אוֹר אֲשֶׁר זָהַר
בַּחֲשֵׁכָה
בֵּין יָם הַמֶּלַח לְתֵל אָבִיב
בֵּין תֵּל אָבִיב לִירוּשָׁלַיִם
בֵּין יְרוּשָׁלַיִם לַכִּנֶּרֶת
בֵּין כִּנֶּרֶת לִמְטוּלָה
שָׁם הַלֵּב
נוֹזֵל מִן הַחֶרְמוֹן
כְּשֶׁהַשֶּׁמֶשׁ זוֹרַחַת
וּבְאוֹרוֹ שֶׁל יָרֵחַ
מְבַקֵּשׁ לְמַלֵּא חֶסְרוֹנוֹ
מֵעֵבֶר לְנָכוֹן אוֹ לֹא נָכוֹן
מֵעֵבֶר לְכָךְ אוֹ אַחֶרֶת
מֵעַל לְכָל הַסְּפֵקוֹת שֶׁבָּאִים לְלֹא הֶרֶף
לְיַשֵּׁב דַּעְתֵּנוּ הַנִּצַּחַת
בְּאוֹרוֹ שֶׁל הָאוֹר הָעוֹלֶה, שְׁנֵינוּ יַחַד
בַּנֵּץ הַזֶּה,
עוֹד לִפְנֵי שֶׁהָעוֹלָם הַזֶּה קָם
לִבֵּנוּ מִשֶּׁכְּבָר הִתְעוֹרֵר

לְשַׂחֵק בִּבְאֵר שֶׁבַע
וְגַם בְּתֵל אָבִיב
חִטָּה זְהוּבָה בֵּין כֹּל הַיָּרֹק הַזֶּה
מְגַעְגַּעַת תָּדִיר
לַכִּסֵּא הַנּוֹחַ הַזֶּה
לְחַיֵּךְ נִשְׁמָתִי אֵלֶיךָ
וְכָל הָאֵשׁ הַיּוֹקֶדֶת הַזּוּ
עַל מִזְבֵּחַ קִנֵּאתִי
מְרַקֶּדֶת
שְׁאַף אַחַת לֹא תִּקְרַב אֵלֶיךָ מִלְּבַדִּי
בִּנְשִׁימוֹת סְדוּקוֹת
בֵּין פֶּצַע לְפֶצַע
אַתָּה מַגְלִיד לְמוּלִי
וַאֲנִי שֶׁבְּרֵיחַ יָדַעְתִּי אוֹתְךָ
דַּלְתְּךָ אַל תִּסְגֹּר
שְׁחַרְחֹרֶת
עֵינַיִם יוֹקְדוֹת
שְׂפָתַי מְמַלְמְלוֹת רָזִין דְּרָזִים
לָשׁוּב אֵלֶיךָ
הִנֵּה
אָנוּ אֶל הַנֶּצַח מוּרָמִים

אוֹרִי שָׁב וּמִתְמַעֵט
בְּחָזֳרָתִי אֶל דּוּכָן הַנֶּאֱשָׁמִים
אֵין בַּדִּין הַזֶּה כָּל אֱמֶת
הַסְתָּרָה עַל הַסְתָּרָה
בַּחֹשֶׁךְ הַזֶּה
יֶשְׁנָם שְׂבֵעֵי פָּנִים
תּוֹרָה אַחַת וִיחִידָה
מָה לִי בַּשֶּׁקֶר הַזֶּה לְדַמֵּם
חֶזְיוֹן תַּעְתּוּעִים
מֻנְחַת כָּאן עַל קְדֵרַת אַהֲבָתְךָ הַמְּרַצֶּדֶת
בֵּין קַרְנֵי הֶחָמָה לְקַרְנֵי הַלְּבָנָה הַמְּשׁוֹבֶבֶת
לִבִּי תָּמִיד הָיָה פֹּה
מִשְׁתַּנֶּה לְקֶצֶב פְּעִימוֹתֶיךָ
מָתַי תַּחְזִיר לִי פָּנִים
מִבְּלִי לָלֶכֶת אָחוֹר
שָׁם יָבַשׁ הָעֵשֶׂב
שָׁם נִמּוֹל צֹאנִי
עֵת תָּשׁוּב תְרַחֲמֵנוֹ
מִתְרוֹנֵן הוּא בְּרַחְמִי

״הָבָה יְשַׂחֲקוּ הַנְּעָרִים לְפָנֵינוּ!״

נַעֲרֵי הַדּוֹר הַמִּתְחַדֵּשׁ כָּאן

יַלְדֵי הַשֵּׁמוֹת הַיָּפִים:

“אוּרִי אֶקְרָא לוֹ, אוּרִי שֶׁלִּי

זַךְ וְצָלוּל הוּא הַשֵּׁם הַקָּצָר”,

שֵׁמוֹת לְלֹא עָבַר זוּלַת קַלּוּת רַגְלַיִם

מִגָּלוּת וּמִכֹּבֶד שְׁנוֹת אַלְפַּיִם,

טוֹפְפֵי חוֹלוֹת זָהָב

וּשְׁבִילֵי קְלִפּוֹת הַתַּפּוּזִים.

הָבָה יְשַׂחֲקוּ הַנְּעָרִים לְפָנֵינוּ

בִּמְשׁוּבָתָם הַחִנָּנִית,

כָּאן יִצְבְּטוּ תַּחַת, שָׁם יִצְבְּטוּ פִּטְמָה

יָצִיצוּ יַשְׁפְּרִיצוּ, יַשְׁרִיצוּ

תַּחַת לְמִזְבְּחוֹת בְּחוֹפֵי הַזָּהָב

וּבַכִּכָּרוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת בְּעִיר הָעֲתִידִים הַלְּבָנָה,

בָּהּ הַדָּת הַיְּחִידָה הִיא דַּת הַחִלּוּן

צָחָה כְּטַלִּית וְחַפָּה מֵאֱלֹהִים.

“וְחָלְלוּ, וְחוֹלְלוּ לְפָנֵינוּ

וְשָׁחֲקוּ יְלָדִים יְפֵי בְּלוֹרִית שֶׁלָּנוּ “,

שֶׁתִּהְיוּ אֲחֵרִים עַל פָּנֵינוּ.

דּוֹר דּוֹר וִילָדָיו הַמְּחוֹלְלִים

וְעַתָּה יַלְדְּכֶם שֶׁלָּכֶם מְחוֹלְלִים לִפְנֵיכֶם וּלְפָנֵינוּ

וְהֵם עוֹד הִרְחִיקוּ נְדֹד

סוֹגְדֵי אֱלִילֵי “הָאֲנִי”

שׁוֹכְחִים גַּם אֶת שֶׁאֵין לִשְׁכֹּחַ

וּמַתִּירִים אֶת כָּל שֶׁאָסוּר.

מָה נוֹרָא הַמְּחִיר שֶׁל “הֲשָׂחֲקוּ” הַזֶּה

עֵת נָסִיט מַבָּטֵנוּ הַנִּדְהָם מִמְּחוֹלָם הָאֶקְסְטָטִי,

בּוֹ הֵם מְלַטְּפִים וּמְלַקְּקִים אֶת גּוּפָם

בְּאַהֲבָה עַצְמִית אֵין סוֹפִית.

שְׁבִילֵי הָאֹרֶן וּקְלִפּוֹת הַתַּפּוּזִים

אָבְדוּ זֶה מִכְּבָר

הָיוּ לְבָּרִים הַמְּקַדְּשִׁים תַּרְבּוּת סַמֵּי אֹנֶס,

מִצְווֹת סִיּוּם הַלַּיְלָה בְּאֵיבְרֵי אִשָּׁה,

שְׁוֵָקֵי בַּשַׂר בְּרֹאשׁ חוּצוֹת,

אֵבָרִים גְּלוּיִים תְּלוּיִים עַל מְנוֹרָה וְדֶגֶל

וּכְבָר מְאֻחָר לָנוּ לִשְׁלוֹת אֶת בָּנֵינוּ וּבְנֵי בָּנֵינוּ

מֵהַמָּחוֹל אֲשֶׁר צִוִּינוּ.

אָבוֹת הֶאֱכִילוּ בְּנֵיהֶם בֹּסֶר

וְהֵם בּוֹכִים מַכִּים כָּעֵת עַל חָזָם שֶׁקָּהָה:

“שׁוּבוֹ בָּנִים… יֵשׁ אֱלֹהִים יֵשׁ אֱלֹהִים!”

אֲבָל יְלָדֵינוּ, וְיַלְדֵיהֶם מְבוּלְקֵי הָרַגְלַיִם

עוֹשִׂים רַק אֶת מָה שֶׁהִטַּפְנוּ:

מְחוֹלְלִים וְעָפִים

וְלֹא מִפְּאַת שֶׁצִּמְּחוּ לְעַצְמָם כְּנָפַיִם

אֶלָּא כִּי לֹא נִמְצְאָה לָהֶם

רִצְפָּה אֵיתָנָה תַּחַת רַגְלֵיהֶם.

עָפִים וּמְחוֹלְלִים

מְחַלְּלִים וְנִדָּפִים.

אַחֲרֵי שָׁנִים כֹּה רַבּוֹת שֶׁהִתְיַבְּשׁוּ, מִלִּים שֶׁהִתְאַבְּנוּ,

פְּצִיעוֹת שְׁרִירֵי הַבִּדּוּר שֶׁנֻּתְּחוּ שׁוּב וָשׁוּב,

הַמַּלְאָךְ כְּמוֹ רוּחַ רְפָאִים, נֶעֱלַם וּלְפֶתַע מוֹפִיעַ,

וּמוֹדִיעַ לְאוּרִי, זֹהַר

וְעַכְשָׁו,

אֶבֶן הַשַּׁיִשׁ נִסְדֶּקֶת,

עֲפִיפוֹן תַּכְרִיכִים

נִּתַּק מֵהַיָּד הַקְּטַנָּה שֶׁל הַשִּׁירָה

שָׁמַיִם בְּלִי עֲנָנִים

נִקְבַּרְנוּ יַחַד, אֲנִי

וְהַחוֹל

תַּחַת הָרוּחַ הַכְּבֵדָה

שֶׁפֶּתַע הֵעִיפָה וּפֶתַע

עָמְדָה

וּכְבָר לֹא הִטַּלְטַלְתִּי יוֹתֵר.

רַק הוֹסַפְתִּי עוֹד

לְהִקָּבֵר.

נֶעֶרְמוּ עֲלַי כַּפּוֹת

הָרוּחַ

עַל כַּף הַמֹּאזְנַיִם – אֲנִי

וּמוּלִי

כָּל הָעוֹלָם

בְּכוֹחִי לְהַכְרִיעַ

אִם רַק

אַכְנִיעַ.

תַּחַת הַתַּפּוּחַ שֵׁנָה אֲרֻכָּה

רֵיחַ טוֹב אֲבָל

גּוּפָהּ זְרוּקָה

וּבַת הַמֶּלֶךְ

מְחַכֶּה.

אֲנִי.

אֲנִי. רוּחַ יָם

בְּעַצְמוֹתַי נָשְׁבָה

קַמְתִּי לִתְחִיָּה חָזַרְתִּי

לִתְשׁוּבָה.

אוֹתוֹ מָקוֹם. אוֹתָם חַיִּים.

אוֹתוֹ הַגַּעַשׁ שֶׁבִּפְנִים.

אוֹתוֹ הַחוֹל, אוֹתוֹ הַיָּם

לִהְיוֹת שׁוּב אֲנִי  – – –

שֶׁל פַּעַם.

אָדָם

אֵשׁ

אִישָׁה.

אַךְ הַפַּעַם הַזֶּה

בִּקְדֻשָּׁה.

עוֹף מוּזָר.

אֵיךְ רַצְתָּ

לְתוֹךְ הַיָּם שֶׁלִּי גְּבוּלוֹת וּמַיִם וְסֶלַע וְאֹפֶק שֶׁאֵינוֹ רָחוֹק דַּיּוֹ.

עַד צַוָּארְךָ הָאָרֹךְ נִרְטַבְתָּ.

כִּמְעַט שֶׁנֶּחְנַקְתָּ (הָהּ. רַק אֲנִי נִרְעַדְתִּי. אַתָּה – לֹא פָּחַדְתָּ).

בַּחוֹף בִּקַּשְׁתָּ אֶת נַפְשְׁךָ. לָמוּת בִּקַּשְׁתָּ

אֶת נַפְשְׁךָ

פָּרַשְׂתָּ לְפֶתַע

כְּנָפֶיךָ הַגְּדוֹלוֹת חַמּוֹת צִבְעוֹנִיּוֹת

וּצְחוֹקְךָ וּמַבָּטִי הַמִּשְׁתָּאֶה

מִן הַחוֹף.

אֵיךְ לַשָּׁמַיִם הִרְחַקְתָּ עוּף.

וַאֲנִי

חוּטֵי אוֹר כְּתֵפַי.

חֲלוֹמוֹת כְּנָפַי.

יַעֲשׂוּ-עֵגֶל בְּחֹרֵב וַיִּשְׁתַּחֲווּ, לְמַסֵּכָה. וַיָּמִירוּ אֶת-כְּבוֹדָם בְּתַבְנִית שׁוֹר, אֹכֵל עֵשֶׂב. (תהלים, קו)

אֲנִי יוֹדַעַת
יְמֵי הַזָּהָב הָאֵלֶּה הֵם פָּשׁוּט גַּעְגּוּעַ.
מְיַשֶּׁרֶת אֱמֶת שֶׁעִגַּלְתֶּם
מִכָּל תַּכְשִׁיטַי שֶׁעָנְדוּ עָלַי הַשָּׁנִים.
אֵיךְ קִשְּׁטוּ אוֹתִי בַּשֶּׁקֶר
וְלִמְּדוּ אוֹתִי לְהִתְפַּלֵּל עַל שֶׁיֹּאבַד
וּבְיֻמְרָה מְחֻפֶּשֶׂת עֲנָוָה הִכְרִיזוּ –
רַק נָבִיא מִתְגַּעְגֵּע.

אֶת שֶׁלָּךְ הַצְנִיעִי בְּקוּפְסוֹת.

לָמַדְתִּי לִשְׁתוֹק.
גְּלִימוֹת כְּהֻנָּה הָיוּ לִי יְמֵי הַזָּהָב
לְהִתְלַבֵּשׁ בָּהֶן בְּעֵת הַהַקְרָבָה.
הֲלֹא אֶת זִבְחֵיכֶם שָׁאַלְתִּי לְהָבִיא, וִיכֻפַּר
אַךְ מְמָאֲנִים הֱיִתֶם לְהַרְכִּין הָרֹאשׁ
– וַאֲנִי אֶת דָּמְכֶם הָזִיתִי.
מְבַקֶּשֶׁת בִּשְׁתִיקָה – רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם
שֶׁיַּגִּיע כִּפּוּר
שֶׁיִּצָּבְעוּ הַיָּמִים בְּלָבָן.
שֶׁאוּכַל לְהִתְפַּשֵּׁט מִכָּל קְלִפּוֹתֵיהֶם
לְהִכָּנֵס לִפְנָי וְלִפְנִים בַּמָּקוֹם שֶׁבּוֹ אֵין קוֹל
יֵשׁ רַק עוֹנֵה
לְאַחוֹת בְּדִמְעוֹתַי אֶת הַלּוּחוֹת שֶׁנִּשְׁתַּבְּרוּ
כְּשֶׁהֶאֱמַנּוּ – הָאֱמֶת צְרִיכָה לְבוּשׁ.

לָבוּשׁ.
בַּת, מֶלֶךְ פְּנִימָה! לִמַּדְתָּנִי.
וְהֵם שֶׁלַּעֲגוּ, הִתְחַנְּנוּ שֶׁאָנִיחַ לַשְּׁכִינָה
לְהִמָּשֵּׁךְ אֶל הַכֵּלִים שֶׁאֵינִי.
שֶׁאֵין עַל רֹאשִׁי כֶּתֶר מַלְכוּת
שֶׁאֵין בְּתוֹכִי יָ-הּ.
אֵיךְ בְּנִיתֶּם מִקְדָּשִׁים וּשְׁכַחְתֶּם הַקֹּדֶשׁ
מַטְמִינִים רָאשֵׁיכֶם בַּחוֹל
וְלִמַּדְתֶּם אֶת הַכֹּל לְהִתְאַיֵּן וּלְחַפֵּשׂ חֻמְרוֹת חֻמְרוֹת
שֶׁיִּהְיֶה שְׂכַרְכֶם בְּיֶדְכֶם.
וַאֲנִי רַק בִּקַּשְׁתִּי נֶצַח
וְקִבַּלְתִּי שְׁקָרִים עַל מַגָּשׁ שֶׁל זָהָב.

אֵינִי נְבִיאָה, אַךְ הִנְנִי יוֹדַעַת
יְמֵי הַזָּהָב הָאֵלֶּה הֵם פָּשׁוּט גַּעְגּוּעַ
לְתוֹרָה לֶאֱלוֹקִים לְאֵשׁ
לְאַהֲבָה תְּפֵלָה בְּחֶסֶד.
אַתֶּם – מְקֻשָּׁטִים לַשָּׁוְא
לִבְּכֶם לְמוּד פְּחָדִים לֶאֱהוֹב
לְמוּד פְּחָדִים לְהַרְגִּישׁ
מִתְיָרֵא מִן נְקוּדָה פְּנִימִית זוֹהֶרֶת שֶׁל קְדֻשָּׁה.
הֲרֵי אֵינְכֶם מַאֲמִינִים בַּיֹּפִי.
וַאֲנִי עַל צַוָּארִי מַחֲרֹזֶת דְּמָעוֹת שֶׁבָּכִיתִי
תְּפִלּוֹת שֶׁלָּמַדְתִּי לִקְשֹׁר לַצַּדִּיק
עֲנָוָה מְטֻבֶּלֶת בְּשִׂמְחַת אֱמוּנָה
מְיַשֶּׁרֶת אֱמֶת שֶׁעִגַּלְתֶּם

בְּגַעְגּוּעַ בּוֹעֵר

לַשְּׁכִינָה.

לָאו כָּל אֶחָד וְאֶחָד רוֹאֶה פְּנֵי הַמֶּלֶךְ,
אֶלָּא הַנֶּפֶשׁ עוֹלָה אֶל הַמֶּלֶךְ
וְלֹא נִשְׁאָר אָז עִם הַגּוּף, רַק רְשִׁימָה אַחַת,
שֶׁהִיא מִדַּת הַחַיִּים שֶׁל הַלֵּב.
(זוהר, לך לך, פג.)

*

אֲנִי עוֹרֶכֶת רְשִׁימוֹת אֲרֻכּוֹת

בְּלִבִּי

כָּל הַיָּמִים שֶׁעָבְרוּ עָלַי בַּחֹשֶׁךְ

כָּל הָרְגָעִים הָרְחוֹקִים

מִן הַמֶּלֶךְ.

כַּמָּה בִּקַּשְׁתִּי אָז לִרְאוֹת אֶת פָּנָיו

וְלֹא יָדַעְתִּי: רַק בַּלַּיְלָה. רַק בַּלַּיְלָה

אֶפְשָׁר לָלֶכֶת אֵלָיו.

אֶפְשָׁר

לֹא נִשְׁאַרְתִּי עִם הַגּוּף מֵעוֹלָם

הָרוּחַ. הַטֶּבַע.

לֹא הֶאֱמַנְתִּי לַלֵּב שֶׁיִּשָּׂא אוֹתִי

עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע עַל שֶׁבַע

נִמְלַטְתִּי לְמַעְלָה הַרְחֵק

מִשְּׁאֵרִית הַחַיִּים.

וְלֹא יָדַעְתִּי: לְכָל דָּבָר מִדָּה.

(גַּם קֵץ לַחֹשֶׁךְ בָּא.

גַּם נַפְשִׁי בַּנְּבִיאִים

גַּם אֲנִי בֵּין הַחַיִּים

וְלֹא אֵדַע).

כִּמְעַט הָיִיתִי בְכָל רָע בְּתוֹךְ קָהָל וְעֵדָה.
שְׁתֵה מַיִם מִבּוֹרֶךָ וְנֹזְלִים מִתּוֹךְ בְּאֵרֶךָ.

(משלי ה, יד-טו)

*

כִּמְעַט הָיִיתִי בְּכָל

רַע.

רַק תִּבְחַר:

גִּלּוּי עֲרָיוֹת. שְׁפִיכוּת דָּמִים. עֲבוֹדָה זָרָה.

עַל הַכֹּל כִּמְעַט

נֶהֱרַגְתִּי. כִּמְעַט בְּעַצְמִי עָבַרְתִּי.

רַק תִּבְחַר.

כִּמְעַט

נֶעֱלַמְתִּי. וְלֹא הָיִיתִי בִּכְלָל

אֲפִלּוּ לְהוֹשִׁיט צַוָּאר.

בְּכָל רַע

נִמְצֵאתִי. וּמָצָאתִי

בּוֹרוֹת כְּרוּיִים.

בְּאֵרוֹת נִשְׁבָּרִים.

כִּמְעַט וְשָׁתִיתִי מַיִם

עֲכוּרִים.

כִּמְעַט בְּכָל רַע בָּחַרְתִּי

בַּחַיִּים.

“רציתי לשאול, מה היחס של הרב, לרב, קודם שהיה רב?” (אביתר בנאי בשאלה לרבי אורי זוהר מתוך סרטון יוטיוב)

אֵיךְ זֶה יָכוֹל לִהְיוֹת?
אֵיךְ זֶה בֶּאֱמֶת יָכוֹל לִהְיוֹת?

הָרַב זוֹכֵר אֶת הַקָּאט?
הָרַב בֶּאֱמֶת זוֹכֵר אֶת הָרֶגַע שֶׁל הַקָּאט?
(הֶרֶב יַעֲנֶה לִי בְּתוֹר בַּמַּאי לֹא בְּתוֹר רַב)

(שְׁאֵלָה רֵטוֹרִית:)
הָרַב מִתְגַּעְגֵּעַ?
הָרַב בֶּאֱמֶת לֹא מִתְגַּעְגֵּעַ?
לְמָה הָרַב כֵּן מִתְגַּעְגֵּעַ?
לְמָה הָרַב הֲכִי מִתְגַּעְגֵּעַ?

עֲדַיִן יֵשׁ לָרַב יֵצֶר הָרַע?
יֵשׁ לָרַב עֲדַיִן יֵצֶר הָרַע בֶּאֱמֶת?
אֵיזֶה סוּג שֶׁל יַחֲסִים יֵשׁ לָרַב עִם הקב”ה?
יִרְאָה? אַהֲבָה? יִרְאָה וְאַהֲבָה? אַהֲבָה וְיִרְאָה?
(הָרַב לֹא חַיָּב לַעֲנוֹת)

מָה הַשִּׁיר שֶׁהָרַב הֲכִי אַהַב?
מָה הַשִּׁיר שֶׁהָרַב הֲכִי אוֹהֵב?
אֵיזֶה סֶרֶט הָרַב הֲכִי אַהַב?
אֵיזֶה סֶרֶט הָרַב מַמְלִיץ לִרְאוֹת?
(שׁוֹאֵל בִּרְצִינוּת)

הָרַב אוֹהֵב לִלְמֹד תּוֹרָה, נָכוֹן?
הָרַב בֶּאֱמֶת אוֹהֵב לִלְמֹד תּוֹרָה, נָכוֹן?

זוּ לֹא מְתִיחָה הָרַב, נָכוֹן?
זוּ בֶּאֱמֶת לֹא מְתִיחָה?

הָרַב רוֹצֶה תֵּה?

הוֹלֶכֶת בִּרְחוֹב גְּאֻלָּה צַר
גּוֹלֵף שָׁחוֹר, 120 דֶּנִיֵיר שֶׁל גֶּרֶב,
נַעַל סִירָה / כְּמוֹ אַחַת שֶׁמֵּעוֹלָם
לֹא נִסְּתָה לְהוֹצִיא מִתּוֹכָהּ
אֶת אֱלֹהִים / כְּמוֹ לְרוֹקֵן אֶת
הַיָּם עִם קָשִׁית, לֶאֱסֹף אֶת
הַחוֹל עִם מַטְאֲטֵא שֶׁל קַשׁ /
בַּלֵּילוֹת אֲנִי נִזְכֶּרֶת אֵיךְ
תָּפְסוּ אֶת מְקוֹמוֹ גְּבָרִים
שֶׁהַשְּׁתִיקָה יָפָה לָהֶם / מִי שֶׁהָיִיתִי
נִצְרְבָה לִי עַל הָעוֹר כְּמוֹ קַעֲקוּעַ
שֶׁל אִשָּׁה גְּדוֹלַת מְמַדִּים שֶׁבַּטּוּחָה
שֶׁמְּנוֹרַת הַלַּיְלָה הַקְּטַנָּה שֶׁלָּהּ
הִיא הַשֶּׁמֶשׁ

לְתַמְלֵל שְׁנוֹת יַלְדוּת אֲרֻכּוֹת

שֶׁל צְעִידָה בָּעוֹלָם הַקָּטָן שֶׁלָּךְ שֶׁמִּשְׂתָּרֵעַ בֵּין רְחוֹב רַמְבָּ”ם לְאִבְּן גַּבִּירוֹל,

מְגַשֶּׁשֶׁת בֵּין דַּקּוּיוֹת וּמִלִּים כְּפוּלוֹת מַשְׁמָעוּת.

מִדֵּי פַּעַם מַבִּיטָה לְאָחוֹר, מְוַדֵּאת שֶׁהֵם עֲדַיִן שָׂם,

מַסְבִּירָה לָהֶם אֶת הַחֻקִּים.

שִׁעוּר יַהֲדוּת, כִּתָּה ה’3, בֵּית יַעֲקֹב הֶחָדָשׁ

שִׁעוּרֵי בַּיִת: לְהָבִיא סֵפֶר הַתּוֹדָעָה לְמָחָר.

הַמּוֹרָה: זֶה סֵפֶר שֶׁיֵּשׁ בְּכָל בֵּית יְהוּדִי, תִּשְׁאֲלוּ אֶת אַבָּא.

בַּבַּיִת שֶׁלִּי יֵשׁ רַק סֵטִים שֶׁל סְפָרִים חֲדָשִׁים צְבוּרֵי אָבָק,

וְשׁוּטֶנְשְׁטֵין אַחַת שֶׁנִּפְתְּחָה שׁוּב וָשׁוּב וְרֵיחַ תִּסְכּוּל חָמוּץ עוֹלֶה מִמֶּנָּה.

שְׁכֵנִים חֲזוֹנִשְׁנִיקִים זֶה בֶּיְסִיק בְּסִפּוּר כִּסּוּי,

רַק לִדְפֹּק אַחֲרֵי שָׁלוֹשׁ וָחֵצִי. שָׁאַלְתִּי אֶת אִמָּא.

כָּל מַמְזֵר מֶלֶךְ וְלוֹ עֵינַיִם גְּדוֹלוֹת,

גַּם שַׁבְּלוּל עַל קִיר שֶׁל לוּל

קוֹפֵץ אֶל חֹור בַּלְּבָנָה, מַרְטִיט לְבָבוֹת.

בַּמַּסָּעוֹת הַנִּצְחִיִּים הָאֵלֶּה שֶׁתֵּלֵךְ

בְּעִקְבוֹת סִפּוּר שֶׁהָיָה אוֹ לֹא הָיָה,

בּוֹ אוֹר וַחֲשֵׁכָה מְשַׁמְּשִׁים בְּעִרְבּוּבְיָה,

תִּתָּקֵל בְּרַבִּים מִטַּעַם עַצְמָם

שֶׁיְּנַסּוּ לִגְנֹב אֶת נַפְשְׁךָ,

לְפָחוֹת רַק לָגַעַת.

בֵּין אָדָם לְבֵין הָאוֹר הַזּוֹהֵר בְּתוֹכוֹ

רַבִּים יִהְיוּ מַסִּיחֵי הַדַּעַת.

סִפַּרְתִּי פַּעַם לְרַב מְקוֹמִי עַל כָּךְ וְעַל כָּךְ,

מְעַט חִיֵּךְ, הֵנִיף יָדוֹ בְּבִטּוּל וְאָמַר: כֻּלָּנוּ בַּדֶּרֶךְ, דָּוִיד, גַּם אֲנִי.

נִזְכָּר בְּרַב חָשׁוּב אַחֵר מֵעֲבָרִי.

לוּ הָיָה אוֹמֵר לִי מִשְׁפָּט פָּשׁוּט זֶה

וְאוּלַי אָמַר וְלֹא הִשְׁגַּחְתִּי בַּדָּבָר.

נִזְכַּרְתִּי אֵיךְ קִבֵּל אוֹתִי בְּבֵיתוֹ בְּעֵינַיִם בּוֹרְקוֹת,

הֵבִיא לִי שְׁקֵדִים מִטְּבֶרְיָה, “סְגֻלָּה גְּדוֹלָה, דָּוִיד”,

אֵיךְ כְּשֶׁאָמַרְתִּי דְּבָרִים בִּסְעוּדַת פּוּרִים –

נֶעֱמַד לְפֶתַע וְהִשְׁלִיךְ אֶת בַּקְבּוּק הַיַּיִן לַקִּיר

וַאֲנִי לֹא הֵבַנְתִּי הָרֶמֶז.

אֵיךְ רָקַדְנוּ בְּשִׂמְחַת תּוֹרָה בִּרְחוֹב רָשִׁ”י בִּירוּשָׁלַיִם וּלְפֶתַע נֶעֶצְרָה מַשָּׂאִית

וְנַהָג בַּעַל חָזוּת עֲרָבִית נִשֵּׁק אֶת הַסֵּפֶר, וַאֲנִי לֹא הֵבַנְתִּי הָרֶמֶז.

נִזְכָּר שֶׁיָּשַׁבְתִּי עִם הָרַב בְּמִטְבַּח בֵּיתוֹ

וְהֵכִין לִי קָפֶה וּלְעַצְמוֹ אִינְגְלִישׁ טִי.

סִפֵּר לִי בְּחִיּוּךְ שֶׁבִּצְעִירוּתוֹ עָבַד כְּבַּרְמֶן בְּפָּרִיז

וַאֲנִי לֹא הֵבַנְתִּי הָרֶמֶז

וְאִלּוּ רַק הָיִיתִי מֵבִין –

כַּמָּה רַב הָיָה הַדָּבָר בְּעֵינַי.

רֶגַע רוֹדֵף רֶגַע בַּשַּׁלְוָה הַלֵּאָה – מִלִּים, רְמָזִים

וְנִזְכָּר בֶּחָסִיד שֶׁעָמַד בְּפֶתַח הַדֶּלֶת:

“אָמְרוּ לִי לְהָבִיא לְךָ נֻסַּח הַתְּפִלָּה הַזֶּה, הָרַב עוֹבַדְיָה הָיָה קוֹרֵא בּוֹ יוֹם בְּיוֹמוֹ”.

בְּסָלוֹן בֵּיתוֹ קִבֵּל הֶסְבֵּר עַל הַתְּפִלָּה, אָמַר שֶׁיִּשְׁתַּדֵּל לִקְרֹא,

מְעַט נָבוֹךְ.

קָרָא פַּעַם עַל הַתְּפִלּוֹת הַמִּצְטָרְפוֹת לְנָּהָר וְעַל אַבְנֵי הַנֶּגֶף,

חָשַׁב עַל דּוֹדָתוֹ שֶׁלָּמְדָה בַּקּוֹנְסֶרְבָטוֹרְיוּם וְלֹא דִּבְּרָה עִם אִמּוֹ אַרְבָּעִים שָׁנָה,

שׁוּב וָשׁוּב הִתְעַלְּמָה מֵאֲחוֹתָהּ בָּרְחוֹב,

חָשַׁב, אִלּוּ רַק פַּעַם אַחַת לִפְנֵי מוֹתָהּ מַשֶּׁהוּ בְּתוֹכָהּ יִתְרַכֵּךְ – כַּמָּה נְגִינָה תִּהְיֶה בְּכָךְ,

וַדַּאי כְּמוֹ אֶלֶף שַׁאֲגוֹת תְּפִלָּה שֶׁלּוֹ בְּנֻסַּח הַתְּפִלָּה שֶׁל הָרַב עוֹבַדְיָה.

אוּרִי קוּמִי

כִּי בָא אוּרֵךְ,

אוּר הַכַּשְׂדִּים

הָלַךְ לְךָ.

נוּאַר הַפִילְם,

עִינְטוּז הַפּוֹזָה

מִן הַשָּׁמַיִם מְצִיצִים

תַּרְבּוּתָנִים

שֶׁל שְׁכוֹל וְכִשָּׁלוֹן, רִיקוּן

אוֹ אֶלֶף מְפַגְּלִים,

הִיא נָשִׁים חֲטָאִים.

הִנֵּה אֲנִי

קָמַלְתִּי גַּם נָפַלְתִּי, וּתְהִי אַחֲרִיתִי כָּמוֹהוּ.

וּבְכֵן צָעַקְתָּ בָּזֶה, בְּקוֹל חִסְפּוּס הִמְשַׁכְתָּ:

בּוֹאוּ נָא, כָּאן אֱמֶת, מַרְכֻּלְתִּי, אֲנִי צָרוּד, זוֹ שְׂפַת הַיָּם, אַרְטִיק אַרְטִיק

ש.כ.ל

רַק שֵׂכֶל

צָלַח הַכֹּל.

שֵׂכֶל פָּשׁוּט, שֵׂכֶל טִפְּשִׁי, אַחַת, שָׁלוֹשׁ וּשְׁתַּיִם

הֵם בִּקְּשׁוּ מְאוֹרוֹת וּפִלְסוּפִיּוֹת

אָמַרְתָּ, כָּל כָּךְ קָלִישׁ:

חַיִּים.

אוּרִי אוֹר הַזֹּהַר

אוֹר שִׁבְעַת הַיָּמִים נֹהַר

וּבִלְשׁוֹן אוֹרָיְתָא טֹהַר

תּוֹרַת הַשֵּׁם תְּמִימָה

בְּפִיו, יְהוּדִי מַחְכִּימָה

זֹהַר אוּרִי אוֹר

הַתּוֹרָה כַּטַּל טָהוֹר

חִלְּצָה מִיָּרְדִי בּוֹר

מוּל שְׁמֵי אַדִּיר וְנָאוֹר

זֹהַר אוֹר אוּרִי

טָמַן הַזֶּרַע וְרָאָה פְּרִי

יִשְׁעִי הַשֵּׁם, הוּא אוּרִי

כְּבֵן לָעָם הָעִבְרִי

זֹהַר אוֹר עַם עֵבֶר

וְלוֹ דִּירַת חֶדֶר

בָּהּ יָקַד אוֹר יְקָרוֹת

תּוֹרָה וַהֲלָכוֹת בְּהִירוֹת.

זֹהַר אוֹר קְטֹרֶת וּלְבוֹנָה

לַחֲקַל תַּפּוּחִין פָּנָה

כַּזֹּהַר הָרָקִיעַ שְׁמֵי מְעוֹנָה

לֵהָנוֹת מִזִּיו שְׁכִינָה.

וַיֹּאמֶר אַתָּה זֶה בְּנִי עֵשָׂו?

וַיֹּאמֶר אָנִי. יָפֶה בְּכָל־יִשְׂרָאֵל לְהַלֵּל מְאֹד

מִכַּף רַגְלוֹ וְעַד קָדְקֳדוֹ

וַיֹּאמֶר לוֹ מִי־אָתָּה?

וַיֹּאמֶר יְפֵה קוֹל וּמֵטִב נַגֵּן, בִּנְךָ בְכֹרְךָ עֵשָׂו

וַיֹּאמֶר מִי אֵפוֹא הוּא הַצָּד צַיִד וַיָּבֵא לִי?

וַיִּצְעַק צְעָקָה גְּדֹלָה וּמָרָה עַד־מְאֹד וַיֹּאמֶר יְפֵה עָנָף וְחֹרֶשׁ מֵצֵל וּגְבַהּ קוֹמָה

יְפֵה נוֹף מְשׂוֹשׂ כָּל־הָאָרֶץ, בָּרֲכֵנִי גַם אָנִי כִּי קָדוֹשׁ אָנִי

וַיֹּאמֶר ה’ קוּם מְשָׁחֵהוּ כִּי־זֶה הוּא.

וַיִּגַּשׁ וַיָּרַח אֶת רֵיחַ בְּגָדָיו וַיְבָרֲכֵהוּ

וַיֹּאמֶר אֵלָיו עַתָּה בְנִי, שְׁמַע בְּקֹלִי לַאֲשֶׁר אֲנִי מְצַוָּה אֹתָךְ

וְשַׁבְתָּ עַד־ה’ אֱלֹהֶיךָ וְשָׁמַעְתָּ בְקֹלוֹ

אַתָּה וּבָנֶיךָ, בְּכָל־לְבָבְךָ וּבְכָל־נַפְשֶׁךָ וְשָׁמְעוּ אֶת־דְּבָרֶיךָ

וְשָׂמַח לִבָּם כְּמוֹ־יָיִן וּבְנֵיהֶם יִרְאוּ וְשָׂמֵחוּ, יָגֵל לִבָּם בַּה’

וַיִּשְׁמַע אֶת־הַקּוֹל מִדַּבֵּר אֵלָיו וַיִּיטַב בְּעֵינָיו

וַיְקַנְאֻהוּ כָּל־עֲצֵי־עֵדֶן אֲשֶׁר בְּגַן הָאֱלֹהִים, זַיִת רַעֲנָן יְפֵה פְרִי־תֹאַר, יְפֵה עֵינַיִם וְטוֹב רֹאִי

וַיִּשָּׁקֵהוּ

הִנְּךָ יָפֶה דוֹדִי

הִנְּךָ יָפֶה

אַף נָעִים

בָּבוּאָתֵךְ נֵעוֹרָה בַּלֵּילוֹת

עוֹד מִתְאַוָּה

לְהִתְהַפֵּךְ אָחוֹר

לִמְתֹּחַ הַצַּוָּאר אֶל סְדוֹם עָבָר

הַחֲרֵבָה

לְהִנָּצַח מוּל זִכָּרוֹן אָבוּד

לְהִמָּלַח עַד כְּלוֹת

לְהִנָּצֵב לְאוֹת

לְאוּד

*

אַל תַּבִּיטִי אָחוֹר

אַל תָּסֵבִּי רֹאשֵׁךְ

אַל תְּחַכִּי

לְאָן אַתְּ עוֹצֶרֶת

לְכִי

לְכִי לָךְ

אֵין שָׁם כְּלוּם

יֵשׁ שָׁם כָּל

אַל תּוֹשִׁיטִי יָד

שֶׁלֹּא תֹּאבְדִי בִּסְבַךְ הָאֵשׁ

שֶׁלֹּא תִּטְבְּעִי בַּמַּיִם

שֶׁלֹּא תִּהְיִי