רָאִיתִי אֶת אִמִּי מִתְאַבֶּלֶת
עַל אֲחוֹתָהּ
דּוֹדָתִי הָאֲהוּבָה.
וְהִיא מְקוֹנֶנֶת
מַרְבִּיצָה עַצְמָהּ
שׂוֹרֶטֶת אֶת פָּנֶיהָ

לְרֶגַע נֶעֱמַדְתִּי מוּל הַבָּשָׂר וְהַדָּם

יָכֹלְתִּי לִזְכֹּר
מֵאַיִן בָּאתִי

שְׁנוֹת חַיֶּיהָ: אָצָ”ג.

צַ”ג שְׁלֵמוֹת,

וְעוֹד א’ חָסֵר שְׁבוּעַיִם.

קְוֻצּוֹתֶיהָ אֵשׁ, תַּלְתַּלּוֹת שְׁחֹרוֹת.

קָדְקֳדָהּ בַּזָּהָב.

קוֹל וָעַיִן.

שְׁנוֹת חַיֶּיהָ: צַ”ד,

וְרַק חָסְרוּ-הָלְכוּ יְמֵי הַחֲנֻכָּה.

תָּמִיד בַּצַּד. תָּמִיד לִנְקֹט, וְלוּ בִּמְחִיר,

וְלוּ בִּמְחִיר הַכֹּל.

תָּמִיד בְּצַד נָכוֹן.

תָּמִיד נְכוֹנָה.

שְׁנוֹת חַיֶּיהָ לֶחִי וּתְחִיָּה.

לְחִימָה לַחַי. חִלּוּי תְּחִנָּה.

גְּאֻלָּה וּכְהֻנָּה

וּלְבִיאָה.

תְּכֵלֶת שָׁנֶיהָ

מַלְכוּת עַקְשָׁנִית.

שְׁנוֹת חַיֶּיהָ

שָׁנִי.

גאולה כהן, ח’ בטבת תרפ”ו – כ”א בכסלו תש”ף

מָה יַעֲשֶׂה אָדָם בְּאֶמְצַע הַלַּיְלָה?                   
אִשְׁתּוֹ נִרְדְּמָה בָּנָיו בַּמִּטָּה הוּא
מִתְפַּתֵּל רָצוֹא וָשׁוֹב בֵּין סְדִינִים    
מְבַקֵּשׁ לְהַעֲבִיר אֶת הַחֹשֶׁךְ עַד
אוֹר, מוֹנֶה אֶת כֵּלָיו הַסְּדִירִים:
אֹכֶל בַּטֵּלֵוִיזְיָה, בַּעֲלֵי אוֹב בָּרַדְיוֹ
יְדוּעָנִים בָּעִתּוֹנִים, עֵשֶׂב בְּקֻפְסַת הַלֶּחֶם
לַחַשׁ תְּפִלּוֹת בְּמַכְשִׁירִים נַיָּדִים
מְאוֹת סְפָרִים שֶׁלֹּא קָרָא
חֶשְׁבּוֹנוֹת שֶׁטֶּרֶם שִׁלֵּם, טְפָסִים
תַּסְרִיטִים שֶׁאֵינָם נִכְתָּבִים.

מָה יַעֲשֶׂה בַּחֲצִי הַלַּיְלָה?
כְּבָר אַשְׁמֹרֶת שְׁנִיָּה אוּלַי שְׁלִישִׁית
כְּבָר אֵינוֹ זוֹכֵר הֵיכָן אוֹחֲזִין.
אִישׁ לֹא יָבוֹא פִּתְאוֹם בַּלַּיְלָה
וּבַחוּץ הַבִּנְיָנִים דּוֹמִים.
הוּא פּוֹנֶה לְהַבִּיט בַּיְּלָדִים
מְנַסֶּה לֹא לִפֹּל בֵּין צַעֲצוּעִים
יֵשׁ אֹכֶל בַּטֵּלֵוִיזְיָה בְּשִׁדּוּרִים חוֹזְרִים
הוּא מִתְפַּתֶּה לְהַדְלִיק אֶת הַגָּז
בְּאֶמְצַע הַלַּיְלָה לִשְׂרֹף חֲצִילִים
פַּעַם קָרָא בְּסֵפֶר בִּשּׁוּל הוֹרָאוֹת
טִפּוּל בְּחַסָּה: “כְּשֶׁמַּגִּיעִים לַלֵּב,
פָּשׁוּט קוֹרְעִים אוֹתוֹ בַּיָּדַיִם”.

אָדָם יֻלַּד לְרִיב וּמַצָּה

דֶּלֶת נִפְתַּחַת וּפִרְצָה נִסְגֶּרֶת

אֶתְגָּר יָצִיץ וּבְעָיָה נִפְתֶּרֶת.

בַּחֲלַל הַשָּׁמַיִם מְחַפֵּשׂ הוּא אוֹת

הֲנִרְצָה קָרְבָּנִי אִם נִדְחָה

הֲיֵשׁ אֵי שָׁם שׁוֹעֶה לְמִנְחָתִי

מְעַט רָצוֹן בַּשָּׂדֶה אוֹ בָּעִיר

וְלוּ גַּם בֶּחָלָל הַחִיצוֹן.

וְסֵפֶר תּוֹלְדוֹת הָאָדָם

רִיב נֶצַח עַל לֶחֶם אוֹ מַצָּה

מִקְּלָלָה אֶגְרוֹף וְעַד רֶצַח

עַל פִּסַּת קַרְקַע אוֹ שָׁמַיִם

עַל עֲלֵה תְּאֵנָה וְכוֹס מַיִם

אִישׁ אֶת אָחִיו יַהֲרֹגוּ

עַמִּים יָפוּגוּ וְעַמִּים יַחֲגֹגוּ.

הַכּוֹכָבִים מוּצָפֵי הָאוֹר לוֹהֲטִים

וְעַתִּירֵי הַחֹשֶׁךְ קוֹפְאִים

יְבֹרְכוּ הָאוֹר וְהַחֹשֶׁךְ

הַמְּשַׂחֲקִים חֲלִיפוֹת בְּחַיֵּינוּ.

ליל חיתום הדין,  תשנ”ב  – 28.9.1991