אילה אלבאז

לָשֶׁבֶת כְּמוֹ עַל שְׂפַת הַיָּם

בְּלִי יָם, רַק גַּעְגּוּעַ

וְכַמָּה מֶלַח שֶׁאֶזְרֶה

עַל הַחַמִּין, לֹא יִתֵּן אֶת תְּחוּשַׁת הַכִּוּוּץ

הַמְּלוּחָה

עַל הַשְּׂפָתַיִם

הַכִּוּוּץ בִּפְנִים נוֹתָר

מְחַפֵּשׂ אֶת הָאֹפֶק הָרָחָב

הַמָּלֵא חֲלוֹמוֹת

שֶׁמֵּעֵבֶר לַיָּם