"עִיר גְּנוּחָה, עִיר־אֵיכָה" ("נאום מצב האומה"/ שחר מריו מרדכי)

אֲנִי ג'וֹרְג' פְלוֹיְד. אֲנִי אָדָם.
וְזֶה כְּלָל לֹא פּוֹלִיטִי. אוּלַי
מִיָּמַי לֹא רָצִיתִי בִּמְהוּמוֹת.
אֲנִי לֶקֶט שֶׁל הוֹוֶה, אֲנִי מִרְקָם
שֶׁל דּוֹמֵם וּמְדַבֵּר, אֵינְסְפוֹר חַמְצָנִים
בְּאַפִּי, חָבֵר.
[גַּם אִם לֹא אוּכַל לְהִתְגּוֹנֵן
לְכָל אֶחָד נִשְׁאֶרֶת
הַזְּכוּת לְהִתְחַנֵּן].

*

אֲנִי ג'וֹרְג' פְלוֹיְד. אֲנִי הַקּוֹל הַמִּתְאַחֵד
עִם הַקּוֹלוֹת הַנּוֹאָשִׁים שֶׁבָּאֲוִיר
הַנִּנְשָׁם בְּתוֹכְכֶם, שֶׁבַּשָּׁחוֹר הַמִּתְלַכֵּד
לְמִטְעָן־זַעֲזוּעַ לֹא נִמְחָה
לִדְלִיפַת־גַּעֲגוּעַ מִשְׁפָּחָה.

*

הָיִיתִי ג'וֹרְג' פְלוֹיְד. מֵהַיּוֹם
בְּכָל הָעוֹלָמוֹת תַּחֲנוּנַי בִּלְחִישָׁה.
אֲנִי לֹא יָכוֹל לִנְשֹׁם
בְּבַקָּשָׁה.