אלי פינק

עַל חֵטְא

שֶׁחָטָאתָ

בְּהַקְפָּדָה יְתֵרָה

עַל קוֹצוֹ שֶׁל יוֹדָהּ:

עַל שֹׁבֶל שִׂמְלָתָהּ,

עַל הַקָּפַת

פְּאַת רֹאשָׁהּ.

עַל בִּטּוּל תּוֹרָהּ.

עַל חֵטְא

שֶׁחָטָאתָ

בְּהַקְפָּדָה יְתֵרָה:

עַל זֹאת חֲלִיפָתְךָ,

חֲפָתֶיךָ, דַּשׁ חֻלְצָתְךָ.

עַל דִּירָה בִּירוּשָׁלַיִם,

עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתְךָ.

עַל חֵטְא

שֶׁחָטָאתָ

בַּעֲצִימַת עַיִן

בַּאֲטִימַת אֹזֶן וָלֵב

לִשְׁתִיקוֹתֶיהָ

שְׁתִיקוֹת יְלָדִים,

לְמַכּוֹת בְּחַדְרֵי חֲדָרִים.

עַל חֵטְא

שֶׁחָטָאתָ

כְּשֶׁעָזַבְתָּ

מִשְׁפָּטָהּ וְרִיבָהּ

לַאֲחֵרִים.

עַל חֵטְא

שֶׁחָטָאתָ

בִּלְזוּת שְׂפָתַיִם

בִּקְרִיצַת עַיִן

בְּהַתָּרַת תְּפִלָּה

עִם הָעֲבַרְיָנִים.

עַל חֵטְא

שֶׁחָטָאתָ

בִּתְפִלַּת עֲמִידָה

בְּהַכָּאָה עַל חֵטְא

בְּגוּף בְּלִי נְשָׁמָה.