“עִיר גְּנוּחָה, עִיר־אֵיכָה” (“נאום מצב האומה”/ שחר מריו מרדכי)
אֲנִי ג’וֹרְג’ פְלוֹיְד. אֲנִי אָדָם. וְזֶה כְּלָל לֹא פּוֹלִיטִי. אוּלַי מִיָּמַי לֹא רָצִיתִי בִּמְהוּמוֹת. אֲנִי לֶקֶט שֶׁל הוֹוֶה, אֲנִי מִרְקָם שֶׁל דּוֹמֵם וּמְדַבֵּר, אֵינְסְפוֹר חַמְצָנִים בְּאַפִּי, חָבֵר. [גַּם אִם לֹא אוּכַל לְהִתְגּוֹנֵן לְכָל אֶחָד נִשְׁאֶרֶת הַזְּכוּת לְהִתְחַנֵּן].
*
אֲנִי ג’וֹרְג’ פְלוֹיְד. אֲנִי הַקּוֹל הַמִּתְאַחֵד עִם הַקּוֹלוֹת הַנּוֹאָשִׁים שֶׁבָּאֲוִיר הַנִּנְשָׁם בְּתוֹכְכֶם, שֶׁבַּשָּׁחוֹר הַמִּתְלַכֵּד לְמִטְעָן־זַעֲזוּעַ לֹא נִמְחָה לִדְלִיפַת־גַּעֲגוּעַ מִשְׁפָּחָה.
הָיִיתִי ג’וֹרְג’ פְלוֹיְד. מֵהַיּוֹם בְּכָל הָעוֹלָמוֹת תַּחֲנוּנַי בִּלְחִישָׁה. אֲנִי לֹא יָכוֹל לִנְשֹׁם בְּבַקָּשָׁה.
סרגל נגישות
כללי
זום
גופנים
ניגודיות צבעים
קישורים
Yehee — Political Poetic Journal