יהונתן ניצן

תל אביב

אַתְּ עִיר מִקְלָט שֶׁלִּי.
וְכָל הַקַּעֲקוּעִים, הַחֲטָאִים
הַטִּפְּשׁוּת מִסָּבִיב הֵן רַק
סִימָן לְגֹדֶל הַהַצָּלָה.

הַיְּשׁוּעָה הַזּוֹ
שֶׁסָּחַבְתְּ אוֹתִי כָּל הַדֶּרֶךְ,
צָרִיךְ לִסְלֹחַ לְכָל מִי שֶׁרַק אֶפְשָׁר,
לִסְלֹחַ לַתִּמְהוֹנִים, לִסְלֹחַ
לְקַלֵּי הַדַּעַת, לִסְלֹחַ
לַמְּשֻׁגָּעִים.

וְעוֹד מְעַט וְאֵין טִפְּשׁוּת
עוֹד מְעַט
אֵין הַשְׁחָתָה
אֵין דַּעַת קַלָּה
עוֹד מְעַט.

חרדיםתל אביב

היצירה הבאה

[fbcomments]

Share

Yehee — Political Poetic Journal