְ אַחֲרֵיהֶן 

כְּמוֹ יֶלֶד מְחַיֵּךְ

הָאוֹחֵז בְּיָד אָבִיו

בְּמוֹרַד הָרְחוֹב בַּדֶּרֶךְ לַתְּפִלָּה,

וְאַף שֶׁעָבְרוּ שָׁנִים רַבּוֹת

וְלֹא נוֹתַר מִכָּל זֶה דָּבָר,

אַתָּה שׁוּב תּוֹפֵס בְּאֶצְבְּעוֹתָיו,

מְיַחֵל שֶׁהָרֶגַע הָאֶחָד הַזֶּה 

לֹא יַחֲלֹף לְעוֹלָם.

בַּעֲיֵפוּת שֶׁלִּי
אֲנִי רוֹאֶה אֶת אָבִי מְפַהֵק
חַי מֵהַיָּד לַפֶּה

כָּל עֵרֶב לִפְנֵי חָצוֹת
מְשַׁפְשֵׁף עֵינַיִם
וְרוֹאֶה
אֶת אָבִי מְפַהֵק

כָּל בֹּקֶר אַחֲרֵי חֲצוֹת
מְשַׁפְשֵׁף עֵינַיִם
וְרוֹאֶה
אֶת אָבִי מְפַהֵק
וְיוֹצֵא אֶת הַבַּיִת

בָּעֲיֵפוּת שֶׁלִּי
אֲנִי רוֹאֶה אֶת אָבִי
מְפַהֵק
עוֹצֵם עֵינַיִם
וְדַי

בַּחֲלוֹמִי
אָבִי רוֹאֶה אוֹתִי
וַאֲנִי רוֹאֶה אוֹתוֹ
עוֹד חַי