שירה

את

אלישבע מזרחי

הֵי אַתְּ
כְּבָר שָׁמְרוּ לָךְ לְמַעְלָה מָקוֹם בַּגֵּיהִנּוֹם
וְלָנוּ
בַּצַּד הַשֵּׁנִי
מִלְגַּת כּוֹלֵל מוֹסִיפָה וּפוֹחֶתֶת
הִיא הִיא הַכֹּתֶל הַמַּפְרִיד בֵּינֵינוּ
וּבֵינֵךְ
תִּתְמַסְּדִי כְּבָר רַבַּאק
עִם סוֹצְיוֹלוֹגְיָה לֹא הוֹלְכִים לַמַּכֹּלֶת
עִם עֹנִי כֵּן. שָׁכַחְתְּ?
אוּלַי אֵין בָּךְ אֱמוּנָה
שֶׁהִתְרַחַקְתְּ קְצָת
15 סֶנְטִימֵטֶר מִתַּחַת לַבֶּרֶךְ
וּשְׁנַיִם מִתַּחַת לַמַּרְפֵּק
כְּשֶׁתִּתְקָרְבִי
כְּבָר לֹא נִהְיֶה כָּאן
אַל תָּדוּנִי
שִׁפּוּטִיּוּת בּוֹנִים בְּיוֹם וּמוֹחֲקִים
בְּגִלְגּוּל אוֹ שְׁנַיִם
אֱמֶת נִמְכֶּרֶת אֶצְלֵנוּ בְּסִיטוֹנָאוּת
לֹא כָּמוֹךְ
קוֹנָה אֱמֶת מְיֻסֶּרֶת בְּכַמּוּיוֹת מִזְעָרִיּוֹת
נוּ, 15 סֶנְטִימֵטֶר מִתַּחַת לַבֶּרֶךְ
וְעוֹד שְׁנַיִם מִתַּחַת לַמַּרְפֵּק
קָטָן עָלַיִךְ
הַחַיִּים הֵם אִיקְס
כָּלְשֶׁהוּ בָּרִבּוּעַ
זוֹכֶרֶת?

שירה

קלסטרופוביה

אסתר שטרן

אָדָם קָטָן מְבַקֵּשׁ

פִּנָּה קְטַנָּה לָגוּר בָּהּ

אִשָּׁה קְטַנָּה לָגוּר אִתָּהּ

לִבְנוֹת אִתָּהּ אֶת בֵּיתוֹ.

 

אָדָם קָטָן רוֹאֶה

בְּפִנָּה קְטַנָּה, בְּאִשָּׁה קְטַנָּה –

כָּל עוֹלָמוֹ.

 

אָדָם קָטָן חוֹלֵם חֲלוֹמוֹת קְטַנִּים

יְשָׁרִים אֲפֹרִים רְגִילִים

כְּמוֹ סִכּוֹת, כְּמוֹ מְחָטִים.

אִשָּׁה אַחַת מְבַקֶּשֶׁת

לֹא לִהְיוֹת קְטַנָּה,

חֲלוֹמוֹת גְּדוֹלִים

וּמַעֲשִׂים גְּדוֹלִים

לַחֲווֹת וּלְהַבִּיעַ אֶל הַחוּץ אֶת הַפְּנִים.

אָדָם קָטָן וְאִשָּׁה אַחַת

חַיִּים בְּבַיִת אֶחָד

הַחֲלוֹמוֹת שֶׁלָּהּ בּוּעוֹת יָפוֹת,

הָרְצוֹנוֹת שֶׁלּוֹ סִכּוֹת

דּוֹקְרוֹת אֶת הַבּוּעוֹת שֶׁלָּהּ

כְּשֶׁהֵן מִתְנַפְּצוֹת הִיא בּוֹכָה

הִיא לֹא רוֹצָה שֶׁהוּא יִרְאֶה אֶת הַדְּמָעוֹת.

בִּשְׁבִילוֹ דְּמָעוֹת הֵן קְטַנּוֹת, פְּשׁוּטוֹת

עַל חָלָב שֶׁנִּשְׁפַּךְ, עַל תַּבְשִׁיל שֶׁלֹּא צָלַח,

בִּשְׁבִילָהּ דְּמָעוֹת הֵן כְּאֵב עָמֹק שֶׁלֹּא נִשְׁכַּח,

אֵיךְ אָדָם קָטָן חַי עִם מִסְגֶּרֶת שֶׁל אִשָּׁה קְטַנָּה,

וְכָל מָה שֶׁהִיא רוֹצָה חוֹוָה וּמַרְגִּישָׁה

שֶׁלֹּא נִכְנָס אֶל הַמִּסְגֶּרֶת שֶׁהוּא בָּנָה,

מִתְפּוֹרֵר עַל הָרִצְפָּה עַל הַקִּירוֹת

הַחוּצָה דֶּרֶךְ הַחַלּוֹנוֹת

הִיא רוֹצָה לָצֵאת וּלְהַגְשִׁים אֶת כָּל הַחֲלוֹמוֹת.

פמיניזם ומגדר