שירה
יהודה ויזן
שונא תל-אביבי או סונט תל-אביבי

יהודה ויזן

שונא תל-אביבי או סונט תל-אביבי

אֵין לִי סִימְפַּטְיָה לְאַף אֶחָד בְּתֵל-אָבִיב

לֹא כָּל שֶׁכֵּן לְאָמָּנוּת קוֹנְסֶפְּטוּאָלִית

הַטִּיחַ עוֹד נוֹפֵל, וְכָל הַזְּמַן אָבִיךְ

וְכֻלָּם מִסָּבִיב הֵם נֵאוֹ-לִיבֵּרָלִים.

הַתְּרִיס לֹא מִתְיַפֵּחַ, הוּא מְפֻיָּח

הָאוֹטוֹבּוּס הַמֵּת צוֹפֵר כְּמוֹ אֳנִיָּה

וְכָל הַקַּבְּצָנִים נוֹבְרִים אֶצְלִי בַּפַּח

וְאוֹי לְמִי שֶׁאֵין לוֹ חֲנָיָה.

אִישׁ לֹא מִתְאַמֵּץ בְּתֵל-אָבִיב

לֹא מִתְרַגֵּשׁ, לֹא מִתְעַקֵּשׁ, לֹא מִתְיָאֵשׁ

זוֹ כְּלָל לֹא עִיר, זֶה לֹעַ בִּיב

וְאֵין לָהּ שׁוּם קוֹנְסֶפְּצִיָּה, חוּץ מִזּוֹ שֶׁיֵּשׁ.

אֵין לִי סִימְפַּטְיָה לְאַף אֶחָד בְּתֵל-אָבִיב

וּמִצִּדִּי שֶׁתַּעֲלֶה בָּאֵשׁ.

ליברליזםתל אביב

היצירה הבאה

תגובות פייסבוק

Share

Yehee — Political Poetic Journal