אלחי סלומון

חֶבֶל

 

 

לאלי פלדשטיין

 

 

חֶבֶל.
מִבּוֹר זֶבֶל
נְבַקְּשָׁהּ אֶל עַל,
מִיְּסוֹד בְּדָיָה
אֶל אֲמִירֵי עַלְעַל.
רוּחַ שֶׁמֶשׁ
עַל מִכְוֵי קֹר,
כִּנְחִישַׁת נָחָשׁ
שִׁנָּיו כְּחֻלּוֹת, לִבּוֹ אָרוֹר.
שְׂטָנִים כִּפְרַקְלִיטִים
בִּטְרַקְלִינֵי אַפֶּדֶן,
רוּחַ אַפֵּינוּ, יֶלֶד עַד
בְּבוֹר מַשְׁחִית דּוּמָם.
עֲזַבְנוּהוּ, הַמָּשִׁיחַ
וּשְּׁכִינָה נִטְרֶדֶת
מִבּוֹר מֶרְכַּז אֶל חֲטוּפֵי עָזָז
הוֹלְכִים בַּקַּרְקָעִית, שְׁבוּיֵי עֲרָב
וּשְׁבוּי גִּישָׁה מַעֲרָבִית.
אַחַת אֱמֶת, עִם שְׁתַּיִם:
מֵאָה וְאַחַת
וְעוֹד אֶחָד
מִן עַזָּה עַד בּוֹר סוּד, בּוֹר קְרָיוֹת,
עַד יְרוּשָׁלַיִם.

חטופים שבוייםחרבות ברזלמשפט

היצירה הבאה

תגובות פייסבוק

Share

Yehee — Political Poetic Journal