בָּעֵמֶק, בְּעֹמֶק הָאַשְׁמֹרֶת, דָּלְפָה סְבָרָה אַחֶרֶת;

וּבִדְמָמָה קָרָה זָרְחָה הָאֲפֵלָה

בִּדְמוּתְךָ.

הַרְחֵק מִזָּוִית הַיְּשִׁיבָה, הַרְחֵק מֵחַדּוּת הַחֲשִׁיבָה;

מִשְׁכַּן שַׁלְוַת אֵימָתְךָ, לַהַב תְּשׁוּקַת

הֲוָיָתְךָ.

לִבִּי הוֹמֶה וְצוֹבֵא וְהָעֵמֶק עוֹטֶה עָלָיו פָּרֹכֶת;

הַקְּטִיפָה נִקְטְפָה וְנִטְרְפָה עָלַי

דַּעַתְךָ.

בְּסִיַּעְתָּא דִּשְׁמַיָּא, שְׁנַת חָמֵשׁ אֲלָפִים תשפ”א לְפָרָשַׁת בְּרֵאשִׁית,

עַל הַכּוֹכָב הַשְּׁלִישִׁי בִּזְרוֹעַ אוֹרְיוֹן שֶׁבִּשְׁבִיל הֶחָלָב הַמֵּכִיל מָאתַיִם מִילְיַארְד כּוֹכָבִים בַּיְּקוּם הַנִּצְפֶּה

בְּאֶרֶץ זוֹ וְזוֹ בִּרְחוֹב כָּךְ וְכָךְ נִשְׁלַח מִכְתָּב אֶל תֵּבַת הַדֹּאַר תַּקָּנוֹן לִמּוּדִים הַמְּפָרֵט אֶת עֶקְרוֹנוֹת הַחִנּוּךְ לִתְפִיסָתֵנוּ:

סְעִיף ד’

עַל הַתַּלְמִידִים יֵשׁ לְהַגִּיעַ בְּכִפַּת קְטִיפָה שְׁחֹרָה שֶׁבְּשׁוּלֶיהָ

תָּפוּר סֶרֶט.

הַחוֹתְמִים בְּבִרְכַּת לְמַעַן לֹא נִיגַע לָרִיק וְלֹא נֵלֵד לַבֶּהָלָה.

מִטּוֹת עַל מִטּוֹת

עַל מִטּוֹת

גּוּרֵי זְאֵבִים נְטוּשִׁים

מִתְחַפְּרִים

נִצְמָדִים לַקִּירוֹת

רֵיקִים מִמִּלִּים

מְכַנְּסִים בְּדִידוּתָם בִּדְמָעוֹת

הָאֶחָד מְבַכֶּה עַל

יַתְמוּת

וּזְקָנוֹ שֶׁטֶּרֶם צִמֵּחַ

שֵׁנִי מִתְהַפֵּךְ וְחוֹזֵר וּמְנַסֶּה

וְשׁוֹכֵחַ בְּכֹחַ אֶת אִמָּא וּבַיִת

בָּאָזְנַיִם מְחוֹגִים

מְתַקְתְּקִים בְּיֵאוּשׁ

זְאֵב גָּדוֹל

מַכֶּה בַּדֶּלֶת בִּפְרָאוּת

חֲמִשָּׁה לְשֶׁבַע

צַעֲקָתוֹ

וְסֵפֶל מַיִם עַל רֹאשׁוֹ שֶׁל גּוּר

יָתוֹם

נִרְאֶה

מִי יְאַחֵר לְשַׁחֲרִית בַּשָּׁבוּעַ הָרִאשׁוֹן