רועי ארד

מאת צ’רלס סימיק

עברית: רועי צ’יקי ארד

עַד כֹּה נִתְקַלְתִּי פֹּה בְּוִירְגִּילִיּוּס אֶחָד וּבְצֶמֶד הוֹמֶרוּסִים

זוֹ כְּמוֹ אֲסוּפָה חַיָּה שֶׁל סִפְרוּת קְלָאסִית

רַעַם וּבָרָק מִדֵּי צָהֳרַיִם כִּמְעַט.

כְּשֶׁשְּׁכֵנִים נִפְגָּשִׁים, הֵם מוֹחֲצִים יַתּוּשִׁים

זֶה עַל מֵצַח זֶה, וּמַמְשִׁיכִים, פְּנֵיהֶם אֲדֻמּוֹת.

אֲנִי מִשְׂתָּרֵעַ עַל עַרְסָל מוּל אָסָם בּוֹעֵר

מַבִּיט בְּעֵץ הַלִּבְנֶה בֶּחָצֵר.

לְרֶגַע אֶחָד, הוּא הִתְגּוֹשֵׁשׁ בְּסוּפָה וּבֶעָשָׁן,

בְּאַחֵר, הֵנִיף אֶגְרוֹפָיו לְנָאֵץ אֶת הָאֵלִים.

זֶה מִן הַסְּתָם, הוֹפֵךְ אוֹתוֹ לִטְרוֹיָאנִי

בְּעֵינֵי הַיְּוָנִים שֶׁדָּהֲרוּ בְּנַיֶּדֶת הַכִּבּוּי.