“כשאני אני כי אתה אתה ואתה אתה כי אני אני
אז אני לא אני ואתה לא אתה” (הרבי מקוצק)

יוֹנִים לְבָנוֹת וְכַנְפֵי עָנָן
עַל זְהַב מוֹדִיעִין
סוֹגְרִים אֶת הַמֶּרְחָק
בֵּין עִיר הַמַּכַּבִּים לַמִּקְדָּשׁ.
חֻפָּה זְהֻבָּה מְלַכֶּדֶת אֶת הָאֲוִיר
בֵּינֵינוּ.

גַּעְגּוּעַ מִתְנַחֵל בַּגּוּף
שׁוֹלֵחַ שָׁרָשִׁים
אֶל נְעוּרֵינוּ הַהוֹמִים
מִתְלַכְּדִים בְּגוֹרָל צָפוּן
וְעוֹלִים, מְצִיפִים נְהָרָה
שׁוֹלְחִים אוֹתוֹת שֶׁל דַּמְיוּת
אֲנִי־אַתָּה, אַתָּה־אֲנִי
עַל אַף שֶׁאֲנִי־אֲנִי וְאַתָּה־אַתָּה
זְרִימַת הָעֶרְגָּה מְפַעְפַּעַת
בַּקּוֹל הָרָחוֹק
כְּאִלּוּ עוֹלֶה סָמוּךְ וְלֹא נִתָּק.

אוֹר כְּחַלְחַל שׁוֹטֵף אֶת הָהָר
מַרְטִיט אֶת קִבְרֵי הַחַשְׁמוֹנָאִים
הֵיכָן טָמְנוּ אֶת הַנָּשִׁים
שֶׁלָּחֲמוּ עַל אֵשׁ אֲהָבָתָן
גּוּף נִצָּב
מוּל עֵץ חֲרוּבִים נוֹשָׁן
נִצַּת בַּקּוֹל הַמַּעֲמִיק וּמֵעִיר
שָׁרְשֵׁי הַגּוּף לִפְרֹץ
בְּרוּחַ גַּלִּית מְשַׁחְרֶרֶת סַעַר
יוֹנִים לְבָנוֹת וְכַנְפֵי עָנָן
כְּחֻפַּת אֱמוּנִים קְדוּמָה
עַל רָאשֵׁינוּ.