תוספת לבקשות ‘הרחמן’ בברכת המזון לשלום הטרמפיסטים בכבישי יהודה ושומרון:

 

הָרַחֲמָן הוּא יָגֵן עַל נְעָרֵינוּ וְעַל נַעֲרוֹתֵינוּ בְּעָמְדָם בַּתַּחֲנָה, בְּצַפּוֹתָם לְהַסָּעָה, וּבְנָסְעָם בְּנֹעַם נְתִיבוֹתֵיהֶם.

 

 

נוסח חדש לקטע התפילה ‘נחם’ שנהוג להוסיפו בברכת ירושלים בעמידה של תשעה באב. נכתב ביחד עם הרב יצחק עת-שלום והרב בן-ציון שפיץ:

 

נַחֵם יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֶת אֲבֵלֵי בֵּית קָדְשֶׁךָ וְאֶת נֶאֶמְנֵי צִיּוֹן עִירֶךָ הַכְּמֵהִים לְשִׁיבַת שְׁכִינָתֶךָ. עַד מָתַי תֵּשֵׁב מוֹרִיָּה אֻמְלָלָה וּבְִזוּיָה, צוֹעֶקֶת וּמִתְחַנֶּנֶת?
דְּבִיר דָּוֶה – הֵיכָן כְּרוּבַי?
הֵיכָל הוֹמֶה – הֵיכָן נֵרוֹתַי?
אֲרִיאֵל שׁוֹאֵג – הֵיכָן אִשַּׁי?
עֲזָרָה זוֹעֶקֶת – הֵיכָן כּוֹהֲנַי?
וְהָהָר בְּמַר בּוֹכֶה – הֵיכָן בָּנַי?
רְאֵה יְיָ וְהַבִּיטָה, וְהָשֵׁב שְׁכִינָתְךָ לְהַר מְרוֹמֶךָ, וְאֵשׁ קָדְשְׁךָ לְמִזְבַּח הֵיכָלֶךָ, וִיקַר תִּפְאַרְתְּךָ לְפִינַת יִקְרָתֶךָ. כִּי אַתָּה יְיָ בָּאֵשׁ הִצַּתָּהּ וּבָאֵשׁ אַתָּה עָתִיד לִבְנוֹתָהּ, כָּאָמוּר: וַאֲנִי אֶהְיֶה לָהּ נְאוּם יְיָ חוֹמַת אֵשׁ סָבִיב וּלְכָבוֹד אֶהְיֶה בְּתוֹכָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ מְנַחֵם צִיּוֹן וּבוֹנֵה יְרוּשָׁלַיִם

-יום ארור-

 

 

אַתָּה הוּא הָרַעַשׁ

וְרַעַשׁ 

עֵין הָעוֹלָם 

תִּמָּלֵא 

וְרַעַשׁ כְּלֵי מָוֶת יִגְבַּר

לֵב בִּגְבוּרָה יִנְחַת 

אֲשֶׁר רַעַשׁ בְּשָׁמָיו

וְלוֹ תְּבוּנָה בְּכַף מְצָרָיו,

בְּכָל מָקוֹם אֵלָיו הִגִּיעַ רַעַשׁ וְאֵשׁ מִמְּכוֹנוֹת הָאֵשׁ,

וְגָדוֹל הָרַעַשׁ בְּפִיו.

(יֵשׁ רַעַשׁ בִּרְחוֹבִי מִקְלְעֵי רַעַשׁ שָׁרִים בְּקוֹל, עֲמוּמֵי מוֹחוֹת, חֲמוּמֵי נְקָמָה, רַעַשׁ גָּדוֹל נִשְׁמָע אֲנִי נָפַלְתִּי אַרְצָה אֵיבָרַי פְּשׁוּטִים חַמִּים עוֹלִים בֶּעָשָׁן רַעַשׁ)

גַּרְמֵי רְקִיעִים שָׂחוּ לֶעָפָר

מְכוֹנֵי תֵּבֵל זָזִים מִמְּקוֹמָם תְּפוּסֵי רַעַשׁ אַדִּיר

קוֹל קוֹרֵא רְקִיעִים קוֹרֵעַ אֶרֶץ בִּדְבָרוֹ

וְאִישׁ אֶת שְׁעָתוֹ יִרְאֶה

מִבַּעַד חַרְצֵי אֲדָמָה 

סִדְקֵי נְבוּאָה

יוֹנֵק רוֹעֵשׁ לְמֶרְחַקִּים נִשְׁחַט בְּהִלּוּלוֹ

אָב בְּעֹצֶם יָדוֹ מַחְזִיק בֵּין שִׁנָּיו

עֲדֵי עַם הֻשְׁפַּל נֻתַּק נֻתַּךְ נִשְׂרַף בַּעֲבָרוֹ כָּל אֲשֶׁר לוֹ בֵּיתוֹ בְּרַעַשׁ נֶעֱלַם 

וַתְּהִי מֶרְקָחָה כִּמְלוֹא רַעֲשֵׁי הַשָּׁמַיִם.

 

(וְאֵל רוֹעֵשׁ בִּמְחִלָּתוֹ שִׁמְעוּ לִי אַפְסֵי אָרֶץ מִי כָּמוֹנִי שׁוֹלֵט בְּמִכְמַנֶּיהָ רְאִיתִיו שׁוֹלֵט הוּא הַשּׁוֹלֵט הוּא כָּל הָרַעַשׁ הוּא הַקּוֹל הוּא הָאוֹהֵב קוֹל בָּנָיו)

נִשְׁנָקִים נֶחְנָקִים עֲטוּפֵי יָגוֹן עֲטוּפֵי הַשֶּׁקֶט

נִצְחוֹנוֹת מוֹרִיקִים הוֹדְפֵי שְׁמָמָה

נִירֵי אֶרֶץ בְּאֵרוֹת חַיִּים שָׁקְטוּ לְעוֹלְמֵי עַד וַתְּהִי שְׁמָמָה בָּאָרֶץ 

שְׁמָמָה שְׁמָמָה וְאֵין יְקַדֵּשׁ לָהּ, וְאֵין יִבְכֶּה בָּהּ, יִתְלֶה סִנּוֹרוֹ יַתִּישׁ נִשְׁמָתוֹ בַּעֲלוֹתוֹ אֶל מְרוֹם קְדֹשִׁים.

עוֹלוֹת שְׁחוּטֵי כּוֹחַ נֶאֶבְקֵי כּוֹחַ אַבִּירֵי כּוֹחַ מַרְאֵי כּוֹחַ, נַאֲקוֹת נָשִׁים בָּלוּ בִּקְדֻשָּׁתוֹ, מָטוּ מִשְׂגַּבֵּי עַם.

הוֹ יִגְדַּל שְׁמָם וְשָׁלַח מֵאָב אֶל בָּנָיו קוֹל זָדוֹן וְרַעַשׁ אֵימָה הַחְרֵב תַּחֲרִיבֵם שׂוֹנְאֶיךָ נְאוּמֶיךָ.

(רַעֲשֵׁי רֶקַע נִשְׁמְעוּ בַּחֲלַל הַכֹּל וְאֵין קוֹל תִּקְוָה דּוּמִיָּה נִשְׁאֲלָה, הַיּוֹם בּוֹ נִשְׂמַח בְּאֵשׁ תּוֹרָה, בְּאֵשׁ קֹדֶשׁ, נִנְעֲלוּ דָּפְקֵי פְּתָחִים עֲנִיֵּי שְׁעָרֶיךָ כּוֹחַ אֵימִים הֵפַחְתָּ בָּם, שָׁתַקְתָּ וְשׁוּב שָׁתַקְתָּ הוֹ אֱלֹהַי דֹּמִי נַפְשִׁי)

צוּרִי יְשׁוּעָתִי 

(קָדוֹשׁ יֹאמְרוּ עַל קֶבֶר נָקִי מְצֻחְצָח מְזֻכָּךְ מְרַשְׁרֵשׁ מִינֵי פְּרָחִים, וְאֶת קִדּוּשֶׁיךָ לָקַחְתָּ, תְּנִיעֵם בְּעוֹלָמְךָ כְּמוֹ לֹא הָיוּ לֹא חָיוּ לֹא אָכְלוּ לֹא שָׁתוּ לְעֵת עֶרֶב, לְעֵת בֹּקֶר שָׁפַכְתָּ רַעַשׁ, הָרַג זָעַם שָׁטַף הִשְׁתִּיק נְעָרִים עֲדֵי נֶצַח נְעָרוֹת עֲדִי עֲדָיִים)

שִׂים שָׁלוֹם 

הַמְטֵר רַעַשְׁךָ עֲלֵיהֶם

שְׁפֹךְ אֶל הַגּוֹיִים אֲשֶׁר עוֹד לֹא יְדָעוּךָ עוֹד לֹא נָגְעוּ בְּשׁוּלֵי גְּלִימָתְךָ לֹא יִדְרוֹכוּ בַּעֲפַר נְעָלֶיךָ

וְנַמְתָּ לְעֵת בֹּקֶר

קוּם לְעֵת בֹּקֶר

הֲדֹף

הַחֲיֵה הַחֲיֵה

יָדַעְתָּ כִּי אֵין רַעַשׁ כְּהַרְעָשַׁת לוֹחֵם.

(מִלְחֶמֶת אֵשׁ תָּבוֹא וּכְבָר בָּאָה בִּנְפָשׁוֹת סְחוּיִים רְדוּפִים שׁוֹלִים פְּנִינֵי צְחוֹק וְאַהֲבָה מִבְּאֵר הַשַּׁחַת, פְּרֹשׂ פְּרֹשׂ עֲלֵיהֶם מְלֻפְּפֵי טַלִּיתְךָ הַשְׁלֵךְ גָּפְרִית וּמְחַק, רַק מְחַק זָדוֹן, מֵעַל פְּנֵי אֲדָמָה וּבְרַעַשׁ גָּדוֹל, בְּרַעַשׁ, בִּרְקֵי רַעַשׁ אֵימִים)

שִׁמְךָ, רַעַשׁ, נִקְרָא, הָאוֹפַנִּים, וְחַיּוֹת הַקֹּדֶשׁ, בְּרַעַשׁ גָּדוֹל.

וּתְהִי נִקְמָתְךָ שְׁלֵמָה

תְּהֵא לוֹחֵם הַצֶּדֶק

תְּהֵא מִלְחָמָה. 

(בְּעֵת אַחַת עֲרֹף, בְּרַעֲשֵׁי יָ-ה)

הַרְעֵשׁ עָצְמַת שָׂטָן אֲשֶׁר לֹא בָּרָאתָ 

הַשְׁמֵד אֲפָרָם 

בְּאִבְחַת מַכָּה

נְקַם זְקֵנִים

נְקַם גִּבּוֹרִים

נְקַם יְלָדִים

נְקַם כָּל אֲשֶׁר לָנוּ

נְקַם.

 

(אֲנִי הִנְנִי נוֹקֵם בְּעֵת זוֹ, עֵת אֲשֶׁר נִשְׁמָתִי, וְאֶרְאֶה כְּנֶסֶת עַמִּי בּוֹלַעַת אֵשׁ אוֹכֶלֶת אֵשׁ נָסָהּ עַל רוּחָהּ, חַי, חַי, לְעוֹלָם חַי, לְכֻלָּם אַרְאֶה חַי אֲנִי חַי אֲנִי, אֶזְעַק בְּרַעַשׁ נוֹרָא חַי אֲנִי, וְאֶחְיֶה וְלֹא אָמוּת רַק אֶחְיֶה אֶת אֲשֶׁר אֶחְיֶה)

הַבְטַח לָנוּ 

קוֹל

שֶׁמֶץ אוֹיֵב וְאוֹרֵב

וּבְרַעַשׁ תְּנִידֵם

עֲלֵיהֶם

אֵימִים וְרַעַד

אָז נֵדַע 

קוֹלֵנוּ מִלְחָמָה

עֵת זוֹ הִגִּיעָה

מִלְחֶמֶת עַם

לְחַם.

לְחַם יִשּׁוּבֵינוּ

לְחַם נָשֵׁינוּ

לְחַם טַפֵּינוּ

לְחַם כָּל נַפְשׁוֹתֵינוּ

לְחַם 

לְחַם

לְחַם

(בְּפַחַד אָבוֹא אֲלֵיהֶם, אַךְ אַתָּה לְחַם, רַק לְחַם, וְאַמֵּץ קוֹלְךָ לִזְעֹק בּוֹרֵא עֶלְיוֹן אֲשֶׁר בַּמִּלְחָמָה בָּאתָ וַתּוּכָל עֲלֵיהֶם, רַק לְחַם אוֹתָנוּ הָאֵל, לְחַם)

וְנַחַם

נַחַם כָּל אֵשׁ חַיֵּינוּ מַלְתָּעוֹת רוּחַ אֲדָמָה 

נַחֵם מֵעָלֵינוּ

וּנְנֻחַם.

אֵין לִי תְּפִלָּה

לִנְשֹׁם אַחֶרֶת דַּרְכָּהּ.

אֵין לִי גּוּף

אוֹ תַּחְתִּית כְּפוּלָה לְהַעֲרִים אֶת דַּרְכִּי,

לְהוֹלִיךְ שׁוֹלָל אֶת הַגּוֹרָל.

 

הַסִּירֵנוֹת שֶׁמּוֹשְׁכוֹת אוֹתִי מַטָּה –

אֵין מֵהֶן מִקְלָט

אֵינִי יְכוֹלָה לְכַבּוֹת

אֶת הַשְּׁמִיעָה

אֶת הַמַּבָּט.

 

אֵין לִי תְּפִלָּה,

וְאֵין לִי

נֶחָמָה.

רְאֵה חַיּוֹת בְּתוֹכְכֵי שְׁכוּנָה

צְרָחָה וָאֵשׁ בְּפַאֲתֵי גִּנָּה

וְאִמָּא מְבֻתֶּרֶת עֲלֵי בְּנָהּ

בְּכִי עִמִּי עָלַי, שְׁכִינָה

 

רְאֵה, שָׁבַת הַקּוֹל מֵהַתְּמוּנָה

שָׁבַת מְשׂוֹשׂ הָאֵם הַמְּעֻנָּה

נִבְלֵי חֶרֶס דָּמוּ בְּנֵי – צִיּוֹנָה

הַבִּיטָה, אֱלֹקֵי קֶדֶם, מִמְּעוֹנָה

 

רְאֵה כְּסוּחָה, שְׂרוּפָה מִתּוֹךְ שֵׁנָה

עֵדָה אֲשֶׁר אָמַרְתָּ מִי מָנָה?

וְאֵיךְ עַתָּה בְּאֵפֶר מְלוֹנָהּ?

רְאֵה עֲלִיבוּת קְלוֹנָהּ

 

רְאֵה הַדָּם כְּתַרְעֵלַת יֵינָהּ

מְנֻתָּח, מֻפְשָׁט גּוּפָם, כְּמַדְמֵנָה

הַעוֹד אֵין קֵץ לְסֵבֶל יְגוֹנָהּ?

הַקְשֵׁב לָהּ אִלְּמוּת תְּחִנָּה

 

רְאֵה עַמְּךָ, רָצִים בָּרִאשׁוֹנָה

נָפְלוּ לְקַדֶּשְׁךָ בִּשְׁמַע, בֶּאֱמוּנָה

הַסְתִּירֵם בִּמְחִצָּה הָעֶלְיוֹנָה

הַצְחִירֵם כְּכַנְפֵי יוֹנָה

 

רְאֵה שַׁבָּת אֲשֶׁר שָׁבְתָה רִנָּה

זִיו תֹּאַר קְהָלֶךָ אֲשֶׁר שֻׁנָּה

שְׂשׂוֹנָם נִקְרַע לָאֵבֶל, לִמְגִנָּה

נָא וְנָא חַדֵּשׁ לָהֶם שִׁיר – מַנְגִּינָה

אָנוּ בְּנֵי עַמְּךָ בְּחִירֶיךָ אֲשֶׁר הִתְהַלְּכוּ אַחֲרֶיךָ בַּמִּדְבָּר בְּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה,

אֲשֶׁר עָלוּ חֲלוּצִים אֶל אַרְצְךָ, קִיְּמוּ מִצְווֹתֶיךָ וְיוֹד דִּבְרוֹתֶיךָ

וְלֹא רָצְחוּ וְלֹא גָּנְבוּ, כִּבְּדוּ אֶת הוֹרֵיהֶם וְאוֹתְךָ,

הֵנִיחוּ עַל קִבֹּרֶת זְרוֹעָם תְּפִלֶּיךָ, וְקָשְׁרוּ צִיצִית פְּתִילֶיךָ.

 

אֲשֶׁר נֶהֶרְגוּ עָלֶיךָ בִּגְרָנָדָה וּבְפֵאס וּנְשֵׁיהֶם נִלְקְחוּ

כְּשָׁלָל. אֲשֶׁר דְּווּיִם וְגוֹלִים הֶאֱמִינוּ בְּךָ עַל נְהַר הָרַיִן

וְנִטְבְּחוּ בַּפּוֹגְרוֹמִים עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ, בְּיוֹרְק, בַּרְצְלוֹנָה,

בְּתַתְנ”וּ בְּקַנָּ”א בְּתַ”ח וְתַ”ט. בְּפוֹלִין וְאוּקְרַאיְנָה, בַּפַרְהוּד בְּעִירָק וּבְלֵיל הַבְּדֹלַח,

אֲשֶׁר נִתְלוּ וְעֻנּוּ וְנִשְׁחֲטוּ בִּפְרָעוֹת קִישִׁינֵב, חֶבְרוֹן, נַחַל עֹז, רֵעִים שְׂדֵרוֹת וּבְאֵרִי

אֲשֶׁר הִתְחוֹרֵר גּוּפָם חֹרִים חֹרִים כִּכְבָרָה בְּבָאבִי יׇאר וּבְעוֹד וְעוֹד מְקוֹמוֹת

שֶׁקָּצָר הַשִּׁיר מִלְּהַזְכִּירָם.

 

לֹא יִהְיוּ לְךָ עַמִּים אֲחֵרִים שְׁפָלִים וּבוֹזְזֵי חַיִּים עַל פָּנֵינוּ.

לֹא תַּעֲשֶׂה לְךָ קֶבֶר אַחִים וּבוֹר לְקָבְרָם בְּטֶרֶם עֵת וּבְדֶרֶךְ שֶׁאֵינָהּ דֶּרֶךְ הָאֶרֶץ.

לֹא תּוֹתִירֵם בַּמְּמָדִ”ים הַמְּעֻשָּׁנִים. לֹא תּוֹלִיכֵם אֶל הַגּוֹלֵל וְאֶל תָּאֵי הַגַּזִּים. 

לֹא תּוֹבִילֵם בְּרַכָּבוֹת מַשָּׂא וְלֹא תַּעֲמֹד מִנֶּגֶד בְּהִלָּקְּחָם

כִּבְהֵמוֹת דַּקּוֹת אֶל בֵּית הַמִּטְבָּחַיִם, אֶל הַמִּשְׂרָפוֹת

וְאֶל מִנְהָרוֹת הַמָּוֶת הַמִּתְפַּתְּלוֹת כְּתוֹלָעִים תַּחַת הָאֲדָמָה.

 

כִּי אֲנַחְנוּ עַמְּךָ זוֹכְרֶיךָ וּמַזְכִּירֶיךָ נוֹשְׂאֵי שִׁמְךָ

יִ שְׂ רַ אֵ ל

בַּעֲלֵי מִשְׁפָּחָה, עוֹשֵׂי חֶסֶד, טוֹב, חִיּוּךְ, וּמִצְוָה, לַאֲלָפִים וְלִבְרוּאֶיךָ.

לֹא תִּתֵּן לִשְׁפֹּךְ אֶת דָּמֵינוּ לְשֵׂאתוֹ עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה הַקָּצוּר

כְּעָטִיף דֹּחַן, כְּצִיצָה.

 

זְכֹר וּשְׁמֹר אֶת עַם יִשְׂרָאֵל לְקַדְּשׁוֹ,

לֹא תַּעֲשֶׂה לְךָ מָוֶת צְוָחָה, וְאַזְעָקָה בִּרְחוֹבוֹתֵינוּ, בָּנוּ.

 

כַּבֵּד אֶת בָּנֶיךָ וְזַאֲטוּטֶיךָ בְּנֵי הַשְּׁנָתַיִם וְהַשָּׁלוֹשׁ

הַמִּתְגַּלְּשִׁים וּמִתְנַדְנְדִים בְּגִנּוֹת הַשַּׁעֲשׁוּעִים,

יוֹנְקֵי בַּקְבּוּק, מֻחְבָּאִים בָּאֲרוֹנוֹת מֵאֲחוֹרֵי בִּגְדֵי הַחֹרֶף.

כַּבֵּד אֶת נַפְשָׁם הָרַכָּה, הַצִּפּוֹרִית, לְבַל תִּרְאֶה מַרְאוֹת

וְתִשְׁמַע דְּבָרִים שֶׁאֵין אֹזֶן וּבְּרִיָּה קְטַנָּה שֶׁבָּעוֹלָם רְאוּיָה לְשָׁמְעָם.

(סַבָּא, הַחַיָּלִים הָרָעִים עָשׂוּ בּוּם בּוּם בּוּם עַל הָאוֹטוֹ).

 

כַּבֵּד אֶת נַעֲרוֹתֶיךָ הַמְּשָׁרְתוֹת בִּצְבָא הֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל

לְמַעַן יַאֲרִיכוּן יְמֵיהֶן וִימֵי צֶאֱצָאֵיהֶן עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אֲהָבוּהָ.

 

לֹא תִּתֵּן בָּנֶיךָ וּבְנֹתֶיךָ,

לֹא לְכַבּוֹת נִשְׁמָתָם כְּנָתִיךְ חַשְׁמַל נִשְׂרַף.

כְּפֶחָם הַשָּׁחֹר מִכָּל שְׁחֹר.

לֹא לְהֵרָצַח.

לֹא לְהֵאָנֵס.

לֹא לְהִתְבַּתֵּר כִּבְשַׂר אִטְלִיז.

לְא לְעַנּוֹת בָּהֶן בְּנֵי אָדָם.

לֹא תַּחְמֹד פְּרָחֶיךָ, חַרְדָּלֶיךָ הַצְּהֻבִּים,

וְכַלָּנִיּוֹתֶיךָ שֶׁטֶּרֶם פָּרְחוּ הַשָּׁנָה.

לֹא תִּקַּח הָאֵם הַחַיָּה עַל הַבָּנִים

לְקַחְתָּהּ אֶל זְבוּלֶיךָ.

 

וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַחֲרָדָה,

אֶת הַקִּבּוּץ וְאֶת הַמּוֹשָׁב הַיָּרֹק עָשֵׁן.

 

אוּלַי יָבוֹא אֱלֹהִים וִידַבֵּר אִתָּנוּ,

פֶּן נָמוּת.

אֱלֹהִים

תֵּן בִּי מִלִּים

אוֹ תֵּן בִּי שֶׁקֶט

לִדוֹם

מְחִצָּה רְצִיתֶם.

עִם מְחִצָּה.

בְּלִי מְחִצָּה חֲצִיתֶם

לְרִיב וּלְמַצָּה.

 

 

וְהַצּוֹם יָצָא.

וְהַדִּין מֻצָּה.

וְהַחַג נִכְנַס. וְהַחַג יָצָא.

וְעוֹד חַג נִכְנַס. אֲבָל לֹא יָצָא.

כִּי דָּרוֹמָה, בַּבֹּקֶר, הֻפְּלָה מְחִצָּה

בִּמְעִיכָה, בִּדְרִיסָה, בִּמְחִיצָה.

וְהָמוֹן יָצָא, וְהָמוֹן חָצָה,

וְחָמַס וּמָחַץ וְרָצַח.

בִּמְחִי צַר

 

 

בְּלִי מְחִצָּה נוֹתַרְנוּ,

בְּלִי מְחִצָּה.

וְהֻתַּרְנוּ. וְלֹא אֻתַּרְנוּ.

לְאֵין מוֹצָא.

 

 

וּמַלְאָךְ אָתָא, וְשׁוֹחֵט שָׁחַט,

וְנִמְחַצְנוּ יַחְדָּיו לִמְחִצָּה אַחַת.

מְחֻצִּים מִלְגּוֹ, רְצוּצִים מִלְּחוּץ,

עוֹמְדִים בִּמְחִצַּת הֲרוּגֵי מַלְכוּת,

בִּמְחִצַּת טְבוּחִים, בִּמְחִצַּת בּוֹכִים,

בִּמְחִצַּת חוֹצֵץ שֶׁיָּצְאוּ אַחִים.

 

 

בְּלִי מְחִצָּה רְצִיתֶם,

בְּלִי מְחִצָּה.

וְנָפְלָה הַמְּחִצָּה.

כָּךְ יָצָא.

הַתִּינֹקֶת שֶׁלִּי גְּדֵלָה כָּל הַזְּמַן

כְּמוֹ עָלִיסָה בְּאֶרֶץ־פְּלָאוֹת.

יוֹצֵאת בְּלִי מְעִיל אוֹ אַרְנָב לָבָן

כְּשֶׁגֶּשֶׁם בַּחוּץ, כְּשֶׁלְּאִמָּא קַר.

 

הִשָּׁאֲרִי עִם שׁוֹקוֹ חַם,

בַּחֲדָשׁוֹת שֶׁלֶג נֶעֱרָם,

שֶׁלֹּא תִּצְטַנְּנִי,

הַמַּדִּים לֹא יִתְיַבְּשׁוּ.

וְהִיא מְחַיֶּכֶת אֵלַי בְּשִׁנֵּי חָלָב,

בְּעֵינֵי כּוֹכָבִים,

מַלְכַּת לִבְבוֹת הַתַּלְתַּלִּים הָרְטֻבִּים,

לוֹקַחַת מְכוֹנִית אֲדֻמָּה עִם רִיסִים

וְיוֹצֵאת כֹּל־יְכוֹלָה בְּשִׂמְלָה

דְּקִיקָה זוֹרַחַת נְעוּרִים.

 

מִיָּד כְּשֶׁבָּקַעְתְּ הוּנַחְתְּ עָלַי חֲשׂוּפָה

כִּתְרוּפָה לַמַּכְאוֹבִים כֻּלָּם.

הַכֹּל הִסְתַּדֵּר בָּעוֹלָם

כְּשֶׁחֻבַּרְתְּ אֵלַי.

בַּדַּקָּה שֶׁהִבַּטְתִּי בָּךְ עֲטוּפָה,

חֲבִילָה בִּשְׂמִיכָה רַכָּה הֲדוּקָה

בְּבֵית הַיּוֹלְדוֹת,

הֵבַנְתִּי אֶת עִנְיַן הַסְּוֵדֶר.

 

כָּעֵת, מִשֶּׁגָּדַלְתְּ וְאַתְּ מִחוּץ לָעֲרִיסָה,

אֵין לִי מֻשָּׂג לְאָן תִּרְצִי לְהַגִּיעַ,

אֵיזֶה שִׁקּוּי תִּשְׁתִּי וּמִי תִּפְגְּשִׁי בַּמָּבוֹךְ.

הַלְוַאי יִשְׁמְרוּ עָלַיִךְ –

אֱלוֹהִים וּבֶגֶד אָרֹךְ.

הָאֹפֶק נִסְגַּר

אַתְּ אִי בְּתוֹךְ נָהָר

עַל גָּדָה אַחַת חֲלֹמֹתָיו שֶׁל אָבִיךְ

וְעַל הַשְּׁנִיָּה דְּאָגוֹת אִמֵּךְ

וּמִלּוֹתַיִךְ כְּמַיִם זוֹרְמִים.

בְּצִיּוּן רַבֵּנוּ נַחְמָן בְּאוּמָן שֶׁלֶג, הֲמוֹן גּוֹיִים,

אָנוּ מְשַׁוְּעִים שֶׁיָּבוֹאוּ בְּאֶרֶץ הַקֹּדֶשׁ בְּרָכָה וּגְשָׁמִים,

לָמַדְנוּ: ‘הַדּוֹחֵק אֶת הַשָּׁעָה הַשָּׁעָה דּוֹחַקְתּוֹ’

לֹא לָמַדְנוּ אֵיכָה נַמְתִּין.

 

מֵעֵבֶר לַמָּסָךְ, בְּעֶזְרַת הַנָּשִׁים,

אִשָּׁה מְמָרֶרֶת בִּבְכִי, מִתְמוֹטֶטֶת,

לֶהָבוֹת אָבְדָנָהּ שָׁכְכוּ, חֶרְדָתָהּ נִמְשֶׁכֶת,

זוֹעֶקֶת מַכְאוֹבָהּ לְרַבֵּנוּ וְאִתּוֹ לְכָל הַנּוֹכְחִים

שֶׁיַּגִּישׁ אוֹתָהּ כָּכָה, רוֹתַחַת, לְבַעַל הָרַחֲמִים.

 

מִתּוֹךְ שֶׁכָּךְ נִרְפָּאִים מְעַט שִׁבְרֵי הַלֵּב

נָמוֹג הַסָּפֵק, יוֹשֵׁב מְרוֹמִים מוֹפִיעַ,

לְפחוֹת נִרְאֶה כְּמִתְקָרֵב.

אוֹר אֲשֶׁר זָהַר
בַּחֲשֵׁכָה
בֵּין יָם הַמֶּלַח לְתֵל אָבִיב
בֵּין תֵּל אָבִיב לִירוּשָׁלַיִם
בֵּין יְרוּשָׁלַיִם לַכִּנֶּרֶת
בֵּין כִּנֶּרֶת לִמְטוּלָה
שָׁם הַלֵּב
נוֹזֵל מִן הַחֶרְמוֹן
כְּשֶׁהַשֶּׁמֶשׁ זוֹרַחַת
וּבְאוֹרוֹ שֶׁל יָרֵחַ
מְבַקֵּשׁ לְמַלֵּא חֶסְרוֹנוֹ
מֵעֵבֶר לְנָכוֹן אוֹ לֹא נָכוֹן
מֵעֵבֶר לְכָךְ אוֹ אַחֶרֶת
מֵעַל לְכָל הַסְּפֵקוֹת שֶׁבָּאִים לְלֹא הֶרֶף
לְיַשֵּׁב דַּעְתֵּנוּ הַנִּצַּחַת
בְּאוֹרוֹ שֶׁל הָאוֹר הָעוֹלֶה, שְׁנֵינוּ יַחַד
בַּנֵּץ הַזֶּה,
עוֹד לִפְנֵי שֶׁהָעוֹלָם הַזֶּה קָם
לִבֵּנוּ מִשֶּׁכְּבָר הִתְעוֹרֵר

 

לְשַׂחֵק בִּבְאֵר שֶׁבַע
וְגַם בְּתֵל אָבִיב
חִטָּה זְהוּבָה בֵּין כֹּל הַיָּרֹק הַזֶּה
מְגַעְגַּעַת תָּדִיר
לַכִּסֵּא הַנּוֹחַ הַזֶּה
לְחַיֵּךְ נִשְׁמָתִי אֵלֶיךָ
וְכָל הָאֵשׁ הַיּוֹקֶדֶת הַזּוּ
עַל מִזְבֵּחַ קִנֵּאתִי
מְרַקֶּדֶת
שְׁאַף אַחַת לֹא תִּקְרַב אֵלֶיךָ מִלְּבַדִּי
בִּנְשִׁימוֹת סְדוּקוֹת
בֵּין פֶּצַע לְפֶצַע
אַתָּה מַגְלִיד לְמוּלִי
וַאֲנִי שֶׁבְּרֵיחַ יָדַעְתִּי אוֹתְךָ
דַּלְתְּךָ אַל תִּסְגֹּר
שְׁחַרְחֹרֶת
עֵינַיִם יוֹקְדוֹת
שְׂפָתַי מְמַלְמְלוֹת רָזִין דְּרָזִים
לָשׁוּב אֵלֶיךָ
הִנֵּה
אָנוּ אֶל הַנֶּצַח מוּרָמִים

 

אוֹרִי שָׁב וּמִתְמַעֵט
בְּחָזֳרָתִי אֶל דּוּכָן הַנֶּאֱשָׁמִים
אֵין בַּדִּין הַזֶּה כָּל אֱמֶת
הַסְתָּרָה עַל הַסְתָּרָה
בַּחֹשֶׁךְ הַזֶּה
יֶשְׁנָם שְׂבֵעֵי פָּנִים
תּוֹרָה אַחַת וִיחִידָה
מָה לִי בַּשֶּׁקֶר הַזֶּה לְדַמֵּם
חֶזְיוֹן תַּעְתּוּעִים
מֻנְחַת כָּאן עַל קְדֵרַת אַהֲבָתְךָ הַמְּרַצֶּדֶת
בֵּין קַרְנֵי הֶחָמָה לְקַרְנֵי הַלְּבָנָה הַמְּשׁוֹבֶבֶת
לִבִּי תָּמִיד הָיָה פֹּה
מִשְׁתַּנֶּה לְקֶצֶב פְּעִימוֹתֶיךָ
מָתַי תַּחְזִיר לִי פָּנִים
מִבְּלִי לָלֶכֶת אָחוֹר
שָׁם יָבַשׁ הָעֵשֶׂב
שָׁם נִמּוֹל צֹאנִי
עֵת תָּשׁוּב תְרַחֲמֵנוֹ
מִתְרוֹנֵן הוּא בְּרַחְמִי

יַעֲשׂוּ-עֵגֶל בְּחֹרֵב וַיִּשְׁתַּחֲווּ, לְמַסֵּכָה. וַיָּמִירוּ אֶת-כְּבוֹדָם בְּתַבְנִית שׁוֹר, אֹכֵל עֵשֶׂב. (תהלים, קו)

 

אֲנִי יוֹדַעַת
יְמֵי הַזָּהָב הָאֵלֶּה הֵם פָּשׁוּט גַּעְגּוּעַ.
מְיַשֶּׁרֶת אֱמֶת שֶׁעִגַּלְתֶּם
מִכָּל תַּכְשִׁיטַי שֶׁעָנְדוּ עָלַי הַשָּׁנִים.
אֵיךְ קִשְּׁטוּ אוֹתִי בַּשֶּׁקֶר
וְלִמְּדוּ אוֹתִי לְהִתְפַּלֵּל עַל שֶׁיֹּאבַד
וּבְיֻמְרָה מְחֻפֶּשֶׂת עֲנָוָה הִכְרִיזוּ –
רַק נָבִיא מִתְגַּעְגֵּע.

 

אֶת שֶׁלָּךְ הַצְנִיעִי בְּקוּפְסוֹת.

 

לָמַדְתִּי לִשְׁתוֹק.
גְּלִימוֹת כְּהֻנָּה הָיוּ לִי יְמֵי הַזָּהָב
לְהִתְלַבֵּשׁ בָּהֶן בְּעֵת הַהַקְרָבָה.
הֲלֹא אֶת זִבְחֵיכֶם שָׁאַלְתִּי לְהָבִיא, וִיכֻפַּר
אַךְ מְמָאֲנִים הֱיִתֶם לְהַרְכִּין הָרֹאשׁ
– וַאֲנִי אֶת דָּמְכֶם הָזִיתִי.
מְבַקֶּשֶׁת בִּשְׁתִיקָה – רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם
שֶׁיַּגִּיע כִּפּוּר
שֶׁיִּצָּבְעוּ הַיָּמִים בְּלָבָן.
שֶׁאוּכַל לְהִתְפַּשֵּׁט מִכָּל קְלִפּוֹתֵיהֶם
לְהִכָּנֵס לִפְנָי וְלִפְנִים בַּמָּקוֹם שֶׁבּוֹ אֵין קוֹל
יֵשׁ רַק עוֹנֵה
לְאַחוֹת בְּדִמְעוֹתַי אֶת הַלּוּחוֹת שֶׁנִּשְׁתַּבְּרוּ
כְּשֶׁהֶאֱמַנּוּ – הָאֱמֶת צְרִיכָה לְבוּשׁ.

 

לָבוּשׁ.
בַּת, מֶלֶךְ פְּנִימָה! לִמַּדְתָּנִי.
וְהֵם שֶׁלַּעֲגוּ, הִתְחַנְּנוּ שֶׁאָנִיחַ לַשְּׁכִינָה
לְהִמָּשֵּׁךְ אֶל הַכֵּלִים שֶׁאֵינִי.
שֶׁאֵין עַל רֹאשִׁי כֶּתֶר מַלְכוּת
שֶׁאֵין בְּתוֹכִי יָ-הּ.
אֵיךְ בְּנִיתֶּם מִקְדָּשִׁים וּשְׁכַחְתֶּם הַקֹּדֶשׁ
מַטְמִינִים רָאשֵׁיכֶם בַּחוֹל
וְלִמַּדְתֶּם אֶת הַכֹּל לְהִתְאַיֵּן וּלְחַפֵּשׂ חֻמְרוֹת חֻמְרוֹת
שֶׁיִּהְיֶה שְׂכַרְכֶם בְּיֶדְכֶם.
וַאֲנִי רַק בִּקַּשְׁתִּי נֶצַח
וְקִבַּלְתִּי שְׁקָרִים עַל מַגָּשׁ שֶׁל זָהָב.

 

אֵינִי נְבִיאָה, אַךְ הִנְנִי יוֹדַעַת
יְמֵי הַזָּהָב הָאֵלֶּה הֵם פָּשׁוּט גַּעְגּוּעַ
לְתוֹרָה לֶאֱלוֹקִים לְאֵשׁ
לְאַהֲבָה תְּפֵלָה בְּחֶסֶד.
אַתֶּם – מְקֻשָּׁטִים לַשָּׁוְא
לִבְּכֶם לְמוּד פְּחָדִים לֶאֱהוֹב
לְמוּד פְּחָדִים לְהַרְגִּישׁ
מִתְיָרֵא מִן נְקוּדָה פְּנִימִית זוֹהֶרֶת שֶׁל קְדֻשָּׁה.
הֲרֵי אֵינְכֶם מַאֲמִינִים בַּיֹּפִי.
וַאֲנִי עַל צַוָּארִי מַחֲרֹזֶת דְּמָעוֹת שֶׁבָּכִיתִי
תְּפִלּוֹת שֶׁלָּמַדְתִּי לִקְשֹׁר לַצַּדִּיק
עֲנָוָה מְטֻבֶּלֶת בְּשִׂמְחַת אֱמוּנָה
מְיַשֶּׁרֶת אֱמֶת שֶׁעִגַּלְתֶּם

בְּגַעְגּוּעַ בּוֹעֵר

 

לַשְּׁכִינָה.

 

רֶגַע רוֹדֵף רֶגַע בַּשַּׁלְוָה הַלֵּאָה – מִלִּים, רְמָזִים

וְנִזְכָּר בֶּחָסִיד שֶׁעָמַד בְּפֶתַח הַדֶּלֶת:

“אָמְרוּ לִי לְהָבִיא לְךָ נֻסַּח הַתְּפִלָּה הַזֶּה, הָרַב עוֹבַדְיָה הָיָה קוֹרֵא בּוֹ יוֹם בְּיוֹמוֹ”.

בְּסָלוֹן בֵּיתוֹ קִבֵּל הֶסְבֵּר עַל הַתְּפִלָּה, אָמַר שֶׁיִּשְׁתַּדֵּל לִקְרֹא,

מְעַט נָבוֹךְ.

 

קָרָא פַּעַם עַל הַתְּפִלּוֹת הַמִּצְטָרְפוֹת לְנָּהָר וְעַל אַבְנֵי הַנֶּגֶף,

חָשַׁב עַל דּוֹדָתוֹ שֶׁלָּמְדָה בַּקּוֹנְסֶרְבָטוֹרְיוּם וְלֹא דִּבְּרָה עִם אִמּוֹ אַרְבָּעִים שָׁנָה,

שׁוּב וָשׁוּב הִתְעַלְּמָה מֵאֲחוֹתָהּ בָּרְחוֹב,

חָשַׁב, אִלּוּ רַק פַּעַם אַחַת לִפְנֵי מוֹתָהּ מַשֶּׁהוּ בְּתוֹכָהּ יִתְרַכֵּךְ – כַּמָּה נְגִינָה תִּהְיֶה בְּכָךְ,

וַדַּאי כְּמוֹ אֶלֶף שַׁאֲגוֹת תְּפִלָּה שֶׁלּוֹ בְּנֻסַּח הַתְּפִלָּה שֶׁל הָרַב עוֹבַדְיָה.

 

בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אָסַפְתִּי
אֶת כָּל הַלֵּילוֹת הַשְּׁחֹרִים שֶׁהָיוּ לִי.
עַל סַפְסָל אֶחָד מֵאֶבֶן
פָּרַשְׂתִּי אֶת כֻּלָּם.
אֶת כָּל הַחֲלוֹמוֹת, הַגַּעְגּוּעִים וְהַשְּׁתִיקוֹת.
אֶת כָּל הַתְּפִלּוֹת שֶׁלֹּא הִתְפַּלַּלְתִּי.
אֶת הָעֵינַיִם הָעֲצוּמוֹת שֶׁלִּי שֶׁהָיוּ פָּשׁוּט עֲיֵפוֹת עֲיֵפוֹת.
עָצַמְתִּי הַכֹּל עַל סַפְסַל הָאֶבֶן.

 

*

בְּמַעֲלֵה הָהָר נְחִירַת הָאוֹטוֹבּוּס נִשְׁמְעָה הֵיטֵב.
וַאֲנִי כְּמוֹ יוֹנָה נִפְלַטְתִּי מִמֵּעָיו אֶל הָאַסְפַלְט הַשָּׁחֹר שֶׁנִּצְבַּע בְּלֹבֶן.
קַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ כְּמוֹ סִימָנוֹ לִי אֶת הַדֶּרֶךְ – כָּאן הַצַּדִּיק.
עֲיֵפוּת הַגּוּף עֲיֵפוּת הַחֹמֶר, וְהָרוּחַ בּוֹעֶטֶת בְּגֵוֵי: עָלִי לְמַעְלָה עָלִי.
רְחָשִׁים שֶׁל עֶרֶב.
חֲסִידִים מְזַמְזְמִים בְּרֹאשׁ מֻרְכָּן.
חֲסִידִים רוֹקְדִים בְּרֹאשׁ מוּרָם.
סְפָרַדִּים זוֹרְקִים סֻכָּרִיּוֹת עוּגִיּוֹת נֵרוֹת בְּרָכוֹת. תֹּאכְלִי נְשָׁמָה. תְּבָרְכִי נְשָׁמָה. תַּלְתַּלִּים.
נַעֲרָה עִם צַמָּה אֲרֻכָּה מִסְתּוֹדֶדֶת.
נָשִׂים מְשֻׁגָּעוֹת. עֲטוּפוֹת. מִסְתּוֹבְבוֹת בִּבְעֵרָה קְפוּאָה בֵּין מִתְפַּלְלִים.

 

לְכָל צַדִּיק הַמְּשֻׁגָּע שֶׁלּוֹ.
כָּל צַדִּיק דָּוִד הַמֶּלֶךְ שֶׁאוֹסֵף אֵלָיו כָּל אִישׁ מָצוֹק, כָּל אִישׁ מַר נֶפֶשׁ.
לְרֶגַע עָצַמְתִּי עֵינַיִם
וְהִנֵּה אֲנִי בֵּינֵיהֶם.

 

רַבִּי שִׁמְעוֹן הָיָה שָׁם בִּשְׁבִיל כֻּלָּם.
יָכֹלְתָּ לְהַרְגִּישׁ אוֹתוֹ מַקְשִׁיב לַתְּפִלּוֹת.
אֲפִלּוּ אֶת הָאִשָּׁה הַמְּשֻׁגַּעַת הוּא חִבֵּק, רַבִּי שִׁמְעוֹן.
יָכֹלְתָּ לְהַרְגִּישׁ אוֹתוֹ עוֹטֵף, עוֹטֵף חָזָק חָזָק אֵלָיו אֶת הָאֲוִיר וְהַמִּלִּים שֶׁהֻשְׁלְכוּ בּוֹ.

 

לוֹקֵחַ אֵלָיו אֶת כָּל הַדְּמָעוֹת.
רוֹקֵד אִתְּךָ אֶת הָרִקּוּד שֶׁרָקַדְתָּ.
מְחַכֶּה אִתְּךָ לַמִּנְיָן הַבָּא.
מִשְׁתַּטֵּחַ אִתְּךָ עַל הַפָּרֹכֶת הַכְּחֻלָּה.
אוֹחֵז בְּיַד שֶׁלָּךְ וּמַבְטִיחַ – זֶה בְּסֵדֶר. יִהְיֶה טוֹב.
אֲנִי יוֹדֵעַ אֶת כָּל הַסּוֹדוֹת.

 

גַּם בִּשְׁבִילִי רַבִּי שִׁמְעוֹן
הָיָה. שָׁקֵט נֶאְדָּר אֲצִילִי. שֶׁלֹּא יָכֹלְתִּי דָּבָר לַעֲשׂוֹת,
רַק לְנַסּוֹת לְהַקְשִׁיב.
לִדְלוֹת אֶת עַצְמִי. לֶאֱסֹף אֶת הַכֹּל.
לָקַחַת גַּם אֵלַי מִן הָאֲוִיר הַזֶּה וּמִן הַלַּהַט.
הַלַּהַט שֶׁלֹּא הִנִּיחַנִי לַחֲלוֹם.
שֶׁלֹּא הִנִּיחַנִי לְהַתִּיר לְעַצְמִי – לִהְיוֹת כָּךְ, שְׁקֵטָה, רְגוּעָה.
מִתְהַפֶּכֶת בְּפָנִים מִתְהַפֶּכֶת בַּחוּץ, אֲבָל הַפַּעַם לְאַט.
בְּלִי הַמֵּרוֹץ לִהְיוֹת לַעֲשׂוֹת לִלְחֹם מִלְחָמוֹת.
רַק לִבְכּוֹת.
עַל הָרַגְלַיִם הָאֵלֶּה שֶׁדּוֹרְכוֹת בְּרִצְפַּת הַקֹּדֶשׁ,
וְלֹא מְסֻגָּלוֹת לַעֲמֹד.
עַל הַיָּדַיִם הָאֵלֶּה
שֶׁלֹּא הִסְכִּימוּ לְהַחֲזִיק יוֹתֵר סִדּוּר.
עַל הַנְּשָׁמָה הַזֹּאת הָעֲיֵפָה שֶׁבִּקְּשָׁה
חִבּוּק וְעִטּוּף וּמִנְשָׂא.
עַל הַתְּחוּשָׁה הַזֹּאת הֲלֹא מְחַיֶּבֶת שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַכִּיר אוֹתָךְ
בִּפְנִים עַד הָעֹמֶק,
אֵיפֹה שֶׁיָּד רְטֻבָּה מֵעוֹלָם לֹא נָגְעָה.

 

וְנִרְטַבְתִּי נִרְטַבְתִּי לִי.
בְּתוֹךְ כָּל הָאָפֹר מַלְבִּין הַזֶּה שֶׁל מִדְרָכוֹת.
וְהַכָּחֹל זָהָב יָרֹק שֶׁנָּגַע בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן.
וְהַשָּׁחוֹר כָּתֹם רָחוֹק שֶׁנִּצְבְּעוּ בּוֹ הַשָּׁמַיִם.
בְּתוֹךְ כָּל הַגְּוָנִים הִתְעַרְבְּבוּ לָהֶן גַּם הַמִּלִּים שֶׁלּוֹ שֶׁלִּי,

 

וַעֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה נֶאֶמְרוּ בְּרַעַד בְּדֶמַע
בִּתְחוּשָׁה אֲבוּדָה שֶׁל תִּקְוָה.
שֶׁרַבִּי שִׁמְעוֹן יִתְפֹּס אֶת הָעֹגֶן.
שֶׁרַבִּי שִׁמְעוֹן יִתְפַּלֵּל.
שֶׁרַבִּי שִׁמְעוֹן, בִּקַּשְׁתִּי.
בִּי כְּבָר לֹא נוֹתַר הַכֹּחַ
שֶׁשָּׁמוּר לַאֲנָשִׁים קְדוֹשִׁים.

 

*
הָלַכְתִּי לְחַפֵּשׂ כְּלִי לִנְטִילַת יָדַיִם.
עֲרָפֶל נָמוּךְ מְאֹד עַל צַמְּרוֹת הָעֵצִים הַגְּבֹהִים.
אֵין מַסְפִּיק מָקוֹם בַּלֵּב לַעֲמֹד
מוּל יוֹפִי הָהָר. מוּל אֵימַת הָעֵמֶק.
לִהְיוֹת בְּקִיאָה בְּרָצוֹא וּבַשׁוֹב שֶׁל עַצְמִי. נוֹשֶׁמֶת.
אוֹסֶפֶת
אֶת כָּל הַלֵּילוֹת הַשְּׁחֹרִים אֶל תּוֹךְ הַיָּדַיִם,
שֶׁכְּאִלּוּ נִקְּזוּ אֲלֵיהֶן אֶת הַכֹּל.
שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים וּבְרָכָה, שֶׁרִגְשָׁהּ בְּפַשְׁטוּת
אֵיזֶה אָדָם מְבֻגָּר לְיַד הַכִּיּוֹר.
קְחִי דְּלִי וּמַטְלִית הוּא הִצִּיעַ.
וַאֲנִי חָשַׁבְתִּי לְעַצְמִי בַּלֵּב, כָּל כָּךְ אַתְּ צְרִיכָה עַכְשָׁו אֶת זֶה בְּדִיּוּק.

 

הַיָּד הַתְּמִימָה שֶׁהִכְנַסְתִּי לַדְּלִי בָּעֲרָה.
מַיִם רוֹתְחִים, שָׁכַחְתִּי לוֹמַר לָךְ. אָמַר בְּאַגָּבִיּוּת וְסוֹבֵב אֶת גַּבּוֹ.
סְגֻלָּה לְזִוּוּג לְנַקּוֹת רְצָפוֹת הַקּוֹדֶשׁ, סְגֻלָּה לְזִוּוּג, הִרְחִיק וְהָלַךְ.
בְּשׂוֹרוֹת טוֹבוֹת! תַּחְזְרִי עִם בְּשׂוֹרוֹת!
עוֹד צָעַק מֵרָחוֹק.
וַאֲנִי הִתְקָרַבְתִּי לַצִּיּוּן עִם הַמַּטְלִית הָרוֹתַחַת.
בְּפָנִים קְפוּאוֹת וְיָדַיִם בּוֹעֲרוֹת.

 

עֵינַיִם סַקְרָנִיּוֹת הִתְבּוֹנָנוּ
בָּעֵינַיִם הָעֲיֵפוֹת שֶׁלִּי.

 

בַּיָּדַיִם הָאֲמוּנוֹת שֶׁלִּי.
בְּשֵׂעָר הֲלֹא מְכֻסֶּה שֶׁלִּי.
יַלְדָּה בְּחָמֵשׁ בַּבֹּקֶר מְקַרְצֶפֶת אֲבָנִים.
אוֹי ה’; צָעַקְתִּי בְּשֶׁקֶט מִמַּעֲמַקֵּי הַדְּלִי מָלֵא בְּמַיִם,
סְגֻלָּה לִתְפִלָּה אַיֵּה אֶמְצָא. סְגֻלָּה לְלֵב
נִשְׁבָּר. לְשָׁמַיִם נִפְתָּחִים.
שָׁפַכְתִּי הַכֹּל עַל הָרִצְפָּה.

 

מֻתָּר לְהִשָּׁפֵךְ בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן. מֻתָּר לוֹמַר הַכֹּל. מֻתָּר לְהִתְפַּלֵּל אָמַרְתִּי לְעַצְמִי.
סוֹחֶטֶת אֶת הַמַּטְלִית הָרוֹתַחַת
אֶל תּוֹךְ הַדְּלִי הַגָּדוֹל שֶׁמִּתְמַלֵּא פִּתְאוֹם בְּאָפֹר.
נוֹפֶלֶת בַּהֲקָלָה עַל סַפְסַל הָאֶבֶן.
מְלֵאָה גַּעְגּוּעִים חֲלוֹמוֹת וּשְׁתִיקוֹת.
וּתְפִלָּה אַחַת גְּדוֹלָה גְּדוֹלָה.
לֹא לְהַאֲמִין אֵיךְ רַבִּי שִׁמְעוֹן עוֹטֵף. אֵיךְ רַבִּי שִׁמְעוֹן שׁוֹטֵף.
אֲפִלּוּ מַיִם
עֲכוּרִים.

לֹא הָיִיתִי עֶדְרִית
מְהַלֶּכֶת בֵּין הַחוֹלוֹת
בְּעַקְשָׁנוּת חֲלִיפִית
נִמְנַעַת מִלְּחוֹלֵל מַחֲלָה מִסְתּוֹרִית, הָיִיתִי
רוּחַ קֵיצִית
עֲגוּנָה בִּצְחִיחוּתָהּ
לוֹבֶשֶׁת יוֹם כְּשֶׁאֶפְשָׁר וְרָצוּי לְהִתְכַּרְבֵּל בָּאֲפֵלָה
נוֹטָה אֶל
מִדְבָּרִיּוֹת וְחוֹלוֹת
חוֹלוֹת וּדְקָלִים
אִם תֵּלְכִי עַד הַקָּצֶה
תִּמצְאְיִ נוְהֵ מדְִברָּ
וְשָׁם פְּרִי לֹּא טָעַמְתְּ כְּמוֹתוֹ מֵעוֹלָם.
ולְאֹ הֶאֱמַנתְִּי.
שָׁנִים עַל גַּבֵּי יָמִים
עַד שֶׁהִגִּיעוּ אֶל פִּי
טַעֲמֵי הַתְּפלִּהָ
וּבָחַר בִּי צִמָּאוֹן אַחֵר

 

אָמֵן, אֲנִי לוֹחֶשֶׁת, אָמֵן יְהֵא שְׁמֵיהּ רַבָּה.

מַבִּיטָה דֶּרֶךְ סְדָקִים סְדָקִים, חֲלוּלִים חֲלוּלִים

בְּנִבְרֶשֶׁת אַחַת גְּדוֹלָה.

לֹא יְדַעְתִּיהָ מֵעוֹלָם, אֶת אוֹרָהּ וְטוּבָהּ.

גְּבִישֵׁי הַבְּדֹלַח מְכֻסִּים אָבָק

שֶׁרַק אֲנִי מִלְּמַעְלָה רוֹאָה.

וַאֲנִי רוֹצָה לְהוֹשִׁיט יָד כְּמוֹ אִשָּׁה כְּשֵׁרָה.

רַק לָגַעַת, רַק מְעַט, רַק מַבָּט

לָחוּשׁ אֶת זִמְרַת קַרְנֵי הָאוֹר הַמִּתְנַפְּצוֹת

אֶת הַתְּפִלּוֹת הַכְּלוּאוֹת בָּהּ, הָאֲסוּרוֹת,

אֵלֶּה שֶׁלֹּא יִתְקַבְּלוּ לְעוֹלָם.

מְצַמְצֶמֶת מַבָּט, צוֹפָה בֶּהָמוֹן

שׁוֹאֵג לָבֶטַח, אָמֵן יְהֵא שְׁמֵיהּ רַבָּה

תַּחַת יָם לָבָן פּוֹעֵם.

לוּ הָיְתָה לִי עַכְשָׁו, יָד עֲנֻגָּה,

כְּמוֹ בַּת פַּרְעֹה, אֲרֻכָּה

עִם מַטְלִית אַחַת רַכָּה.

.

אֱלוֹהַי

נְשָׁמָה שֶׁנָּתַתָּ בִּי טְהוֹרָה

וַאֲנִי

נִמְלַטְתִּי אִתָּהּ לְפִנּוֹת חֲשׁוּכוֹת

הִתְעַלַּמְתִּי מִזַּעֲקוֹתֶיהָ

לִחְלַחְתִּיהָ בְּדִמְעוֹתַי לִכְלַכְתִּיהָ 

גְּנֵבוֹת קְטַנּוֹת שֶׁל אֹשֶׁר

אַתָּה עָתִיד לִטְּלָהּ מִמֶּנִּי

לְהָצִיץ בְּחֹרֶיהָ לְנַגֵּב דִּמְעוֹתֶיהָ לְנַעֵר 

אֶת הָאָבָק

לְחַיֵּךְ

וּלְהַחֲזִירָהּ בִּי

 

2.

כְּשֵׁם שֶׁעֲזַרְתַּנִי

לְהַחְלִיט

לֶאֱזֹר אֶת הָאֹמֶץ

לִפְתֹּחַ אֶת הַסֵּפֶר

וְלֹא לִסְגֹּר

בְּכָל דַּקָּה

עַל הַקָּפֶה שֶׁבֵּינְתַיִם

וְאֵינְסוֹף הַנִּסְיוֹנוֹת

מִי כָּמוֹךָ יוֹדֵעַ

כֵּן תַּעַזְרֵנִי

לְהַזִּיל שׁוּב אֶת דִּמְעוֹת הַדַּף הָרִאשׁוֹן

וְהָאַחֲרוֹן

לִצְלֹחַ סְפָרִים אֲחֵרִים

לִצְלֹל לְעָמְקָם

לְהִלָּחֵם גַּם דַּרְכָּם

בְּמוֹחִי הַמְּשׁוֹטֵט

בִּכְלוּב הַצִּפּוֹרִים הַמְּעוֹפֵף בּוֹ

וְלַעֲלוֹת מִן הַסֵּפֶר

וּלְסַיְּמָם

אמרו עליו על רבי חנינא בן דוסא, שהיה מתפלל על החולים ואומר: זה חי וזה מת. אמרו לו, מנין אתה יודע? אמר להם: אם שגורה תפלתי בפי, יודע אני שהוא מקובל; ואם לאו, יודע אני שהוא מטורף (משנה ברכות ה ה)

 

אָמְרוּ לִי חֲכָמִים

אִם שְׁגוּרָה תְּפִלָּתְךָ בְּפִיךָ

דַּע שֶׁאַתָּה מְקֻבָּל

וְאִם לָאו

דַּע שֶׁאַתָּה מְטֹרָף

אָמַרְתִּי לָהֶם

אֵינִי כִּשְׁאָר אָדָם

שֶׁ   אֲנִי   מְקֻבָּל   מְטֹרָף

וּבְכָל עֵת הַתְּפִלָּה שְׁגוּרָה בְּפִי

וְאַף כְּשֶׁאֵינָהּ שְׁגוּרָה –

תְּפִלּוֹת חֲדָשׁוֹת

אֲנִי צוֹרֵף

וְכָךְ אֲנִי מִתְפַּלֵּל

עַל הַזִּיקִין וְעַל הַזְּוָעוֹת וְעַל הַבְּרָקִים

וְעַל הָרְעָמִים וְעַל הָרוּחוֹת וְעַל הַסְּעָרוֹת וְעַל

הָרֵי הַגַּעַשׁ וְעַל הַגְּבָעוֹת וְעַל הַמַּעְיָנוֹת וְעַל הַכּוֹכָבִים

וְעַל הַבָּרוֹנִים וְעַל הַקַּבְּצָנִים וְעַל הַחוֹטְאִים וְעַל הַצַּדִּיקִים הַנִּסְתָּרִים

וְעַל הַיָּם הַגָּדוֹל וְעַל הַנָּחָשׁ וְעַל הַמַּלְכָּה וְעַל הַמֶּרְכָּבָה וְעַל הַכֶּתֶר

וְעַל הַנְּשָׁמוֹת וְעַל הַהֵיכָלוֹת וְעַל הָעוֹלָמוֹת כֻּלָּם

שֶׁנָּתַתָּ בִּי, בְּתוֹכִי

בַּדְּרָכִים הַמּוּזָרוֹת בְּיוֹתֵר מְבִינִים
אַהֲבָה

נַעֲרָה עִם

סִדּוּר בַּגֶּשֶׁם

בְּשׁוּלֵי הַכְּבִישׁ
אֱ-לוֹהִים הוּא שֶׁל תְּפִלַּת מִנְחָה
יָדַעְתִּי.

 

עֵץ כָּרוּת
דְּבַר לֹא עוֹד
יִהְיֶה כַּאֲשֶׁר הָיָה
וּבַהֲלֹם הַגַּרְזֶן וְיִכְרַע
תַּחְתָּיו הוֹלֵךְ קוֹלוֹ
מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ

 

צָדִי הַדֶּרֶךְ מְחֻשָּׂפִים
עַכְשָׁו לְהַגְבִּיר הַבִּטָּחוֹן
אִם ה’ לֹא יִשְׁמָר צִיר
שָׁוְא שָׁקַד שׁוֹמֵר

 

חָמֵשׁ נְשָׁמוֹת פּוֹרְחוֹת
בִּצְעָקָה
קוֹרַעַת מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד
סוֹפוֹ
צִיר כִּסּוּפִים חָסוּם
לִבֵּנוּ
הֶעָרֵל נִסְדַּק
דָּבָר לֹא עוֹד
יִהְיֶה כַּאֲשֶׁר הָיָה

 

לָמָּה יֹאמְרוּ הַכּוֹתָרוֹת אַיֵּה אֱלֹהֵיכֶם
וֶאֱלֹהֵינוּ בַּשָּׁמַיִם
וּבָאָרֶץ
כָּל אֲשֶׁר חָפֵץ עָשׂוּ
כִּכְלוֹת כֹּחֵנוּ
נִבְקַע הַקְּרוּם הַדַּק
בִּתְמִימוּתֵנוּ הַבְּתוּלָה

 

הַקּוֹל הוֹלֵךְ מִסּוֹף הָעוֹלָם עַד סוֹפוֹ
שְׁלַל הָעוֹלָמוֹת צָלְלוּ
בִּלְעָדָיו בִּתְהוֹם נְשִׁיָּה
הַאִם תִּהְיֶה זוֹ הַזְּעָקָה הָאַחֲרוֹנָה
נָפְלָה וְלֹא תּוֹסִיף
קוּם
בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל

 

הִגִּיעוּ בָּנִים עַד מַשְׁבֵּר
וְכֹחַ אֵין
לַלֵּדָה:
כְּשֶׁיִּפָּתַח הַלֵּב הַשָּׁבוּר בִּזְעָקָה אַחֲרוֹנָה
לְחַיִּים
תֵּהָפֵךְ לִצְעָקָה רִאשׁוֹנָה
שֶׁל פֶּלֶא נוֹלַד
נֵצֶר – מִשָּׁרָשָׁיו יִפְרֶה

 

צִיר כִּסּוּפִים נִפְתַּח
בַּחֹשֶׁךְ לְכָל דּוֹרֵשׁ
א-ל חַי מָגֵן וּמוֹשִׁיעַ וְעוֹנֶה
לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאֻהוּ בֶאֱמֶת
בַּעֲלוֹת הַכִּסּוּפִים בִּצְעָקָה מִסּוֹף הָעוֹלָם
וְעַד סוֹפוֹ
וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי לְעוֹלָם
וְיָדַעְתָּ אֶת הֲוָיָה.

 

אָמֵן

 

דמעה בצבע דם – יום החורבן

 

 

טַלִּית לְלֹא תְּכֵלֶת.
חַיַּי חוֹזְרִים שׁוּב.
זֶה הָיָה יוֹם אֵבֶל, יוֹם קְרָב.
יוֹם אָב. יְתוֹמִים נִלְקְחוּ מִבֵּיתָם,
הַבַּיִת הַקָּדוֹשׁ נֶחֱרַב.

 

הִשְׁתַּעֵל הַדֶּגֶל בִּכְאֵב,
עֵינָיו אֵימָה, כְּמוֹ אָבְדוּ לוֹ
הַזִּכָּרוֹן, הַנְּשָׁמָה. פַּסֵּי תְּקוּמָה.

 

הֵיכָן הַסֵּמֶל שֶׁבַּתְּכֵלֶת.
שׁוּב אֲנִי שָׁם. נִשְׁכָּחוֹת
כָּל שְׁנוֹתַי. אֲנִי יֶלֶד.
הִנֵּה מוֹרַג. עוֹד יִשּׁוּב
נֶהֱרַג. שִׁירַת הַיָּם. מְדַדָּה.
כָּל בָּתֶּיהָ כְּבָר קִינָה.
פְּאַת שָׂדֶה שְׁדוּדָה.
נָוֶה לְלֹא דְּקָלִים.
צְמָחִים וְנַעְנַע. שְׂרוּפִים רוֹעֲדִים.

 

עוֹד זַךְ בּוֹעֵר.
הִנֵּה יֶלֶד. וְהוּא נִגָּף, שָׁר לַמְּשׁוֹרֵר,
אֶת הַמִּלִּים:
לְבַדִּי. מַשֶּׁהוּ בְּדָמוֹ עוֹד יְשׁוֹרֵר.
הַאִם הַיֶּלֶד הַזֶּה
יִלְמַד לְדַבֵּר.
הַיֶּלֶד שֶׁהֻכָּה שָׁם,
חַי בְּתוֹךְ כְּלִי נִשְׁבַּר.
הַשָּׂעִיר שׁוֹעֵט.
לַחֲלוֹמוֹ חָזַר.
בְּקֹשִׁי נָשַׁם.
זֶה צוּק נוֹרָא וּמְצוּקָה.
הִנֵּה עַם לְלֹא סֵפֶר.

 

חַיִּים נִשְׁלָחִים לִמְחִיקָה.

 

 

 

דמעה שנייה: צוק מדמם

 

 

יָד נוֹתְרָה.
תְּלוּיָה בָּאֲוִיר. קוֹל חָנוּק.
נָשִׁים. יְלָדִים. טַלִּיתוֹת.
גְּבָרִים שְׁבוּרִים.
נִצְבָּטִים אֶל הַצּוּק.

 

נִשְׁמָתָם. יֶלֶד וְדֶגֶל עַל גַּג תְּפִלָּה שֶׁנֶּאֱלַם.
עַד שֶׁהַשָּׁמִיר בַּחֲמָמָה לֹא נָשַׁם.

 

עַם נִבְחָר וְתָם.
דּוּגִית נִבְגְּדָה. נִיסָנִית לְלֹא
נֵס. מִכְּפַר דָּרוֹם
נִלְקַח זֵכֶר תַּשַׁ”ז. נִשְׁחַט הַחֲלוֹם.

 

וְעָלוּ לְעוֹלָה.
אֵין עוֹד לוּחוֹת.

 

הַנְּצָחִים וְהָרוּחַ
נִשְׁלְחוּ לְכָל הָרוּחוֹת.

 

 

דמעה שלישית: האור חשך

 

 

וְהָאוֹר חָשַׁךְ. קְלַסְתֵּרָם הֵצֵל.
לְיַד הַהֶגֶה חָזוֹן אַחֵר. מְצַלְצֵל.
נִשְׁמַתְכֶם תִּקָּטֵף אֶל הַצּוּק.
חֲלוֹמְכֶם יִתְגַּלְגֵּל.

 

אַחַת דִּינְכֶם: לַעֲזָאזֵל.

 

 

 

דמעה רביעית: עיר על תושביה

 

 

וּמִמַּעֲמַקִּים
בָּאָה נֶפֶשׁ לְהָאִיר.
רוּחַ לָשִׁיר. לְלַטֵּף.
בְּיָאלִיק בָּא לָשִׁיר.
לָתֵת כָּתֵף.
בְּעַיִן שֶׁל תּוּגָה
זוֹכֵר מִלִּים.
בְּלִבּוֹ הָעִיר שֶׁרָאָה שָׁם,
עִיר הַהֲרֵגָה.
וְכָאן נְפָשׁוֹת
עַד תּוּגָה, עַד רוֹשׁ.
מְרַסְּקִים גַּג בַּיִת.
כָּל דֶּגֶל שֶׁמְּנַסֶּה
לְהָרִים רֹאשׁ.

 

לִבּוֹ לוֹחֵשׁ. מִי שׁוֹמֵעַ.
בַּגּוֹלָה עוֹד נוֹתְרוּ שְׂרִידֵי בָּתִּים וְכָאן
קָבְרוּ בְּאֵר מַיִם. וְאוֹר נוֹגֵהַּ.

 

עִיר עַל תּוֹשָׁבֶיהָ.

 

 

 

דמעה חמישית: הכנף השבורה

 

 

שׁוּב תִּשְׁעָה בְּאָב,
וְשׁוּב גְּיָסוֹת צָרִים בַּשַּׁעַר.
אֵיכָה הָיְתָה.
הַצְּעָקָה שָׁבָה לְבֵיתָהּ.

 

בְּיָאלִיק בְּאֶצְבָּעוֹ לְיַד
חֲרַךְ הָאוֹר, הַסֵּכֶר. יָדוֹ כְּמוֹ
נִסְּתָה לַעֲצֹר. הֵאֵטָּה.
אוּלַי אֶשְׁמֹר עֲלֵיהֶם
בְּלִבִּי הַמְּבַקֵּשׁ חַיִּים
בְּאוֹתָהּ תְּפִלָּה שֶׁמֵּתָה.
גְּדוּד כּוֹתֵשׁ אֶת גָּדִיד.
בֵּית חֲתוּאֵל נִכְבַּשׁ.
שָׂטָן מִבַּרְזֶל אֶת קָטִיף
קָטַף וְדָשׁ.

 

הִנֵּה הַמְּשׁוֹרֵר בְּעֵין הַסְּעָרָה. יָדוֹ
עִוֶּרֶת, עוֹבֶרֶת, אֵבֶר נִקְרָע,
אֶבְרָה, כָּנָף וּכְבָר שְׁבוּרָה.
וְהַשְּׁכִינָה הִתְבַּיְּשָׁה.
דִּמְעַת הַמְּשׁוֹרֵר מְעֻנָּה
עַל דַּף הַגְּמָרָא נוֹטֶפֶת קִינָה.
לוֹחֶשֶׁת מֵרְכָא, לַחַן
אֶתְנָח. שְׁפוּפָה וְנִבְעֶטֶת
יְרֵכָהּ. שׁוֹתֶתֶת. עוֹלָה אֶל הַצּוּק.
כְּאֶלֶף אַיָּלִים נֶעֱרָפִים.
דֶּמַע הַחֻרְבָּן טֶרֶם נִשְׁכַּח.

 

צֶבַע זְהוֹרִית בּוֹכֶה, דֶּמַע
לָשׁוֹן. מַה יִּסָּלַח.
לְדוֹר אַחֲרוֹן.

 

 

 

דמעה ששית: בא החושך על גן האור

 

 

הֵיכָן נָגַהּ בָּאֲוִיר הֶעָשָׁן.
אַיֵּה פְּנֵי הַשְּׁכִינָה.
לְבַדָּהּ, עַל כְּתֵפָהּ.
אֻמָּה חֲרוּפָה.
מְשׁוֹרֵר נוֹשֵׂא דּוֹר,
נוֹשֵׂא עִיר,
נוֹשֵׁם שְׂרֵפָה. רֵיחַ
צֹאן, רֵיחַ בַּרְזֶל.
בְּלִי נְכָסִים.
לָחֲשׁוּ מִדּוֹרוֹת שְׂפָתָיו:
זֶה חֲזוֹן אוֹבֵד,
זֶה הַזְּמַן שֶׁאוֹזֵל.
נִשְׁחַט הַזָּהָב.

 

עֵינָיו תְּכֵלֶת עַל גַּן אוֹר,
אֵיזוֹ אֲפֵלָה. נֵצֶר נְצוּרָה.
בִּבְנֵי עַצְמוֹן וּבִבְדֹלַח
יָד מַבְדִּילָה, קוֹרַעַת,
יָד מְרֻשַּׁעַת.

 

לְשׁוֹן הַזְּהוֹרִית בְּעֹצֶם הִתְאַדְּמָה.
הַאִם יֵשׁ סִכּוּי לְנֶחָמָה.
עַל פָּנָיו קִינָה גּוֹוַעַת:
“אִם יֵשׁ אֶת נַפְשְׁךָ
לָדַעַת. כִּי שָׁם.
וְכָאן נַפְשִׁי
נִבְזְזָה בְּזוֹל. קֹדֶשׁ בַּחוֹל.
בְּחֶבֶל קָטִיף נִקְטַף
הָעֵץ. הַלֵּב. הַכֹּל”.

 

 

דמעה שביעית: זמן קריעה

 

 

וּמַה יֹּאמַר הָעָם.
הֵם יְפַכּוּ, הֵם יְבַכּוּ
יָדֵינוּ יָדֵינוּ לֹא שָׁפְכוּ.

 

לְיַד הַמִּשְׁפָּחוֹת הָאֵלֶּה שֶׁהֻשְׁלְכוּ אֶל הַבָּכָא.
כָּל שַׁחֲרִית תָּקוּם בְּצֶבַע חֲשֵׁכָה.
לְיַד הַיְּלָדִים שֶׁמֵּתוּ בַּיַּלְדוּת הַיְּחִידָה.
הַמַּפְחִידָה. יֵשׁ מַחֲנָק.
וְרַק צָמָא, עָתִיד לְלֹא בְּאֵר.
הַאִם יִקָּרֵא הַכֹּהֵן כְּשׁוֹחֵט. כְּעֵד.
מִי יַבְדִּיל בֵּין טַלִּית לְבֵין דֶּגֶל שׁוֹתֵת,
בֵּין קֹדֶשׁ עִיר עֲרוּפָה
לְבֵין הַבַּיִת הַמֵּת.

 

וְנָגַע בִּי אוֹר מִקֶּדֶם, מִנִּשְׁמַת מִקְדָּשׁ מְעַט.
לְקָחַנִי אֶל עִירוֹ, אֶל אוֹתוֹ
קַרְדֹּם מְטַפְטֵף, הַדָּם שֶׁרָתַח
בָּעֲלָטָה. וּבָא לְהָפִיחַ מֵרוּחוֹ נִשְׁמָתָהּ,
וְהִנֵּה בֵּית הַתְּפִלָּה כֻּלּוֹ לְמַעֲצֵבָה.

 

וְיָשַׁבְתִּי עִמּוֹ, לְבַדֵּנוּ לְיַד כְּנַף גְּוִילִים,
לְיַד סֵפֶר חַיִּים שֶׁנִּמְחַק
וְנִשְׁדַּד. זֶה הַמְּשׁוֹרֵר
שֶׁצָנַח כֶּעָלֶה, שֶׁנִּסְתַּר, שֶׁנִּרְאָה
כְּנָבִיא שֶׁהוּמַת. גּוּפוֹ לָחַשׁ לִי:
שֵׁב, בְּנִי, כִּי אֵין עוֹד תְּשׁוּעָה. וְנִשְׁמָתוֹ
כְּבָר קְרוּעָה: אֵין רְפוּאָה.
נִצְּחָה הָרוּחַ הָרָעָה.
קְרַע לְיַד בִּגְדָּם, בְּלֶב לִבָּם שֶׁהֻשְׁחַת.

 

וְקָרַעְתִּי וְיָשַׁבְתִּי שִׁבְעָה.

 

 

 

 

 

 

 

פורסם באסופה “קדיש קטיף”, התשס”ה

 

בְּמִפְגַּשׁ שִׁירֵי תְּפִלָּה, אֲנִי מְכַוֶּנֶת בְּרָכָה לִצְעִירָה עֲרָבִיָּה

רְזַת גּוּף, לְבוּשָׁה כְּאַחַת מֵאִתָּנוּ

שֶׁיּוֹשֶׁבֶת שׁוֹתֶקֶת

קְפוּאָה.

אֲחוֹתִי אַתְּ, אֲנִי אוֹמֶרֶת לָהּ בְּלִבִּי – מֻפְתַּעַת מֵעַצְמִי –

יְבָרְכֵךְ ה’ וְיִשְׁמְרֵךְ, מִבַּעַד לַמִּטְפַּחַת

הָעוֹטֶפֶת אֶת מִכְלוֹל פָּנַיִךְ, צַוָּארֵךְ –
אֲחוֹתִי אַתְּ, יִשָּׂא ה’ פָּנָיו אֵלַיִךְ
וִיחֻנֵּךְ.