מֹשֶׁה לֹא יָדַע מִיהוּ יְהוּדִי
כְּשֶׁנִּנְטַשׁ בַּיְּאוֹר לִהְיוֹת הַחוֹרֵג שֶׁל

בַּת הִיטְלֶר בֵּן חַם

וְלָשֵׂאת לְאִשָּׁה מִדְיָנִית.

כַּנִּרְאֶה מָה שֶׁצָּרִיךְ זֶה חֲלַב אֵם עִבְרִיָּה
שֶׁיּוֹלִיךְ אוֹתְךָ לִרְאוֹת בְּסִבְלוֹת
וְאָז
לִטְמֹן הַמִּצְרִי
לִטְמֹן.

כְּשֶׁאָבִי הֵשִׁיב אֶת לֵב אָבִיו
בְּבֵית הַכְּנֶסֶת הַגָּדוֹל שֶׁל מוֹסְקְבָה
אָמַר לוֹ סַבָּא: “אִם אָבוֹא שׁוּב לֹא אוּכַל מִכָּאן לָצֵאת”.
וְאָנִי בִּכְלָל אוֹמֵר קַדִּישׁ שֶׁל סְעִיף הַנֶּכֶד בִּירוּשָׁלַיִם
מִתְעוֹרֵר מִסִּיּוּטֵי מַצֵּבָתוֹ צוֹרַחַת:
“אַל תִּקְבְּרוּנִי בְּמִצְרַיִם”