חמישה דברים שאין רשאים לומר בשעה שקמים מהשבעה

 

 

 

א. מלים שסבא היה אומר אם היו לו [1]

 

הַצַּעַר הַגָּדוֹל עַל כָּךְ שֶׁאֵינִי יָכוֹל לוֹמַר לְךָ (יָא אִבְּנִי)
אֶת שֶׁעַל לִבִּי
הוּא שֶׁלִּבִּי נִשְׁאָר שָׁם, בַּמִּזְרָח
וְעַל אַף הֱיוֹתִי כֻּלִּי מַעֲרָב
מַעֲרָבִי אַנְטִי עֲרָבִי
מְעֹרָב בִּבְלִיל דַּעַת רְווּיַת אֲנִי
שֻׁמָּן טְרַנְס יְשׁוּרוּן מַבְעִית
שֶׁלֹּא נוֹתֵן לִי מָנוֹחַ
מְדַבֵּר עִם קוֹלוֹת
צְבָעִים
רֵיחוֹת
זוֹעֵק אָ מָאַס בָּאֲכָּה
וַאֲנִי אֵין לִי כְּלוּם
צֵל אָפֹר שֶׁל סָאמָרָה יְרֻקָּה
שֶׁל קָאמֵר וְסַבָּא אָהוּב
שֶׁעָלָה עִם מִזְוָדָה בָּהּ מִלִּים
וְגִלָּה שֶׁהֶחֱלִיפוּ פֹּה אֶת הַמַּטְבֵּעַ
אָה, סְלִיחָה אֲדוֹנִי (תּוֹדָה בֶּאֱמֶת)
הַמַּטְבֵּעַ לָשׁוֹן יָצָא מִשִּׁמּוּשׁ (אַתְּ לֹא מִצְטַעֶרֶת)
פֹּה לֹא קוֹרְאִים לְזֶה
יָא עַיְנַי, יָא רוּחִי
וְסַבָּא שֶׁלֹּא יָדַע לָשִׁיר בְּעִבְרִית רָזָה
הִשְׁלִים וְהִשִּׁיל אֶת הִשְׁפִּיל הַמַּשְׁפִּיל
שֶׁל כֶּפֶל לָשׁוֹן גָּדוּשׁ
עָשִׁיר
לֹא מוּבָן
יָא אִבְּנִי רוּחַ מִן הוֹן / אָ כְּאַלְתּוֹלַאקְ
אָנָּא מִן אַאעַבְּרַה אַל נַאהְרִי

 

 

ב. אני / פרויקט היברידי בלי מפתחות

 

אֲנִי שׁוֹמֵעַ מוּסִיקָה קְלָאסִית
בְּאָזְנִיּוֹת בְּתוֹךְ סִפְרִיָּה
עִם חוֹקְרִים בִּירוּשָׁלַיִם
וְרוֹצֶה לִכְתֹּב בְּעִירָאקִית
אֲבָל עַל אַף שֶׁאֵינִי מֵבִין
מוּסִיקָה קְלָאסִית וְעִירָאקִית
שְׁתֵּיהֶן מִתְנַגְּנוֹת בִּי בְּאֹפֶן
שֶׁגּוֹרֵם לִי לְהֵחָנֵק
מִדְּמָעוֹת

 

 

ג. סבתא דיברה אחרת

 

מִלִּים שֶׁאוֹמֶרֶת לִי סָבְתָא מְנוּחָתָהּ עֵדֶן:
עַד שֶׁלֹּא תָּבִין שֶׁלֹּא אַתָּה כּוֹתֵב
מִישֶׁהוּ כּוֹתֵב אוֹתְךָ
תֵּן לוֹ חֹפֶשׁ לְהַקְלִיד (חֹפֶשׁ בְּכִי רַע)
אֶת מָה שֶׁהוּא הָיָה רוֹצֶה שֶׁאַתָּה תִּרְצֶה לִכְתֹּב
רַק כָּכָה אוֹהֲבִים בֶּאֱמֶת
מְסִירוּת נֶפֶשׁ עַד כְּלוֹת כָּל הַכּוֹחוֹת
וִתּוּר מִדַּעַת עַל עַצְמְךָ כְּמִי שֶׁבָּנוּי
עַל יְדֵי מֶרְכָּז שֶׁל הַכָּרָה מוּדַעַת
כְּתִיבָה מְפֻזֶּרֶת עַל פְּנֵי דּוֹרוֹת שָׁנִים וְסוּגוֹת
כְּתוֹב בְּנִי, כְּתוֹב
כְּתוֹב לְמַעַן יֵדְעוּ הַדּוֹרוֹת הַבָּאִים
כְּתוֹב לְמַעַן תִּזְכֹּר אֶת אֲשֶׁר שָׁכַחְתָּ
כְּתוֹב כִּי לֹא הָיָה בִּי כּוֹחַ לִתֵּן לָךְ
כְּתוֹב כִּי אָבִי צִוַּנִי עַל כָּךְ
כְּתוֹב כִּי חָבוּי בָּהּ בַּכְּתִיבָה
מוֹרִיד שְׁאוֹל וְחַי בָּהּ
וַאֲנִי חָיִיתִי בָּהּ כָּל הַזְּמַן
שְׁנוֹתֶיהָ נִתְּנוּ לִי עַל אַף שֶׁלֹּא רָצִיתִי
חָיִיתִי עַל זְמַן שָׁאוּל
כָּכָה זֶה – מִן חַיִּים שֶׁל אֲחֵרִים שֶׁכָּאֵלֶּה
תּוֹדַעַת אֲנִי מֻרְחֶבֶת שֶׁזּוֹרֶמֶת
בִּרְחוֹבוֹת הַנָּהָר
נִפְנוּף שָׁלוֹם יַלְדָּה פְּתַיָּה
אֶת חִיּוּכִי נָשְׂאָה הָרוּחַ
שֶׁמַּמְשִׁיכָה לְסַפֵּר
כְּתֹב זֹאת זִכָּרוֹן בַּסֵּפֶר

 

 

ד. השיר על לינה משותפת בקיבוץ רביבים

 

סַבָּא יוֹאֵל יָכוֹל הָיָה לְהִקָּרֵא יְהוֹאֵל
בָּעוֹלָם בּוֹ מַלְאָכִים הָיוּ מְדַבְּרִים
עִם בְּנֵי אָדָם
אֲבָל סַבָּא נוֹלַד בְּאִיטַלְיָה
וּמוּסוֹלִינִי עָלָה לַשִּׁלְטוֹן
וְהָיָה הַרְבֵּה יוֹתֵר דָּחוּף לַעֲלוֹת לָאָרֶץ
מִלְּיַצֵר סִינְתֵּזָה בֵּין רֵנֵסַנְס לִזְרִיחָה
וַיְהִי הַיּוֹם
וַיַּעַל אֶל צִיּוֹ אֵנְצּוֹ
וַיִּשְׁאַל – צִיּוֹנוּת יֵשׁ כָּאן, הַקְרָבָה, מְסִירוּת נֶפֶשׁ, אִידֵאוֹלוֹגְיָה
אֲבָל הַאִם יֵשׁ כָּאן גַּם יַהֲדוּת?
אֲבָל צִיּוֹ אֵנְצּוֹ צָנַח מִמָּרוֹם
מַלְאָךְ שֶׁנִּלְכַּד עַל יְדֵי הַקְּלִפּוֹת
וְעֻנָּה וְעָנָה:
דֶּה אַנְגֵ’לִיס – הַמַּלְאָךְ יְהוֹאֶל
לֵךְ תַּמְתִּיק אֶת הַמַּיִם.

 

כָּל זֶה בִּיקוּם מַקְבִּיל
בְּפֹעַל כָּל זֶה לֹא קָרָה
רַק סָבְתָא פָּאוּלָה חָלְמָה
וְלֹא רָצְתָה לְהַגִּיד.
מִפְּנֵי כְּבוֹדוֹ שֶׁל סַבָּא,
שָׁתְקָה.
כָּךְ לִמְּדוּ אוֹתָהּ בְּאִיטַלְיָה
– לֹא לְהִתְלוֹנֵן,
מִשְׁפָּחָה לִפְנֵי הַכֹּל.
וַתֵּלֶךְ אַחֲרָיו בְּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה
וַתָלֶן בַּלַּיְלָה הַהוּא.

 

 

ה. עוד שיר על לינה משותפת בקיבוץ רביבים

 

לִינִי פֹּה הַלַּיְלָה,
כָּךְ אָמַר סַבָּא גִּדְעוֹן
עֵת קָבְרוּ לְיָדוֹ אֶת טְבוּחֵי בְּאֵרִי
לִינוּ פֹּה הַלַּיְלָה בְּאַדְמַת הַנֶּגֶב בָּהּ נִקְבַּרְתִּי אֲנִי
אֵינִי יוֹדֵעַ עִבְרִית
נֻקְשׁוּת שֶׁהָיְתָה בִּי
מְנַקֵּשׁ אֶת אַדְמַת רָמַת נֶגֶב
הִתְקוֹשְׁשׁוּ וְקֹשּׁוּ
נוֹק נוֹקֵשׁ עַל דַּלְתֵי מְרוֹם
פֶּן יָקוּשׁ
כָּל זֶה כְּבָר נֶאֱמַר בְּעִבְרִית
וַהֲרֵי אֲנִי אֵינֶנִּי מֵבִין עִבְרִית
מִקְרָאִית שֶׁזּוֹעֶקֶת וְנוֹקֶשֶׁת
וְהָיָה בַבֹּקֶר אִם יִגְאָלֵךְ טוֹב יִגְאָל
גַּם זֹאת אֵינִי מֵבִין
אֵיךְ בֹּקֶר
אֵיךְ טוֹב
אֵיךְ יִגְאָל
טוֹב יִגְאָל, לִינוּ פֹּה הַלַּיְלָה
בָּאֵי בַּמַּחְתֶּרֶת, יְדִידַי
כָּל שֶׁנּוֹתַר לָנוּ מְשֻׁתָּף הוּא
טְבוּחִים יְהוּדִים
שׁוּב
בְּאַדְמַת רְבִיבִים, קְבוּרָה זְמַנִּית
עַד נָשׁוּב עֲדֵי בְּאֵרִי
שֶׁסְּתָמוּם פְּלִשְׁתִּים
–
מֵרֹעַ כֹּה גָּדוֹל צָרִיךְ לְהִסְתַּלֵּק –
conviensi dipartir da tanto male
עַד שֶׁתִּגָּמֵר עֲבוֹדַת הַתַּרְגּוּם
וַיַּפֵּל אֱלֹהִים תַּרְדֵּמָה
לִינוּ פֹּה הַלַּיְלָה
לִינָה מְשֻׁתֶּפֶת אִתִּי,
נַוָּדִים כְּלָלִיִּים
בְּלִי בַּיִת פְּרָטִי
עַד שֶׁנֵּדַע לְתַרְגֵּם
אֶת כָּל שֶׁאָבַד לָנוּ בְּגִלְגּוּל מְחִלּוֹת
כֹּה אָמַר סַבָּא גִּדְעוֹן
בְּאִיטַלְקִית מְהֻקְצַעַת:
חַלּוּ נָא פְנֵי אֵל
מוֹלֶדֶת הַמָּוֶת יָפָה הִיא
הִנֵּה – וְגֹאֲלֵךְ חַי אֲנִי – חַי!
כֹּה עָנוּנוּ אַחֵינוּ (בארמית)
וַיִּהְיוּ כֻּלָּם זֹהַר

 

 

 

סיוון התשפ”ד

 

 

 

 

[1] על אף שאיני מבין ערבית, את השיר תרגמתי וכתבתי מעיראקית מדוברת. הנוסח שנכתב אצלי כלל כמה ביטויים שלא ניתן היה לתרגם, והושמטו בשל כך. עם הקוראים הסליחה.

הַלֵּל הַלְלוּיָהּ

מִזְמוֹר וְהוֹדָיָה

לְכַדּוּר קָּטָן, עָגֹל לָּבָן

הַלֵּל לְכַדּוּר הַשֵּׁינָה.

 

הַמַּפְסִיק סִיּוּטַי – בַּלַּיְלָה.

הָעוֹצֵם עַפְעַפַּי – לְעֵת לַיְלָה.

הַמּוֹחֵץ נִשְׁמָתִי – בַּלַּיְלָה.

וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה.

הֶחְזִירוּ אוֹתָם הַבַּיְתָה

עַכְשָׁו!

שִׁבְעַת אֲסִירֵי אָדָם

מִמּוֹסֵרוֹת כִּלְאָם

יָצְאוּ בִּידֵי אָדָם

מַפְלִיא דָּם הָאָדָם

בָּאָדָם דָּמוֹ מֻפְלָא

וְכָל לֵב בְּדָם פָּעַם

זוֹ הַפַּעַם

לֹא דָּעַךְ הוֹדָם.

מִיהוּ הָעִבְרִי בָּעוֹלָם?
כְּלוּם בְּיַחַס לַכֹּל
הַכֹּל בְּיַחַס לִכְלוּם.

 

לַעֲלוֹת כִּמְעַט דִּמִּינוּ
לְרַחֵם דָּבָר
לִמְשׁוֹךְ בַּלּוּלָאָה.

 

מָה וָמִי לְהִתְרַחֵם
כָּל כָּך כְּאֵבִים בָּאַגָּנִים.
אִם יָשַׁנְתָּ אֲדֹנָי

 

עָצְבָה הָאָרֶץ: שִׁטָּה מַכְחִילָה
לְחָשִׁים וַחֲרָפוֹת
וּבְרַגְלֵיהֶם יְרַקְּעוּ.

 

אִלַּנְתּוֹת בַּלּוּטִיּוֹת בַּחוֹמוֹת
לְפוּתִים כָּל יְהוּדֶיךָ
וּבַמֶּה אֲהַבְתָּנוּ מִן הָאָרִים
הָאֲרוּרִים?

 

הֵן פְּלוּגוֹת חֶסֶד שׁוּב בָּרַמְפּוֹת
כְּשֶׁעִנְבְּלֵי כְּנֵסִיּוֹת זְקֵנִים
לֹא מְדַנְדְּנִים
מִלְחָמוֹת חֲדָשׁוֹת.

 

כֵּלִים כְּבֵדִים.
רְמוּסִים עִנְבֵי הֲדַס יַלְדוּתֵנוּ.
חָלָב טָרִי לְקָפֶה
הַמָּחוֹג עוֹד מִסְתּוֹבֵב עַל הַזְּרוֹעַ הַשְּׁלוּכָה.

 

אֶצְעָדוֹת אֲרוּזוֹת הֵיטֵב. מִנְחָה עַכְשָׁו לְמַעְלָה. נָשִׁים וַאֲנָשִׁים
בַּמַּדָּפִים מִי רָאָה בַּשַּׂקִּיּוֹת, שָׁלוֹשׁ קְטַנּוֹת אוּלַי
לָמָּה תִּישַׁן אֲדֹנָי

 

 

 

 

 

 

בעקבות שירות במחנה שׁוּרָה, חורף התשפ”ד

לתיאוריה וביקורת

זרע לבטלה

 

 

כִּי שְׁתַּיִם דִּבְּרוֹת פָּקְדָה לָנוּ גָּלוּת

בַּמַּחְבּוֹא בַּשָּׂדֶה בַּגֵּטוֹ

בִּמְעוֹנוֹת שֶׁל דַּלּוּת בְּלֵילוֹת בְּהִילוּת

נִתְּכָה עַל רָאשֵׁינוּ אֱמֶת אוֹ: צְלִילוּת

אֲיֻמָּה

אֱלוֹהִים בַּשָּׁמַיִם

וְהַגּוֹי עַל הָאָרֶץ

עַל כֵּן יִהְיוּ דְּבָרֶיךָ מְעַטִּים

 

 

שָׁמַיִם וָאָרֶץ וְתֹהוּ וָבֹהוּ

כָּךְ הָיְתָה גָּלוּת:

שְׁמֵי תְּכֵלֶת בְּאֵינְסוֹף מְסַנְוֵר

שְׁקֵטִים וּגְבוֹהִים אֲטוּמִים וּדְמוּמִים

וֶאֱלוֹהִים שָׁם חִוֵּר

וְאֵין כָּמוֹהוּ

וְגוֹיִים מִתְלַחֲשִׁים וְאוֹרְבִים זוֹמְמִים

לְמָמוֹן לְעִנּוּי לְנִוּוּל בְּעֵירֹם

לְעֵת חֹשֶׁךְ לִפְנֵי תְּהוֹם

לְהַשְׁלִיךְ לִבְזֹז לַחְנֹק לִכְפֹּת

לִדְפֹּק וְלִגְמֹר

וְזֶהוּ

 

 

הַשָּׁמַיִם שָׁמַיִם לֶאֱלוֹהִים

וְאֶרֶץ נִתְּנָה בְּיַד רָשָׁע

יִחוּדָא עִלָּאָה יִחוּדָא תַּתָּאָה

וְאוֹי לַבּוּשָׁה

כִּי בָּזַע לְבוּשָׁיו

יְהוּדִי מִתְעַטֵּף בְּשָׁחֹר וְלָבָן

וְהִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ

מְאוֹד

 

 

דַּע אֶת הַגּוֹי

זָכוֹר לֹא תִּשְׁכַּח

כִּי שִׁנַּיִם לַגּוֹי וְסַכִּין לַגּוֹי

וְחִיּוּךְ לְעֵת מַטְבֵּחַ

וִירֵכַיִם עָבוֹת וְיָדַיִם כְּבֵדוֹת

לֶאֱחֹז בְּתוּלוֹת לְחַלֵּל כְּלוּלוֹת

לְחוֹלֵל אַיָּלוֹת בִּשְׁרִיקוֹת הוֹלְלוֹת

לַעֲלוֹת לְכַלּוֹת לְעוֹלֵל עֲלִילוֹת: בְּרֶשַׁע

לְכַזֵּב תְּפִלּוֹת לְעֵינַיִם כָּלוֹת

לְרַטֵּשׁ גֻּלְגּוֹלוֹת

וּלְפַצֵּחַ

 

 

וּבְכָל זֹאת שִׁמְךָ לֹא שָׁכַחְנוּ

לֹא שָׁכַחְנוּ הֲרוּגֵי מַלְכוּתְךָ

וְעֹל גָּלוּתְךָ וַחֲרוֹן אַפְּךָ

וְעִיר מֵתִים:

כִּי הָאֱלוֹהִים בַּשָּׁמַיִם

אֵין עוֹד עַל הָאָרֶץ

עַל כֵּן יִהְיוּ דְּבָרֶיךָ

מְעַטִּים

 

 

גּוֹי הוּא גּוֹי

לֹא אֶחָד מְסֻיָּם

לֹא עֲרָב לֹא סְפָרַד וְלֹא רוֹמָא

גּוֹי הוּא שֵׁם עֶצֶם

הוּא הַשֵּׁם עַד הָעֶצֶם: הוּא הַשֵּׁם בְּעַצְמוֹ

הוּא חֲשָׁד בִּטְמֵאִים הוּא יָבוֹא בְּיוֹמוֹ

הוּא טְרֵפָה הוּא קְלִפָּה

הוּא אֵימָה

הוּא תּוֹלֶה עַל בְּלִימָה

הוּא כְּלִיאַת נְשִׁימָה

גּוֹי הוּא גּוֹי וְיִמַּח שְׁמוֹ

 

 

נִשְׁמָט יְהוּדִי לַצְּדָדִים

בִּמְנוּסָה תַּחְבּוּלָה שְׁתַדְּלָנוּת וּפִתּוּי

בִּתְחִנָּה בַּדְלָנוּת וְשִׁחוּד וְשִׁטּוּי

וְהַגּוֹי בְּשֶׁלּוֹ מַעֲלֶה יְהוּדִים

לַשָּׁמַיִם

בְּרַח יְהוּדִי: רָאאאוּס וּשְׁנֶל

פְּרַח יְהוּדִי: קַדֵּשׁ אֶת שִׁמְךָ

בִּצְוָחוֹת בִּכְרִיתוֹת

בְּמִיתוֹת עֲצוּמוֹת

עַפְעַפַּיִם

 

 

יְהוּדִי גָּלוּת בּוֹ טִינָה

מְלוֹא כָּל הָאָרֶץ טִינָה

מַשְׂטֵמָה וְשִׂנְאָה וּקְלָלוֹת וְקִנְאָה

בַּעֲרָבִית בְּלָדִינוֹ בְּיִידִישׁ

אִם בָּכָה וְשָׂחַק וְרָקַק:

מִכָּל הַלֵּב הוּא רָקַק

וְנִגֵּב מִצְחוֹ מְיֻזָּע אָז בַּכּוֹבַע

וְאִישׁוֹנִים לִרְוָחָה הוּא פָּתַח

בְּעֵינָיו שֶׁכָּבוּ בְּלִבּוֹ הַבּוֹעֵר

וְלִכְסֵן מַבָּטוֹ דֶּרֶךְ קֶבַע

וְלִגְלוּג בִּקְצֵה שְׂפָתָיו רַק הִנִּיחַ

לָאֱנוֹשִׁי לַנָּאוֹר

לַהֲזָיוֹת: עַל זְכוּיוֹת

לַהֲכָלָה לָאַחֵר לַפִּטְפּוּט שֶׁל הַשִּׂיחַ

וְהוּא קָם וְצָלַע וְהָלַךְ לְדַרְכּוֹ

וְשָׁכַח וּבִטֵּל עוֹלָם וּמְלוֹאוֹ

 

 

יְהוּדִים רָעִים דַּיָּם

הֵגִיחוּ מִבֵּין יְהוּדִים שֶׁל גָּלוּת

מִן חֹרִים: אֶל עֵת רִבּוֹנוּת

הִכּוּ בַּסְּלָעִים

וְשָׁבְרוּ בַּלּוּחוֹת

וּבָקְעוּ אֶת הַיָּם

וּמַבַּט עֵינֵיהֶם הַמּוּזָר הָאַכְזָר

הֵנִיס פְּלִיטִים לְאָחוֹר

כְּמוֹ רִבִּי שִׁמְעוֹן וְרִבִּי אֶלְעָזָר

בְּתוֹךְ אֵשׁ לְבָנָה בָּעַר הַשְּׁחוֹר

כִּי שׁוֹאָה יְהוּדִית שֶׁהָיְתָה

לֹא תִּהְיֶה עוֹד לֹא יִהְיֶה עוֹד פּוֹגְרוֹם

לֹא בֶּהָלָה לֹא טֶבַח לֹא גַּרְדּוֹם

וַאֲפֵלָה חֲשֵׁכָה דָּלְקָה בָּם

וְאָיֹם מִכָּל אָיֹם

כִּי כָּלָה וְנֶחֱרָצָה גָּמְרוּ לַעֲשׂוֹת

יִשָּׂרֵף הָעוֹלָם וְיִדֹּם

 

 

—

 

 

יְהוּדִי אֲדָמָה לְרַגְלָיו

אֵין צָרִיךְ עוֹד שָׁמַיִם

מֵת אֱלֹהִים נִשְׁכָּח הַגּוֹי

בַּטְּלוּ שְׁתֵּי רָשׁוּיוֹת: מָךְ בַּעֲצַלְתַּיִם

יְהוּדִי שֶׁל חָסוּת שֶׁל קַטְנוּת

מְלַבְלֵב בְּקִבּוּץ גָּלוּיוֹת

הוּא מִלִּים וּמִלִּים עַל שִׁיר גְּאוּלִים

הוּא חוֹלֵף בֵּין גִּזְרֵי עִתּוֹנוּת

בֵּין עַרְבַּיִם

 

 

אֵימָה שֶׁל גָּלוּת

תָּמִיד תָּשׁוּב וְקָשָׁה וְכוֹאֶבֶת

בִּפְקָעוֹת שֶׁל פְּחָדִים בִּילָדִים נִרְעָדִים

בְּעַם שֶׁאָבַד בַּשַּׁלֶּכֶת

גָּלוּת תָּמִיד יֵשׁ תָּמִיד יֵשׁ גָּלוּת

וְטִינָה וְלִגְלוּג וּמַקֵּל נְדוּדִים

וְדִבֵּר רִאשׁוֹן וְשֵׁנִי

אֱמֶת בְּצוֹק הָעִתִּים:

אֱלוֹהִים בַּשָּׁמַיִם וְאַתָּה עַל הָאָרֶץ

עַל כֵּן יִהְיוּ

דְּבָרֶיךָ

מְעַטִּים

אֲנִי מַסְכִּים בְּדָמִי לַחְתֹּם הֶסְכֵּם חָדָשׁ.
בִּדְמֵי אַחַי הוּפַר הַקּוֹדֵם, בִּצְרָחַת נָשִׁים נִקְרַע.
גַּם חוֹזֶה שֶׁנֶּחְתַּם בְּרֵאשִׁית בְּרִיאָתִי, בְּדָם טַבּוּרִי נִכְרַת,
נִשְׂרַף כִּנְיָר יַחַד עִם הַכֹּל.
מִלּוֹתָיו הָרֵיקוֹת פְּזוּרוֹת עַל גַּבֵּי כְּבִישִׁים חַסְרֵי שֵׁם –
“אֵמוּן” מְרֻסָּק וּמָרוּחַ עַל הָאַסְפַלְט.
“טוּב הָאָדָם” מְפֻזָּר עַל הַדֶּשֶׁא,
מַמְטֵרוֹת הַקִּבּוּץ עוֹד מַשְׁקוֹת אוֹתוֹ בְּמֶרֶץ, אוּלַי יִתְקַמְפֵּסְט מַהֵר יוֹתֵר.
“מוּסָר” נֶחְטַף בְּאַלִּימוּת עַל טֶנְדֵּרִים מְלֵאֵי צַהֲלוֹת דָּם וְטֶרֶף.
מֻכֵּה מִכָּל צְדָדָיו עַד שֶׁלֹּא נִתָּן לְהַכִּירוֹ מֵרֹב דָּם וּשְׁבָרִים.
אַךְ אֲנִי מַסְכִּים בְּדָמִי לַחְתֹּם חוֹזֶה חָדָשׁ.
אֲנִי לֹא אֶעֱצֹם יוֹתֵר אֶת עֵינַי, לְעוֹלָם. גַּם כַּאֲשֶׁר אִשָּׁן וְאֶקְדָּח דָּרוּךְ תַּחְתַּי,
עֵינַי תִּשָּׁאֵרְנָה פְּקוּחוֹת.
וְאַתְּ, מְצִיאוּת עֲגוּמָה שֶׁלִּי, מִצִּדֵּךְ – – –

צִפּוֹר לְאָן פָּנֶיהָ

וְכֵיצַד הִיא מַבְחִינָה

בְּאִישׁוֹנָיו שֶׁל נָמֵר

צִפּוֹר קְטַנָּה

אֶקְרָא לָהּ שְׁכִינָה

אוֹ צַיְצָנִית

כְּמוֹ מִשְׁבָּר

בַּת קוֹל נוֹהֶמֶת

הִיא

שְׁבָטִים מַחֲרִישִׁים

עִתִּים

אֶקְרָא לָה עַצֶּבֶת

נִבְדַּל מֵאַהֲבָה אַתָּה
נוֹגֵעַ בִּי
עֲשֶׂרֶת גּוֹזָלִים אֶצְבְּעוֹתֶיךָ
רוֹעֲדוֹת
שֶׁאֵין גּוּפִי מִקְלָט
הִנֵּה אֵפוֹא סֻכָּה הִתְקַנְתִּי
רֶגֶשׁ רָעוּעַ
כִּצְבִי הַנִּגְלֶה בֵּין הַשֵּׁיזָף
עֵת תִּשָּׁמַעְנָה יְרִיּוֹת
אַתָּה דּוֹאֵב
שֶׁאֵין גּוּפִי מִקְלָט

כָּאן מַסּוֹק חוֹצֶה אֵינוֹ צוֹוֵחַ

גַּם עַקָּב אֵינוֹ מַרְעִיד

שִׂפְתֵי שָׁמַיִם

נְמָלִים חוֹכוֹת בְּסֵתֶר

הַחִטָּה בָּקְעָה אֶתְמוֹל

זֶה כָּל מָה

שֶׁאֵרַע כְּשֶׁלֹּא

הָיִיתָ

 

הֶעָנָן, לָבָן

הַצּוּפִית, צִפּוֹר

הָאֹרֶן, בּוֹגֵד

אָדָם, לֶהָבָה

יֶלֶד הוּא פְּקַעַת

וּמָה שֶׁקָּרָאתִי מִדְבָּר

בְּמֵתִים הִתְכַּסָּה

וְשִׁיר עָשׂוּי אֶבֶן

שׁוֹחֵט עוֹד שׁוֹחֵט

וּכְאֵב, כְּאֵב

שַׁפּוּדִין שֶׁל בַּרְזֶל
כְּשֶׁהוּא חַם
וְחֶרֶב לֹא תַּעֲבֹר
בְּלַהַט בַּגַּן
עֵינֵינוּ לְטוּשׁוֹת
מְצַפּוֹת יְשׁוּעָה
לֹא נִכָּוֶה בְּאֶרֶס־שָׂטָן
רַק אוֹר גָּנוּז
לִבֵּנוּ הַמָּאֳדָם יְלַטֵּף
נִימֵי נֶפֶשׁ פְּצוּעִים יְלַבֵּן
וּבִלַּע אַכְזָרִיּוּת וָטֶרֶף
אוֹרוּ מַלְבִּינֵי חַטַּאת סְדוֹם
זְעוֹמוּ כָּל אַדְמוֹת הַצְּבוּעִים
שֶׁל אֻמּוֹת דָּצוֹת אֱלֵי קְרָב
אוֹרוּ אוֹרוֹת זְעִירִים שֶׁל אֱמֶת
שֶׁל אֻמָּה שֶׁהִקְרִיבָה
רֹב־דָּמִים שֶׁל אָדָם

מַהוּ צִבְעוֹ שֶׁל הַחֹשֶׁךְ?

 

פּוֹבוּס לוֹחֵשׁ עַל

הַלְּחָיַיִם

סוּס דּוֹהֵר

בַּלַּיְלָה

 

אָחוּז דְּמָמָה

 

בְּכֹל שֶׁבֶר פֶּה

יֶאֱחֹז הָרַעַם

 

לִפְנֵי הַשֵּׁנָה

פּוֹבוּס לוֹחֵשׁ לָךְ

מָה יָפֶה הוּא

זְהַב שְׂעָרֵךְ שׁוּלַמִּית

אַל תִּשְׁאֲלוּ אֶת קְצִינֵי הַצָּבָא הַטְּרוֹיָאנִי מַדּוּעַ טְרוֹיָה נָפְלָה

הֵם עֲדַיִן צְמוּדִים לְהַעֲרָכוֹת אָמָ”ן, מְכוּרִים לְ8200

לִידִיעָה וַדָּאִית עַל סוּס עֵץ שֶׁיֻּשְׁאַר בְּחוֹף זָהֹב

וְלוֹחֲמִים בְּבִטְנוֹ שֶׁיָּגִיחוּ עִם עֶרֶב

 

הֵם אַנְשֵׁי צָבָא,

הֵם לֹא יְכוֹלִים לְהָבִין שֶׁסּוּס הָעֵץ הָיָה רַק מָשָׁל.

הַנִּמְשָׁל אָפֵל מִמֶּנּוּ

 

בָּאִילְיָאדָה לֹא סֻפַּר עַל תַּכְסִיס שֶׁצָּלַח, זֶה סִפּוּר מְאֻחָר

מוֹפִיעַ בְּאוֹדִיסֵאָה וּבְאַינֵיאַס כְּצִדּוּק לַמְּצִיאוּת שֶׁקָּרְסָה

סּוּס הָעֵץ הֻשְׁאַר עַל הַחוֹף, לֹא נָגוּעַ

אֲבָל מַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת-

״הַמִּלְחָמָה תַּמָּה״, ״חוֹמָה גְּדוֹלָה תָּגֵן״,

״לְהַפְקִיר אֶת הָעִיר לְתַנִּין הַכַּלְכָּלָה הַחָפְשִׁית הָעִוֵּר״-

הִתְגַּנְּבוּ לְתוֹכְכֵי הָעִיר

 

אַל תִּשְׁאֲלוּ אֶת שַׁלִּיטֵי טְרוֹיָה מַדּוּעַ טְרוֹיָה נָפְלָה

הֵם חוֹשְׁבִים שֶׁנְּבוּאוֹת זֶה פוֹלְקְלוֹר דָּתִי

שֶׁאֶפְשָׁר לְתַרְגֵּם בְּקַלְפִּי

שֶׁמַּחֲשָׁבוֹת הַחֲרָדָה וְהַדִּכָּאוֹן

עַל בֵּן שֶׁנּוֹלַד וּמַחֲרִיב אֶת עִירוֹ הֵן לֹא נְבוּאָה

רק בְּעָיוֹת פְּסִיכוֹלוֹגִיּוֹת שֶׁדּוֹרְשׁוֹת הַתְוָיָה תְּרוּפָתִית

 

אַל תִּשְׁאֲלוּ אֶת יַזָּמֵי הַהַיְטֵק הַטְּרוֹיָאנִי מַדּוּעַ טְרוֹיָה נָפְלָה

הֵם חוֹשְׁבִים שֶׁנְבוּאָה הִיא הֶרְמֵז סִפְרוּתִי

אֵיךְ קָרָאנוּ לִחִּפּוּשׂ שְׂדֵה הַגַּז הָעִבְרִי “יָם תֶּטִיס”?

וְאֵיךְ לֹא קָרָאנוּ לְפּוֹלִיאָמוֹרְיָה בִּשְׁמָהּ?

 

“הֵן יְשַׁלַּח אִישׁ אֶת אִשְׁתּוֹ וְהָלְכָה מֵאִתּוֹ

וְהָיְתָה לְאִישׁ אַחֵר – הַיָּשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד?

הֲלוֹא חָנוֹף תֶּחֱנַף הָאָרֶץ הַהִיא!”

 

אַל תִּשְׁאֲלוּ אֶת קְצִינֵי סְדוֹם, אוֹ אֶת עַם עֲמֹרָה

אֵיךְ טְרוֹיָה נָפְלָה,

טְרוֹיָה הָיְתָה רַק מָשָׁל,

הַנִּמְשָׁל אָפֵל מִמֶּנָּה

 

הַאֲזִינוּ

בַּחֲנוּת נַעֲלַיִם

אִישׁ אָפֹר, מְכֻוָּץ בִּמְעִיל צְבָאִי.

גָּדוֹל עָלָיו.

תַּגִּיד, יֵשׁ פֹּה הַנָּחָה לְאָב שַׁכּוּל?

אֲנִי צָרִיךְ לְבָרֵר, אוֹמֵר הַמּוֹכֵר.

וַאֲנִי חוֹשֵׁב: בֶּן אָדָם, כָּכָה? אֶת הַבֵּן שֶׁלְּךָ תְּמוּרַת כַּמָּה שְׁקָלִים הַנָּחָה עַל נְיוּ בָּאלָאנְס?

אֲנִי צָרִיךְ מִדָּה אַרְבָּעִים וְשֶׁבַע.

זֶה גָּדוֹל עָלֶיךָ אֲדוֹנִי, מְאוֹד.

אִישׁ אָפֹר מְלַטֵּף קֻפְסַת קַרְטוֹן מִדָּה אַרְבָּעִים וְשֶׁבַע.

גָּדוֹל עָלָיו.

בֵּרַרְתִּי וַאֲנִי מִצְטַעֵר.

אֵין הַנָּחָה לְאָב שַׁכּול

צִנּוֹר שֶׁל מֵאָה חֲמִשִּׁים וַחֲמִשָּׁה מִילִימֵטֶר.
עַל הַפְּגָזִים כָּתְבוּ הַחַיָּלִים דִּבְרֵי אֱמוּנָה שֶׁל אַבְרָהָם
דְּבָרִים שֶׁל אַיִן, רִשּׁוּמִים שֶׁל הֶבֶל.
וּדְבָרִים מִשֶּׁל נִמְרוֹד, דִּבְרֵי כְּפִירָה.
וְהָאֲוִיר מָלֵא פִּתְאוֹם בְּצִפּוֹרִים,
שֶׁאֵין לָהֶן שֵׁמוֹת בְּסֵפֶר וַיִּקְרָא.
שָׁמַעְתִּי שֶׁהַיַּפָּנִים הִצְלִיחוּ לְכַבּוֹת אֶת תְּסִיסַת הַגַּרְעִין הַקּוֹדֵחַ, רַק כְּשֶׁהַכֹּל הוּצַף בְּמַיִם מִן הָאוֹקְיָינוֹס הַשָּׁקֵט.
זִכָּרוֹן מוֹלֵקוּלָרִי שֶׁל תַּחְמֹצֶת אֳנִיּוֹת מִלְחָמָה אָמֵרִיקָאִיּוֹת שֶׁיָּרְדוּ אֶל הַמַּעֲמַקִּים.
גַּם הַמַּיִם שֶׁל הַיָּם הָאַחֲרוֹן הֵם תַּכְשִׁיר הוֹמֵאוֹפָּתִי.
זוֹכְרִים אֶת כָּל מָה שֶׁנִּשְׁטָף, מִשְׁחַת עֲדִינוֹל וְשַׁמְפּוּ לְלֹא דְּמָעוֹת שֶׁלֹּא יִשְׂרֹף נוּרוֹפֶן בְּטַעַם תַּפּוּז לְהוֹרִיד אֶת הַחֹם. וְאַבְקַת כְּבִיסָה עֲדִינָה בִּמְיֻחָד שֶׁלֹּא יְגָרֵד לַיַּלְדָּה כְּשֶׁאִמָּא עוֹטֶפֶת בִּשְׂמִיכָה נְקִיָּה לְגָרֵשׁ אֶת הַקֹּר.
אֵפֶר בָּתֵּי כְּנֶסֶת, עָלִים שֶׁל חַסָּה
לְלֹא חֲרָקִים.
הֵם יִזְרְמוּ עַכְשָׁו בַּצִּנּוֹרוֹת מִגֹּבַהּ פְּנֵי הַיָּם אֶל הַתְּהוֹם

עַכְשָׁו, רַבִּי לֵוִי יִצְחָק מִבֶּרְדִּיטְשֶׁב אוֹמֵר:
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם!
אֲנִי עוֹמֵד שׁוּב בְּעוֹלָם חָרֵב שֶׁתַּחְתָּיו יְהוּדִים חֲרוּכִים,
שֶׁהַשֶּׁקֶט שֶׁל בֹּקֶר הַסְּתָו סִנְוְרָם
וְלֹא רָאוּ אֶת הָאוֹרְבִים לְנַפְשָׁם עַל קַו הַתֶּלֶם.

 

לֹא-לֹא,
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם!
הִנְנִי מְמָאֵן,
שֶׁכֵּן הֲלֹא יֵלֵךְ מַהֲלַךְ הַדָּם בְּעַמִּי כִּבְיָמִים מִקֶּדֶם.
וְאֶת מַסַּע הַצְּלָב יַחֲלִיף מַסַּע הַסַּהַר!
בִּכְדִי תַּחְשֹׁב כָּרָגִיל:
כְּשֵׁם שֶׁבָּאוּ קְהִלּוֹת הַקֹּדֶשׁ וֹורמׇיזַא מָגֶנְצָא וּשְׁפֵּירָא בָּאֵשׁ וּבַמַּיִם
וְלֹא הֵמִירוּ דָּתָם לַשְּׁתִי וְלָעֶרֶב,
וְלֹא זַעֲקוּ בִּקְרִיאָתוֹ שֶׁל אֲבִיהֶם: “הֲשֹׁפֵט כָּל הָאָרֶץ לֹא יַעֲשֶׂה מִשְׁפָּט”
וְלֹא שָׁאֲלוּ כְּצָבָא בְּצָרָה: “אֵי-אֵי הַמַּצְבִּיא?” –
כָּךְ יַעֲלוּ בְּעָשָׁן הַשָּׁמַיְמָה קְהִלּוֹת נִיר-עוֹז, חוֹלִית וּכְפַר-עַזָּה
וּכְדַרְכָּם בַּגָּלוּת כָּךְ דַּרְכָּם בְּאַרְצָם.
יְהוּדִים שׁוֹתְקִים הֵם בְּבֵיתָם וּבְצֵאתָם.
וּשְׁאֵרִית הַפְּלֵיטָה יִקְבְּרוּ אֶת מֵתֵיהֶם בִּדְמָמָה
בִּשְׂפָתַיִם חֲשׁוּקוֹת דָּם יְקַבְּלוּ אֶת דִּינְךָ בְּהַכְנָעָה,
וְלֹא יְהַרְהֲרוּ אַחַר מִדּוֹתֶיךָ.

 

טָאטֶענְיוּ!
כַּמָּה אֻמּוֹת בָּעוֹלָם!
בַּבְלִיִּים, פַּרְסִיִּים, אֲדוֹמִיִּים.
אוֹן דִּי רוּסלֶענדֶר וָואס זָאגְן?
דִּי דֵייטשׁלֶענדֶער?
דַּי עֶנְגְּלְענֶדֶער?
אַיֵּה אֱלֹהֵיהֶם!!!???
אוּן אִיך, לֵוִי-יִצְחָק בֶּן-שָׂרָה מִבֶּערְדִיטְשֶׁעב זָאג:
לֹא-לֹא!
הִגַּעְנוּ לְקֵץ הַדְּרָכִים.
לֹא נִכָּנֵס הַשָּׁמַיְמָה דֶּרֶךְ שַׁעֲרֵי הַחֶרְפָּה.
לֹא נִשְׁכָּב לֵרָקֵב בְּתַלְמֵי אַרְצֵנוּ כִּבְעַרְבוֹת שֶׁלֶג גּוֹיִים.
וְגִבְעַת גְּוִיּוֹת לֹא נִרְאֶה בְּאַרְצֵנוּ כְּבִשְׂדוֹת קֶטֶל סְלָאב.
אָנוּ דּוֹרְשִׁים נֶצַח-בְּגוּף נֶצַח-בְּאֶרֶץ,
נֶצַח בְּנַחַל-עוֹז
נוֹשְׂאִים אֶת שַׁעֲרֵי עַזָּה הַכְּבֵדִים עַל כְּתֵפֵנוּ הַמּוּצָקוֹת.

 

אוֹ שֶׁאַתָּה מַכְרִיז וּמוֹדִיעַ:
אַתֶּם פְּטוּרֵי-צִיּוֹן!
אִתְּכֶם הַצְּדָקָה וְלִי בֹּשֶׁת הַפָּנִים.
הֱיִיתֶם נֶאֱמָנִים עַד כְּלוֹת הַנֶּפֶשׁ וְדָם-בְּנֵיכֶם-הָאֲהוּבִים.
טוֹבִים מִכֶּם לְאַדְמָתִי – לֹא יִהְיוּ עוֹד.
לְכוּ בַּגַּי וּפִשְׁטוּ בַּמִּישׁוֹר הַטּוֹב.
וּרְאוּ:
מָה נָאָה גָּלוּת זוֹ,
מָה נוֹצֶצֶת גּוֹלָה זוֹ.
אַל תְּצַוּוּ עוֹד לִבְנֵיכֶם אֶת כּוֹבַע הַפְּלָדָה וְלוֹעַ הַתּוֹתָח,
וְעֵץ בַּל תִּטְּעוּ וּבַיִת לֹא תִּבְנוּ.
לִמְּדוּ מֵאוּמוֹת הָעוֹלָם אֶת הַטּוֹב וְהָרַע
וְעָשׂוּ בְּמֶרְחֲבֵי הָעוֹלָם כְּבֵיתְכֶם.

 

וְלִי, לֵוִי יִצְחָק מִבִּרְדִּיטשֶׁב, וַדַּאי יִהְיֶה כֹּה עָצוּב
עַד-אֵין-דּוֹמֶה לְעָצְבִּי:
שֶׁלֹּא יִהְיוּ עוֹד קְדֻשַּׁת צְפִירַת יוֹם זִכָּרוֹן לִקְדוֹשֵׁי שְׁמֶךָ,
וְדֶגֶל הַפַּסִּים וְהַמָּגֵן לֹא יִתְנַפְנֵף עוֹד בְּעוֹלָם שֶׁכֻּלּוֹ גּוֹלָה,
שֶׁיֶּחְדַּל זֶמֶר עִבְרִי בָּעוֹלָם.
שֶׁלֹּא יִלְבַּשׁ עוֹד עֶלֶם עִבְרִי אֶת מַדָּיו הַקְּדוֹשִׁים
וְחַיָּל יְהוּדִי לֹא יִתְפַּלֵּל עוֹד בְּרוֹבֶה לְשִׁמְךָ.
שֶׁבִּכְדִי נִגַּר דָּם חֲיָלִים,
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם!

 

אַתָּה לֹא רָגִיל שֶׁיְּהוּדִי קָם וְתוֹבֵעַ
אַתָּה רָגִיל לִשְׁבָחָיו, לְסִלְסוּל נִגּוּנָיו.
אַתָּה רָגִיל לִרְאוֹתוֹ נוֹשֵׁךְ שְׂפָתָיו בְּדֶמַע, בְּטִיף דָּם.
אֲבָל עַכְשָׁו – לֹא אֶתֵּן.
הֵן נִשְׁבַּעְנוּ כֻּלָּנוּ
“לְעוֹלָם, לֹא עוֹד!”
לֹא-לֹא!
אִיךְ, לֵוִי-יִצְחָק בֶּן-שָׂרָה מִבְּעַרְדַּיטְשֶׁעב זָאג:
לֹא-לֹא!
הִגַּעְנוּ לְקֵץ הַדְּרָכִים.
עֲנֵה!
הֵן יַמְשִׁיכוּ תְּמוּנוֹת גּוֹלָה בְּאַרְצְךָ הַקְּדוֹשָׁה?
וְשׁוּב יִשְׂרְדוּ אֶחָד מֵעִיר וּשְׁנַיִם מִמִּשְׁפָּחָה.
וְשַׁיָּרוֹת פְּלִיטִים יְרֻסְּסוּ בְּאֵשׁ מִקְלָעִים טְמֵאָה.
וְאִמָּהוֹת עַל בְּנוֹתֵיהֶן יִשָּׁבוּ לְהִטַּמֵּא בָּעוֹלָם עָרֵל וְאַכְזָר
וַעֲשַׁן הַכִּבְשָׁן יִתַּמֵּר הַשָּׁמַיְמָה נוֹשֵׂא בְּכִי תִּינוֹקוֹת?

 

וְאִם חָס וְחָלִילָה אַתָּה תֹּאמַר בָּזֶה:
כֵּן.
כִּשְׁטֹף יָם…
כִּתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם
כְּבִימֵי גּוֹיִים.
וּכְמוֹ כַּדּוּר הַמִּתְגַּלְגֵּל בַּאֲשֶׁר הוּא מִתְגַּלְגֵּל.
אֲנִי אוֹמֵר לְךָ: לֹא!
אִם, חָס וְחָלִילָה דְּבָרְךָ הוּא כָּזֶה,
אֲנִי אֶקְרַע קְרִיעָה בַּדֶּגֶל וּבַטַּלִּית וְזוֹ תְּהֵא קְרִיעָה בַּפָּרֹכֶת!
הָעָם יִפֶן עֹרֶף, יַט אֲשֶׁר יַט עִם קְהָלָיו.
הֵם יוֹתִירוּ אַחֲרֵיהֶם מַדֵּי זַיִת קְרוּעִים, וְדֶגֶל בַּחֲצִי תֹּרֶן נְטוּשָׁה.
וְיָצְאוּ לְאָן אֲשֶׁר תִּשָּׂאֵם הָרוּחַ.
לְבַּנְגְקוֹק, לְסַן-פְרַנְסִיסְקוֹ אוֹ לְמֶלְבּוֹרְן.

 

וַאֲנִי… אֲנִי אֵלֵךְ עִם הָעָם,
שֶׁמֵּאַנְתָּ לְקַבֵּל אֶת קָרְבָּנָם וּמִנְחָתָם.
וַאֲלַמֵּד אֶת שְׂפָתַי לְשׁוֹן עַם זָר
וּשְׂפַת עֵבֶר לֹא תַּעֲלֶה עוֹד עַל לְשׁוֹנִי.
וְאֶת לִיגַת הַקִּיסוֹס אֲבַכֵּר עַל פְּנֵי בֵּית אֻלְפָּנְךָ.
וְאֶת שְׁמִי אַחֲלִיף לְשֵׁם לַעַז.
אֲנִי אֵלֵךְ עִם עָם זֶה!

 

וְאֶל מוּל דֶּגֶל הַפַּסִּים וְהַכּוֹכָבִים
שֶׁיְּהֵא הוּא לְדִגְלִי עָלַי אַהֲבָה.
בַּחֲצוֹת לַיְלָה אֵצֵא בְּעוֹלָם-כֻּלּוֹ-גּוֹי.
וְאַבִּיט בַּשָּׁמַיִם וְכוֹכְבֵיהֶם כְּשֶׁהִבִּיט אָבִינוּ הָרִאשׁוֹן
וְאֶלְחַשׁ אֶת קְרִיאַת שְׁמַע וְאֶת שִׁיר הַתִּקְוָה בִּלְחִישָׁה,
כְּגַנָּב בַּלַּיְלָה.
וְאֶפֹּל עַל פָּנַי עַל אַדְמַת-עוֹלָם-כֻּלּוֹ-גּוֹי,
וְאֶבְךְ-אֶבְךְ —
כַּמָּה שֶׁיָּכוֹל לִבְכּוֹת לֵב.
הֲתֹאבֶה בְּכָךְ אֱלֹהֵי בַּר כּוֹכְבָא?
הֲתִקְצַר יָד אֵל בָּא בְּגֶשֶׁר הַגְּלִילִים מִמִּדְבַּר סִינַי
וְהִנְנוּ גַּם הַפַּעַם בְּקַו הַמָּעֻזִּים.

 

דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל… וְיֵדָעוּ!
אֲנִי, לֵוִי יִצְחָק מִבֶּרְדִּיטְשֶׁב, דּוֹרֵשׁ תְּשׁוּבַת רָם!

 

 

 

חשוון תשפ”ד / ציון המושפלת

בְּשִׂמְלַת אַיִן לְגוּפִי
בְּרֶשֶׁת אֵין פַּרְפָּרִים בְּיָדַי
יוֹצֵאת לְצֵיד אֵין מִלִּים
לְאֵין-הַשִּׁיר הַמִּתְּהָרֶה
בְּבֶטֶן סוֹד הַיֵּשׁ הַמִּתְעַגֶּלֶת

 

כְּשֶׁיִּוָּלֵד אֶחְרֹת אוֹתוֹ
עַל אֶבֶן עֲנָקִית
שֶׁאֲגַלְגֵּל כְּמוֹ דִּמְעָה
מֵרֹאשׁ אֵין-הַר גָּבוֹהַּ

פָּרַצְתְּ וּבָאת בִּגְבוּלֵנוּ, עַזָּה,
בִּזְרוֹעוֹתַיִךְ קִלְּשׁוֹנוֹת מְחֻשָּׁלִים
בִּלְשׁוֹנוֹת חֲרוֹן, גִּ’יהָאד וְסַם.

 

פָּקְעוּ גּוּפִיפֵי פִּרְיֵךְ, עַזָּה,
וּבִשְׁבִילֵינוּ הָיוּ מִתְגַּלְגְּלִים
נְבָגַיִךְ הַשְּׁחֹרִים כְּמֻרְסָה.

 

תַּפְטִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ.

 

אֲרוּרָה תִּהְיִי לָנֶצַח, עַזָּה,
עַל דְּמֵי יוֹנְקִים שֶׁנֶּעֶלְמוּ
בְּאֵפֶר מִזְבְּחוֹת עִסָּה.
עַל דְּבַר זְוָעוֹת שֶׁנִּקְרְמוּ
בֵּין עַגְלוּלִים לַעֲרִיסָה.
עַל הֵינֶף קָנֶה וְלַהַב
מוּל יַלְדָּה בִּמְנוּסָה.
עַל שִׁכְרוֹן זִמָּה וְרַהַב
שֶׁל גְּבָרִים חַסְרֵי מוּסָר.

 

לֹא תִּנָּקִי לָנֶצַח, עַזָּה,
לֹא תִּרְאִי אוֹר בַּחֲלוֹמֵךְ,
לֹא יַעֲלוּ פְּרָחִים בְּאַדְמוֹתַיִךְ,
לֹא יִרְוֶה שַׁלְוָה עַמֵּךְ.

 

דּוֹרוֹת יִדְאוּ בְּשָׁמַיִךְ דּוֹרְסִים
עֵינֵיהֶם בִּשְׂדוֹתַיִךְ, מְחַפְּשִׂים
פְּצוּעִים, מֵתִים וְגוֹסְסִים
לִנְעֹץ בָּם נֶקֶר וּקְרָסִים.

 

לֹא תָּנוּחִי בְּשָׁלוֹם, עַזָּה,
לֹא תִּזְכִּי בְּקִלּוּסִים.

אֵיזוֹ נַחַת הוּא מַרְאֶה “נָוֶה קָטָן שָׁקֵט”
בְּאָרֶץ הַלָּדִינוֹ?
לְיַד הַמַּנְדָּרִינוֹת
וְהָאֲפַרְסְמוֹן
וְהַגֶּרַנְיוּם בָּאֲדָנִית אַחַר אֲדָנִית

 

וְאַמַּת מַיִם
עַל תֶּקֶן פִּישוֹן וְגִיחוֹן

 

הֲמוֹן שִׁירִים נִכְתְּבוּ עָלֶיךָ
נָוֶה נָאֶה, מֻקַּף גַּן עֵדֶן, נָצוּר בַּעֲלִיַּת הַלֵּב
אוֹ בְּפַּרְדֵּס בִּסְפָרַד

 

אֲנִי מְאַלֶּמֶת אֲגֻדָּה
שֶׁל עַנְפֵי רִמּוֹן וְעַנְפֵי זַיִת וְעַנְפֵי שָׁקֵד וְגִבְעוֹלֵי לָבֶנְדֶּר וְרוֹזְמָרִין…
וְעֲנְפִיפֵי יַסְמִין

 

לִקְשֹׁר אֶת כָּל אֶרֶץ הַחֲוִילָה
לַחֲבִילָה

 

שֶׁאֲנִי שׁוֹלַחַת

 

בְּדֹאַר תְּפִלָּה

 

לְאַרְצִי
הַחֲבוּלָה.

”אוקי אז אנסו אישה, זה נורא, וכולנו מתנגדים לאונס נשים,
אבל זה נותן לכם את הזכות להרוס את כל עזה?!”
(חנאן עשראווי, 23.11.23)

 

שִׁמְעוֹן וְלֵוִי
הַיְקָרִים הַיְקָרִים,
שִׁמְעוֹן וְלֵוִי הַיְקָרִים –

 

אֲבִיהֶם טָעָה וְהֵמָּה צָדְקוּ,
שִׁמְעוֹן וְלֵוִי הַיְקָרִים.

 

זֶה דִּין יְהוּדִי שֶׁנּוֹלַד עִם דִּינָה,
זוֹ הַיָּד הָעִבְרִית הַטּוֹבָה.

 

פַּעַם עִם חֶרֶב, הַיּוֹם עִם D9 –
וּכְמוֹ שְׁכֶם כָּךְ גַּם עַזָּה תֹּאבַד.

 

זיכרון

 

 

זִכְרִי אֶת הַשָּׁעָה הַהִיא
עַל כָּל פְּרָטֶיהָ,
זִכְרִי אוֹתָהּ כְּשֶׁלֹּא יִהְיֶה לָךְ מִפְלָט
וְתִגְבַּר בֶּהָלַת הַנְּשִׁימוֹת.

 

זִכְרִי אֶת הַסַּפְסָל בְּדַבְּלִין
בְּגַנֵּי הַבּוּשִׁי פַּארְק
אֶת הַשֶּׁקֶט הַמְּנַטֵּף
חֲרִישִׁית עִם הַטִּפּוֹת,

 

אֶת רֵיחַ הָאֲדָמָה הָרָטֹב,
אַחֵר מִכְּפִי שֶׁהֻרְגַּלְתְּ
לֹא רָעֵב לְמַיִם וּמִתְקַמֵּט עֶרְגָּה
אֶלָּא מָלֵא, נִנּוֹחַ מֵרְוָיָה.

 

זִכְרִי אֶת הַמֶּרְחָב הַיָּרֹק
הַנִּפְתָּח כִּמְנִיפָה
הַמִּתְרַפֵּק בְּחֻפַּת הָעֵצִים
הַנּוֹשֵׁק לִשְׂמִיכַת הֶעָנָן
הַמִּתְעַלֶּסֶת תְּכֵלֶת וְהֵבְזֵק זָהָב.

 

זִכְרִי אֶת נְשִׁימוֹתַיִךְ
בֵּית הֶחָזֶה נִמְלָא וּמִתְרוֹקֵן
שַׁבְרִירִים שֶׁל אוֹר,
גַּם נְשִׁימוֹת אֶפְשָׁר לִזְכֹּר.
זִכְרִי אֶת הַשָּׁעָה הַהִיא,
יֵשׁ נֶצַח שֶׁכְּדַאי לִזְכֹּר.

 

זִכְרִי אוֹתָהּ, זִכְרִי
כָּל שָׁעָה וְשָׁעָה שֶׁל רְוָחָה,
רַק כָּךְ תּוּכְלִי שְׂאֵת כֹּבֶד
קוֹל צַעֲקַת דְּמֵי אַחַיִךְ וְאַחְיוֹתַיִךְ,
בַּשָּׁעָה הַזֹּאת.

 

 

 

 

 

בור

 

 

הֵדֵי מִלְחָמָה
מְטַוְּחִים אֶת הַלַּיְלָה,
מְבַעֲטִים וְחוֹרְקִים
שְׁמָשׁוֹת אֶל עַצְמָן.

 

כַּלְבִּי נוֹבֵחַ, מִתְרוֹצֵץ
בְּתֶדֶר שֶׁלֹּא אֶשְׁמַע
חוֹרֵךְ בִּבְעָתָה אֶת הָאָסוֹן.

 

וּבִקַּשְׁתִּי אוֹתְךָ
הוֹלֵךְ וּמְרַחְרֵחַ בְּגוּפִי,
מְלַקֵּק בִּלְשׁוֹנְךָ
מִכַּפּוֹת רַגְלַי, מְטַפֵּס
מַעֲלֶה יְרֵכַי
מוֹצֵץ מֵעֶרְוָתִי
אֶת צִנַּת הַפַּחַד,
שָׁר בִּי שִׁיר עֶרֶשׂ
בְּמָה שֶׁמְּמַלֵּט אֲנָחָה מִתּוֹכִי,
בִּשְׂפָתְךָ שֶׁאֲנִי יוֹנֶקֶת בְּפִי,

 

כְּמוֹ בְּכוֹחַ גּוּפְךָ
לְהָמִיר רַעַד בְּרַעַד,
אֵשׁ בָּאֵשׁ. כִּבּוּשׁ בְּכִבּוּשׁ,

 

כְּמוֹ בְּגוּפְךָ
לְהַסִּיג צְבָאוֹת וּכְלֵי מַשְׁחִית,
לְמַלֵּא בִּתְנוּמָה רֵיקוּת שֶׁל בּוֹר.

“נשרפו אנשים חיים”
(ד”ר חן קוגל, מנהל המכון לרפואה משפטית באבו כביר)

 

קוֹלוֹת הַדָּם
זוֹעֲקִים בְּאִלְּמוּתָם
מִבַּעַד כָּתְלֵי הַבָּתִּים הַשְּׂרוּפִים
אֶל הָאֲוִיר הַמְּפֻיָּח, מְבַקְּשִׁים
רַחֲמֵי אָדָם וְשָׁמַיִם
וְאֵינָם נַעֲנִים.

 

יִשּׁוּבֵי בַּלָּהוֹת
כִּפְנֵי יוֹשְׁבֵיהֶם
כִּפְנֵי הַמֵּתִים
תַּחַת הָאֲדָמָה הַמָּרָה,
הַדּוֹעֶכֶת
עַל פְּנֵי תְּהוֹם וַאֲבַדּוֹן.

תִּקְטֹף לִי עָנָן
רַךְ וְלָבָן
וַאֲנִי אֶשְׁמֹר לְךָ עָלָיו
מִכָּל מִשְׁמָר
וַאֲטַפֵּל בּוֹ יוֹם יוֹם.
אֲנִי אַשְׁקֶה אוֹתוֹ עַד נְגִירָה
וְהוּא יַצְמִיחַ עֲלֵי כּוֹתֶרֶת חֲדָשִׁים
עַד שֶׁיִּגְדַּל וְיִפְרַח וְיִתְפַּח כְּמוֹ חָלָה
וִימַלֵּא אֶת כָּל הֶחָלָל

הָרֵיק שֶׁהִשְׁאַרְתָּ

כְּשֶׁהָלַכְתָּ
עוֹד לִפְנֵי שֶׁהִכַּרְנוּ.

מִפְלָצוֹת מְפַלְּסוֹת דַּרְכֵּךְ
אַהֲבַת אֲדָמָה קָבְרָה
אַהֲבַת אָדָם
מֵאִמֵּךְ לָמַדְתְּ
שְׁתֵּי שָׂפוֹת
אַשְׁפָּה ותּוֹעֶלֶת
עַתָּה לִמְדִי אֻמָּה

אֲנִי יוֹשֶׁבֶת בְּדִירַת הַיָּחִיד שֶׁלִּי
מְדַמְיֶנֶת אֵיךְ אָזִיז אֶת הָרָהִיטִים
כְּדֵי לַחֲסֹם אֶת הַדֶּלֶת
מִמְּחַבְּלִים
אֵיךְ אַרְתִּיחַ שֶׁמֶן רוֹתֵחַ בְּסִירִים
וַאֲמַלֵּא אֶת פְּנֵיהֶם צַלָּקוֹת
רַק שֶׁלֹּא יִרְאוּ שֶׁאֲנִי לְבַד פֹּה
שֶׁלֹּא יִרְאוּ
שֶׁאֲנִי לְבַד
שֶׁאֵין מִי שֶׁ
יַחֲסֹם אֶת הַדֶּלֶת בְּגוּפוֹ
יְכַסֶּה אוֹתִי בַּשְּׂמִיכָה
יֹאמַר
אַתְּ לֹא לְבַד

בַּיּוֹם הַהוּא
לֹא יִהְיֶה עוֹד עָבָר, הוֹוֶה
רַק עָתִיד
עָתִיד כְּהוֹוֶה.
בַּיּוֹם הַהוּא
לֹא יִהְיֶה עוֹד שְׂמֹאל יָמִין שְׂמֹאל וּשְׂמֹאל
בַּיּוֹם הַהוּא
וְנִגָּף
בַּיּוֹם הַהוּא
וְנִגָּר
דָּם זִבְחִי,
דְּבַשׁ רוּחִי
בַּיּוֹם הַהוּא
חוֹל כְּקֹדֶשׁ, תֶּחְמַרְנָה הַיָּדַיִם
יוֹם אֶחָד
בַּיּוֹם הַהוּא תֶּאֱפַל אֶרֶץ
וּלְבוּשֶׁיהָ כְּאַחֲרִית יָמִים.
יוֹם הַהוּא

 

בַּיּוֹם הַהוּא
יְצַלְצֵל מְשִׁיחִי אֵלַי,
שְׁעַת לַיִל.
בַּיּוֹם הַהוּא
מוּסַר הַקֹּדֶשׁ וּמוּסַר בְּאֵרִי
חַד בְּחַד הוּא, יוֹם
הַהוּא
וְנִקְדַּשְׁתִּי אֶת רֹאשִׁי מֵעָלַי
וַהֲסִירוֹתִי קַרְקַפְתּוֹ מֵעָלָיו
וְיָשְׁבָה הָאָרֶץ לָבֶטַח
בְּדָם חֲלָלִים וְיוֹנְקִים תִּטְבֹּל הָעֵנָב,
בְּאֶשְׁכָּר עֲנָבִים וּגְפָנִים וּפַגִּים
יִטְבְּלוּ אָז כֶּבֶשׂ
וּזְאֵב תַּפְנוּקִים
יוֹם אֶחָד הִנֵּה הוּא וְלֹא עוֹד
יוֹם אֶחָד
לֹא עוֹד יִקָּרֵא לְיוֹם לַיְלָה וּלְלַיְלָה לַיְלָה
יוֹם אֶחָד
וְנִשְׁלַף פִּין הַחַשְׁמַל
בַּיּוֹם הַהוּא
וְהָיוּ כָּל הַמָּסַכִּים לְיָעִים וְסִירוֹת עַל קַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ
צָבְאוּ הַנָּשִׁים וְהָיוּ לְמַלְכוּת
וְהָאָדָם הָיָה בָּאָרֶץ, וְהָאָדָם יִרֶב בָּאָרֶץ, וַיֹּאכַל הָאָדָם אֶת הַגַּרְגִּירִים
וַיֵּצֵא לַחַקְלָאוּת בַּשָּׂדֶה, וַיַּעֲבֹד הָאָדָם בָּאָרֶץ, וְלֹא יֹאמַר הָאָדָם
צַר לִי הַזְּמַן
שֶׁאֶחֱזֶה שֶׁמֶשׁ וְאֶעֱשֶׂה שְׁרִיר
וּפָלוֹחַ וְאֶעֱבֹד בָּאָרֶץ. וְהָיָה לִי הַזֶּרַע לַזּוֹרֵעַ
וְהַלֶּחֶם לָאוֹכֵל,
גַּלְגַּל הַשֶּׁמֶשׁ הָיָה לְהִלַּת רֹאשִׁי, וּפֶלַח הָרִמּוֹן כְּפֶלַח קִבֹּרֶת הַחֲסוֹנִים
הַמְּדוּרָה הָיְתָה לְאֵשׁ וּבֵית יַעֲקֹב בַּיִת הַפָּתוּחַ

הַלְוַאי וְהָיִיתִי
יְלוּד בֶּן יוֹמוֹ.
לֹא יְכוֹלָה לִרְאוֹת
שֶׁהַקִּלְּשׁוֹן מוּנֶפֶת
מְעָלַי
קוֹרַעַת
צַוָּארִי.
הָיִיתִי חוֹשֶׁבֶת
שֶׁהָרַעַשׁ מִבַּחוּץ
מֵהַגִּ’ירָפָה
הַמְּצַפְצֶפֶת,
אוּלַי מֵהַדֻּבּוֹן שֶׁלִּי.
לֹא הָיִיתִי יוֹדַעַת
פַּחַד מָוֶת
לֹא הָיִיתִי מְבִינָה
שֶׁכְּבָר אֵינֶנִּי.

 

הַלְוַאי וְהָיִיתִי
פָּעוֹטָה.
לֹא הָיִיתִי יוֹדַעַת
שֶׁיֵּשׁ רֹועַ כָּזֶה בָּעוֹלָם
כְשֶׁהוּא דּוֹפֵק
בַּדֶּלֶת,
הָיִיתִי מוֹשִׁיטָה אֵלָיו
יָדַי
וּמְבַקֶּשֶׁת סִפּוּר
מִבְּלִי לְהָבִין כִּי הוּא בָּא
לִגְזֹר אֶת הַיֶּלֶד הַחַי,
תִּינוֹקם שֶׁל בֵּית רַבָּן.

 

הַלְוַאי וְהָיִיתִי יְלוּד
בֶּן יוֹמוֹ,
שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִרְאוֹת דָּבָר
וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ כָּמוֹנִי
כִּי צַדִּיקִים לֹא רָאָה
וְדֶרֶךְ רְשָׁעִים לֹא אָבְדָה.

הוּ הָא מִי זֶה בָּא מֵעַזָּה חָמוּץ בְּגָדִים
הַדּוּר בִּלְבוּשׁוֹ צֹעֶה בְּרֹב כֹּחַ
מַדּוּעַ אָדֹם לִלְבוּשֶׁךָ?
וּבְגָדֶיךָ כְּדֹרֵךְ בַּגַּת?

 

פּוּרָה דָּרַכְתִּי בְּחָאן יוּנֶס
וָאֶרְמֹס בְּרַגְלִי רָפִיחַ
בְּאַפִּי קָדַחְתִּי גָ’בַּלְיָה
וָאֶרְמְסֵם בַּחֲמָתִי
וְיֵז נִצְחָם עַל־בְּגָדַי וְכָל־מַלְבּוּשַׁי אֶגְאָלְתִּי

 

אֲנִי הוּא זֶה
מְדַבֵּר בִּצְדָקָה
שֶׁלֹּא לוֹמַר – צוֹוֵחַ
שֶׁלֹּא לִשְׁאֹג – צוֹרֵחַ
בְּבִגְדֵי שִׂמְחַת תּוֹרָה
נוֹטְפֵי יַיִן מַר
עַד כִּי אֵין צָחוֹר בָּם
הִנֵּה הִנֵּה אָנֹכִי בָּא
וְאֵין מִיָּדִי מַצִּיל.

הַכֹּל רוֹעֵד
הַכֹּל רוֹעֵד
אֲנִי שׁוֹמֵעַ יְהוּדִים מִתְלַחֲשִׁים
לְאוֹר פָּנָס אָדֹם
אֲנִי לוֹקֵחַ אֶת חֲפִירָה
אַתָּה תִּסְחַב לִי רֶשֶׁת הַסְוָאָה
אָחִי אַתָּה תִּקַּח לִי מְעַט מַיִם
אֲנִי אֶשָּׂא אֶת הַמַּקְלָ”ר
אַל תִּשְׁכַּח תַּחְמֹשֶׁת
אֲנִי אֶדְאַג לְאֹכֶל לְמָחָר
לִיהוּדִי אֶחָד עֵינַיִם אֲדֻמּוֹת
וּלְאָחִיו כּוֹאֵב כּוֹאֵב בָּאֶצְבָּעוֹת
אַתָּה כָּתֵף שֶׁלִּי
אַתָּה קַרְסֹל שֶׁלֹּא מוֹעֵד
יְהוּדִים יוֹצְאִים לִרְדֹּף
הַכֹּל רוֹעֵד
הַכֹּל רוֹעֵד

וְהָעִקָּר לֹא לְפַחֵד כְּלָל
גַּם כְּשֶׁכְּדַאי לְפַנּוֹת אֶת הָאָרוֹן לְמִקְרֶה
שֶׁנִּצְטָרֵךְ לְהַחְבִּיא בּוֹ אֶת הַיְלָדִים
גַּם כְּשֶׁתִּלְבַּשׁ אֶת הַמַּדִּים וְתַגִּיד אֲנִי הוֹלֵךְ לְשָׁם
לַמָּקוֹם מִמֶּנּוּ עוֹלוֹת מִשְּׁאוֹל הַמִּפְלָצוֹת בַּלֵּילוֹת

לַעֲרִיסוֹת הַתִּינוֹקוֹת
גַּם כְּשֶׁכֹּל הַבַּחוּרִים הֲכִי יָפִים זוֹחֲלִים עַכְשָׁו אֶל בֶּטֶן הַשָּׂטָן
לְהוֹצִיא אֶת מָאתַיִם שְׁלֹשִׁים וְתִשְׁעָה שֶׁנִּבְלְעוּ חַיִּים
לֹא לְפַחַד כְּלָל
כְּשֶׁעוֹמְדִים עָלֵינוּ לְכַלּוֹתֵנוּ
כְּשֶׁעוֹמְדִים עַל גּוּפָתָהּ שֶׁל שָׁנִי הַיָּפָה זְאֵבִים רְעֵבִים
כְּשֶׁאֵין יוֹתֵר בְּנֵי אָדָם בְּתוֹךְ הַמִּלִּים רַק

מַלְאָכִים וּרְשָׁעִים גְּמוּרִים
כְּשֶׁכֹּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לֵב צַר מְאֹד לֵב צַר מְאֹד לֵב צַר מְאֹד
הָעִקָּר לֹא
לְפַחַד כְּלָל

מְחִצָּה רְצִיתֶם.

עִם מְחִצָּה.

בְּלִי מְחִצָּה חֲצִיתֶם

לְרִיב וּלְמַצָּה.

 

 

וְהַצּוֹם יָצָא.

וְהַדִּין מֻצָּה.

וְהַחַג נִכְנַס. וְהַחַג יָצָא.

וְעוֹד חַג נִכְנַס. אֲבָל לֹא יָצָא.

כִּי דָּרוֹמָה, בַּבֹּקֶר, הֻפְּלָה מְחִצָּה

בִּמְעִיכָה, בִּדְרִיסָה, בִּמְחִיצָה.

וְהָמוֹן יָצָא, וְהָמוֹן חָצָה,

וְחָמַס וּמָחַץ וְרָצַח.

בִּמְחִי צַר

 

 

בְּלִי מְחִצָּה נוֹתַרְנוּ,

בְּלִי מְחִצָּה.

וְהֻתַּרְנוּ. וְלֹא אֻתַּרְנוּ.

לְאֵין מוֹצָא.

 

 

וּמַלְאָךְ אָתָא, וְשׁוֹחֵט שָׁחַט,

וְנִמְחַצְנוּ יַחְדָּיו לִמְחִצָּה אַחַת.

מְחֻצִּים מִלְגּוֹ, רְצוּצִים מִלְּחוּץ,

עוֹמְדִים בִּמְחִצַּת הֲרוּגֵי מַלְכוּת,

בִּמְחִצַּת טְבוּחִים, בִּמְחִצַּת בּוֹכִים,

בִּמְחִצַּת חוֹצֵץ שֶׁיָּצְאוּ אַחִים.

 

 

בְּלִי מְחִצָּה רְצִיתֶם,

בְּלִי מְחִצָּה.

וְנָפְלָה הַמְּחִצָּה.

כָּךְ יָצָא.

הַיָּם בְּעַזָּה קוֹרֵא לִי

בּוֹאִי

הֵרָטְבִי

הִתְכַּרְבְּלִי בֵּין הַגַּלִּים

פִּלְשִׁי בַּחוֹל

וְתֵרְדִי וְתִטְבְּלִי

וְתַעֲלִי

וְתִסְתַּפְּגִי מֶלַח, שְׂרֵפַת פְּצָעִים פְּתוּחִים מְדַמְּמִים.

הַמַּיִם הַתַּחְתּוֹנִים גּוֹעֲשִׁים

אֶל מוּל חוֹפֵי

עַזָּה

זוֹעֲקִים לְמַיִם עֶלְיוֹנִים

בּוֹאוּ תָּצִיפוּ תְּעוֹרְרוּ אֶת הָאַהֲבָה

עַד

שֶׁתֶּחְפָּץ וְתִתְעַלֶּה וְתִתְגַּדֵּל וְתִתְקַדֵּשׁ

בֵּינְתַיִם

עַד שֶׁחַיָּלֵינוּ הַלֹּא מְגֻלָּחִים יִשְׁלְפוּ קָנֶה

וְיִכְבְּשׁוּ אֶת אַחֲרוֹנֵי הַמָּעֻזִּים

תִּזְדַּיְּנִי בְּסַבְלָנוּת

וְתִתְפַּלְּלִי

שֶׁזּוֹ תִּהְיֶה הַמִּלְחָמָה הָאַחֲרוֹנָה

בְּכָל פַּעַם שֶׁרָקַדְנוּ עִם סֵפֶר הַתּוֹרָה,

בְּכָל פַּעַם שֶׁיָּרַדְנוּ לַדָּרוֹם,

בְּכָל פַּעַם שֶׁהֶחֱזַקְנוּ פָּעוֹט מְחַיֵּךְ,

בְּכָל פַּעַם שֶׁרָאִינוּ בְּנַעַר חוֹבֵק נַעֲרָה

בְּכָל פַּעַם שֶׁהוֹרִים אָחֲזוּ בְּיַלְדָּם,

בְּכָל פַּעַם שֶׁעָבְרָה אִשָּׁה וְעֻבָּר בְּרַחְמָהּ,

בְּכָל פַּעַם שֶׁנִּכְנַסְנוּ לַמָּמָ”ד,

בְּכָל פַּעַם שֶׁאָחַזְנוּ בְּסַכִּין,

בְּכָל פַּעַם שֶׁהִפְעַלְנוּ תַּנּוּר,

בְּכָל פַּעַם שֶׁהִבַּטְנוּ בְּחַיָּל,

בְּכָל פַּעַם,

מֵחָדָשׁ

כּוֹחוֹת הַבִּטָּחוֹן חוֹשְׁשִׁים מִפִּגּוּעֵי הַשְׁרָאָה.

יֵשׁ לָנוּ שְׁכֵנִים שֶׁרֶצַח לֹא מְעוֹרֵר בָּהֶם

שְׁאַט נֶפֶשׁ אוֹ בְּחִילָה,

אֶלָּא הַשְׁרָאָה.

לֹא זַעֲזוּעַ

וְלֹא צַעַר.

הַשְׁרָאָה.

יוֹצְרֵי בּוֹר וּבוֹרְאֵי חֹשֶׁךְ.

יֵשׁ דַּחַף רוּחָנִי לִזְרוֹעַ הֶרֶס.

יֵשׁ מוּזוֹת שֶׁרוֹעֲמוֹת עַכְשָׁו

וְהֵן צְמֵאוֹת לַדָּם שֶׁלָּנוּ.

 

לֹא תָּנוּם יִשְׂרָאֵל לֹא תִּישַׁן

תִּבְהֶה עֵינַיִם מֵתוֹת חֲלוּלוֹת תִּשְׁאַל

מִי נָתַן יִשְׂרָאֵל

מִי לָקַח מִי גָּנַב מִי יִשְׁמַע יִשְׂרָאֵל

מִי קִפֵּל דָּחַף הֶחֱזִיק חָנַק שָׁגַל

אֵיךְ נָתַתְּ לוֹ יִשְׂרָאֵל

אֵיךְ נָתַתְּ

אֵיךְ הֵרִים יָדוֹ וְגָבַר יִשְׂרָאֵל

אֵיךְ שָׁתַקְתְּ לוֹ אֵיךְ שָׁתַקְתְּ

אֵיךְ הֵטִיחַ בָּךְ אֵיךְ נִשְׁנַקְתְּ

 

 

בָּדָד תֵּשֵׁב יִשְׂרָאֵל לֹא תֵּשֵׁב בֶּטַח

מוּל מַאֲפֵרָה כְּבוּיָה

מוֹדֶדֶת יִשְׂרָאֵל מַכּוֹת כְּחֻלּוֹת מַכּוֹת וְקֶרַח

תְּכַסִּי יִשְׂרָאֵל פֹּה אֶת גְּלוּיָה

עַד פֹּה אֶת חַיָּה פֹּה אֶת גְּוִיָּה

שָׂפָה מְלוּחָה עַיִן נְפוּחָה בֶּטֶן מְעוּכָה

כֻּלָּךְ פְּזוּרָה יִשְׂרָאֵל

כֻּלָּךְ פְּתוּחָה לִרְוָחָה

 

 

קוּמִי יִשְׂרָאֵל קוּמִי אֵיךְ תָּקוּם

רוֹצָה רַק לְהַרְפּוֹת

לִנְזֹל מֵהַחַיִּים לִשְׁכַּב

לְהִתְמוֹטֵט לָמוּת רַגְלַיִם יְחֵפוֹת

הָרֹאשׁ כּוֹאֵב יִשְׂרָאֵל הַלֵּב דְּקִירוֹת

אֲרֻכּוֹת שָׁעוֹת אֲרֻכּוֹת לְחַכּוֹת

רוֹצָה לִכְעֹס רוֹצָה לִצְעֹק יִשְׂרָאֵל

יִזְכּוֹר יִשְׂרָאֵל זוֹכֶרֶת רוֹצָה לִבְכּוֹת

 

 

גַּל עֲצָמוֹת יִשְׂרָאֵל גַּל עֲצָמוֹת

מְלַקֶּטֶת מְחַבֶּרֶת אוֹסֶפֶת

עוֹטֶפֶת שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל בְּבַד עוֹטֶפֶת

מְאַלֶּמֶת אֲלֻמּוֹת

מְרִימָה מוֹשֶׁכֶת גּוֹרֶרֶת אֵבָרִים

גּוֹרֶדֶת טִנֹּפֶת חֲלָקִים שְׁבָרִים יְלָדִים הוֹרִים

שׁוֹתֶקֶת שׁוֹתֶקֶת אֵימוֹת

 

 

נִשְׁבַּעַת יִשְׂרָאֵל חוֹזֶרֶת נוֹבֶרֶת נִשְׁבֶּרֶת

נִשְׁבַּעַת יִשְׂרָאֵל

לֹא רוֹצָה אִישׁ יִשְׂרָאֵל

לֹא רוֹצָה

אֵשׁ בְּאָהֳלָה יִשְׂרָאֵל

אֵשׁ פְּרוּצָה

 

 

 

 

שמחת תורה תשפ”ד

תְּמוּרַת שַׁבַּת פַּרְעוֹת דָּם
תֵּן שַׁלְוָה, פְּרֹץ דִּיצָה
תַּחַת שֶׁפֶךְ פַּרְשְׁדוֹנִים דְּקוּרִים
תָּבוֹא שִׂמְחָתֵנוּ, פְּלִיאָה, דַּכָּה
תַּחֲלִיף שׁוֹאָה פָּרְצָה דְּרָכֵינוּ
תְּצַהֵל שְׁעָרֵינוּ פְּעִיּוֹת דַּרְדַּקִּים
תְּחִנַּת שְׁפִיכַת פִּיּוֹתֵינוּ דְּווּיִים
תַּגִּיעַ שָׁמֶיךָ, פְּקֻדַּת דְּגָלֶיךָ
תֵּשֵׁב שְׁלוֹמִית, פְּרָזוֹת דְּיֵקֶיהָ
תִּמָּלֵא שְׂדֵרוֹת, פְּגִימוֹתֶיהָ דְּלֵה
תְּמַתֵּן שֶׁקֶט פְּעִימוֹת דַּאֲגוֹתֵינוּ
תָּבִיא שְׁלוֹמוֹת פְּעֻלַּת דְּבָרֶיךָ
תִּשָּׁמַע שַׁאֲגָתֵנוּ, פּוֹרַרְנוּ דַּי
תְּהֵא שְׁנַת פִּדְיוֹן דָּמֵנוּ

כָּאן בַּמָּמָ”ד הַשָּׂרוּף הַזֶּה
אֲנִי חַוָּה עִם הֶבֶל בְּנִי
אִם תִּרְאוּ אֶת בְּכוֹרִי קַיִן בֶּן אָדָם
אִמְרוּ לוֹ שֶׁ
נָקָם
אַחַת
מִשְּׁתֵּי עֵינַי

 

 

1.

 

קֹדֶם תַּחֲזִירוּ אֶת הַיְּלָדִים
הַקְּטַנִּים הַחֲמוּדִים
אַחַר כָּךְ אֶת הַנָּשִׁים
הַמְּגִנּוֹת הַמְּכִילוֹת
אַחַר כָּךְ אֶת הַגְּבָרִים
הָעַזִּים הָרוֹעֲמִים

 

אַחַר כָּךְ אֶת הַגּוּפוֹת

 

וְהַזִּכְרוֹנוֹת
וְדִבְרֵי הַמְּתִיקָה
וְכִנּוּי הַחִבָּה
וּשְׁעוֹת הָעֲבוֹדָה
וּשְׁעוֹת הַלִּמּוּד
וְהַמַּאֲמַצִּים
וְאַכְזָבוֹת הַנְּעוּרִים
וְאֶת הָאֹשֶׁר
וְהַמַּגָּע
וּתְחוּשַׁת הַשֶּׁקֶט
וְהַטַּעַם

 

אֲבָל קֹדֶם הַיְּלָדִים
תַּחֲזִירוּ קֹדֶם אֶת הַיְּלָדִים

 

 

2.

 

כָּל הָעִיר רָעֲדָה
אֲנִי אוֹמֵר לְךָ
הִרְגַּשְׁתִּי
כָּל הַשְּׁכוּנָה
כָּל הָרְחוֹב
כָּל הַבִּנְיָן
כָּל הַגּוּף
הַנֶּפֶשׁ

 

הַטִּיל נָפַל
הַחַיָּל נָפַל
הַחִיּוּךְ

 

 

 

3.

 

דְּפִיקָה בַּדֶּלֶת הִיא קְרִיאָה –
פִּתְּחוּ בְּבַקָּשָׁה
אַתֶּם שָׁם?
יֵשׁ לָנוּ מַשֶּׁהוּ לוֹמַר
בְּבַקָּשָׁה
אֲנַחְנוּ מְבִינִים
(גַּם אַתֶּם)
פִּתְּחוּ

 

דְּפִיקָה בַּדֶּלֶת הִיא קְרִיעָה
 

 

4.

 

תֵּן לָנוּ מַשֶּׁהוּ לִצְחֹק מִמֶּנּוּ
אֲבָל מַשֶּׁהוּ מַצְחִיק בֶּאֱמֶת
לֹא חֲצָאֵי בְּדִיחָה
לֹא טְרִיקִים זוֹלִים
לֹא – כַּמָּה מַצְחִיק שֶׁבִּזְמַן הַבְּרִיחָה הֶחְלַקְתִּי עַל בָּנָנָה וְהַכַּדּוּר שֶׁל הַמְּחַבֵּל פִסְפֵס
אוֹ – כַּמָּה מַצְחִיק שֶׁנִּשְׁלְחָה הוֹדָעָה אַחֲרוֹנָה מֵהָאֲהוּבָה אֲבָל לְבַסּוֹף הִיא לֹא מֵתָה רַק נֶחְטְפָה
מַשֶּׁהוּ אַחֵר מִכַּמָּה מַצְחִיק שֶׁחָשַׁבְנוּ שֶׁזּוֹ הַמִּשְׁטָרָה אֲבָל הָיוּ אֵלֶּה מְחַבְּלִים מְחֻפָּשִׂים וְהֵם יָרוּ עָלֵינוּ

 

מַשֶּׁהוּ מַצְחִיק בֶּאֱמֶת

 

 

 

5.

 

הַפַּחַד הֵצִיף אֶת כָּל פִּנּוֹת הַחֶדֶר
הִזְדַּחֵל עַל הַקִּירוֹת
(צְעָקוֹת בְּעַרְבִית)
נָזַל מֵהַתִּקְרָה
(זְכוּכִית נִשְׁבֶּרֶת)
נִמְסַךְ עַל הָרָאשִׁים
(הַנֶשֶׁק נִטְעַן)

 

נְקִישָׁה בַּדֶּלֶת –
יֵשׁ כָּאן מִישֶׁהוּ
יֵשׁ מִישֶׁהוּ כָּאן

 

 

 

6.

 

בֵּין קִירוֹתָיו הֵבַנְתִּי
נֶחֱרַב
סְדָקִים מְסַפְּרִים בְּאֶלֶף מִלִּים
תַּם וְנִטְמַן
וּפוֹרֶצֶת נְגִּינָה
שֶׁהִיא הֲפוּכָה לַתִּקְוָה
וַאֲנַחְנוּ יוֹצְאִים מִן הַשְּׁבָרִים לְהַבִּיט
אֵיךְ הַשָּׁמַיִם מִתְכַּנְּסִים
כְּאִלּוּ מְחַבְּקִים עַצְמָם
וְלָנוּ לֹא נוֹתְרוּ יָדַיִם

 

 

 

7.

 

אֲנִי חוֹשֶׁבֶת שֶׁאֲנַחְנוּ עֲדַיִן לֹא יוֹדְעִים אֶת הַכֹּל
הַכֹּל עוֹד יִתְגַּלֶּה
וּמָה שֶׁיִּתְגַּלֶּה קָשֶׁה
וַאֲנַחְנוּ מְחַכִּים שֶׁנֵּדַע הַכֹּל אֲבָל בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן
גַּם לֹא רוֹצִים לָדַעַת הַכֹּל
וְנֵדַע הַכֹּל כְּשֶׁנִּרְאָה אֶת הָאֲרוֹנוֹת
כְּשֶׁנִּשְׁמַע אֶת הָאִמָּהוֹת צוֹעֲקוֹת וְאֶת הַיְּלָדִים צוֹרְחִים וְאֶת הַגְּבָרִים שׁוֹתְקִים
(וְאַתָּה יוֹדֵעַ מָה גְּבָרִים אוֹמְרִים כְּשֶׁהֵם שׁוֹתְקִים)

 

גַּם אָז לֹא נֵדַע הַכֹּל אֲבָל נֵדַע שֶׁזֶּה הַסּוֹף
אַחַר כָּךְ יָבוֹאוּ הַתַּחְקִירִים
מִי נִרְדָּם וּמִי נִלְחָם וּמִי נֶאֱלַם
וְאַחַר כָּךְ שׁוּב שְׁתִיקָה
מָה כְּבָר אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת עִם מִי שֶׁפִישֵׁל?
מַסְפִּיק אֲנָשֵׁינוּ מֵתִים

 

6.10

 

הַאִם אֵינֵךְ מִתְבַּיֶּשֶׁת לַחְשֹׁב בְּעִבְרִית
בִּמְקוֹמוֹת כָּאֵלֶּה? הִיא עָמְדָה עַל הַחִירְבֶּה
הַגֶּשֶׁם בְּכַפּוֹת רַגְלֶיהָ. כּוֹרֶכֶת חוּט אָדֹם
זוֹ לֹא אַשְׁמָתִי שֶׁנּוֹלַדְתִּי כָּכָה
בְּחֶדֶר אָטוּם עִם שָׁפָה מְחֻלֶּלֶת,
אֲבָל אֲנִי מִצְטַעֶרֶת
עַל דְּבָרִים רֵעִים.
הִיא שָׁתְקָה מוּלִי מְטַפְטֶפֶת אֶל הָאֲדָמָה
מַרְעִידָה אֶת הַמְּטֻטֶּלֶת הַפְּנִימִית.
אֲנִי הָאוֹיֵב, הִתְוַדֵּיתִי מוּל הַנּוֹף הַמַּתְקִיף
וּשְׂעָרָהּ הָיָה סִירָה קוֹצָנִית שֶׁאֲנִי קָטַפְתִּי.

 

 

 

7.10

 

בְּיַלְדוּתִי הָיוּ גַּנֵּי שַׁעֲשׁוּעִים
טְרַקְטוֹרִים אֲדֻמִּים וְטַנְקִים בְּצֶבַע אָפֹר
שִׂחַקְנוּ תְּפֹס אֶת הַדֶּגֶל עִם חֻלְצָה מְקֻמֶּטֶת בְּתוֹךְ תְּעָלוֹת
מְכֻסּוֹת פִּיחַ. זֹאת הָיְתָה הַהִיסְטוֹרְיָה, מַמָּשׁ כְּמוֹ
בֵּית הַסֵּפֶר הַיָּשָׁן וְהַמִּגְרָשׁ הַגָּדוֹל.
אֶת בֶּרְטוֹלְד בְּרֵכְט מָצָאתִי בְּסִפְרִיַּת רְחוֹב
הָלַכְתִּי לָאַנְדַּרְטָה לִקְרֹא הוּא הָיָה שְׁבוּי הַמִּלְחָמָה שֶׁלִּי
זִמְזוּם הַמּוּאַזִּין פַּסְקוֹל חַיַּי נִמְתַּח אֶל הַגְּבָעוֹת הַכְּחַלְחַלּוֹת
הַזּוֹהֲרוֹת הַמַּעֲלוֹת עָשָׁן. אַרְצִי תָּמִיד בּוֹעֶרֶת
בִּתְשׁוּקָה. אֶת הַנַּעַר הָרִאשׁוֹן שֶׁלִּי לָקַחְתִּי לְמִגְדַּל הַמַּיִם
הִתְחָרִינוּ בַּמִּינָרֵטִים שֶׁל הַכְּפָר מִמּוּל. מִזְדַּקְּרִים בָּאֲוִיר פּוֹרְחִים
כְּמוֹ גְּדִילָנִים בַּשָּׂדֶה. אִמִּי שָׁתְלָה אֳרָנִים רַכִּים
שֶׁנִּדְלָקִים בִּמְהִירוּת. בֵּין הַקּוֹצִים הָלַכְתִּי יְחֵפָה, נִפְצַעַת,
מְחַפֶּשֶׂת מְקוֹמוֹת נִכְחָדִים בֵּין הַטְּרַקְטוֹרִים בַּיַּעַר הַלּוֹהֵט
(הַבַּרְבּוּרִים הַצְּהֻבִּים, כַּפּוֹתֵיהֶם גְּדוּשׁוֹת בְּזִכְרוֹן דּוֹרוֹת).
הַקַּיִץ הַשְּׂרֵפוֹת הִגִּיעוּ עַד אֵלַי. אִם בָּרַחְתִּי מַהֵר מִדַּי
הֲרֵי הָיָה זֶה הוֹדוֹת
לְדֶרֶךְ הָאֵשׁ.

 

 

 

10.10

 

גּוּף אֶחָד מָלֵא נוֹזְלִים
פָּרוּם בַּקְּצָווֹת
חוּטִים אֲדֻמִּים קָשְׁרוּ אוֹתָנוּ
אַחַי בַּדָּם. בְּלֵב הַמִּלְחָמָה הִקִּיזוּ כֻּלָּם
מַשָּׂאִיּוֹת מְלֵאוֹת נוֹזֵל סָמִיךְ דָּהֲרוּ בַּכְּבִישִׁים
סִירֵנוֹת פּוֹעֲמוֹת אֶל הָאֵזוֹר הַפָּצוּעַ
הַצֹּרֶךְ הַטִּקְסִי, כִּמְעַט הָיְתָה זוֹ שְׁבוּעַת יְלָדִים
כָּל אֶחָד שָׁפַךְ אֶת חֶלְקוֹ
וְהָאִחוּד הָיָה טוֹטָלִי, שָׁלֵם –
כָּעֵת זָרַם בָּנוּ מִיץ כֵּהֶה
(הָיָה זֶה מַחֲזֶה נֶהְדָּר, מַזְוִיעַ)
נָשַׁמְנוּ יַחַד.

 

 

 

17.10

 

עֲצֵי הַזַּיִת בָּעֲרוּ זְמַן רַב
הַגִּצִּים שֶׁלָּהֶם הִדְלִיקוּ שָׂדוֹת
הָרֵיחַ עוֹדֶנּוּ בְּאַפִּי
כָּךְ בִּירֵאֵנוּ אֶת הַחֶלְקָה הַחֲדָשָׁה
אִמִּי שָׁתְלָה שָׂם אֳרָנִים צְעִירִים
וְכַמָּה מִגִּדְמֵי הַזַּיִת שֶׁפָּרְחוּ וְהָיוּ נֶהֱדָרִים –
הֵם לֹא נָטְרוּ טִינָה.
כְּשֶׁבָּעֲרָה הַגָּדֵר וּבֵיתִי נִשְׂרָף
הִשְׁמִיעוּ הָאֳרָנִים קוֹל פִּצּוּחַ קַל וְנָפְלוּ בַּלֶּהָבוֹת
מַהֵר מִדֵּי לֹא נִשְׁאַר זֵכֶר מִלְּבַד אֲבָנִים.