-יום ארור-

 

 

אַתָּה הוּא הָרַעַשׁ

וְרַעַשׁ 

עֵין הָעוֹלָם 

תִּמָּלֵא 

וְרַעַשׁ כְּלֵי מָוֶת יִגְבַּר

לֵב בִּגְבוּרָה יִנְחַת 

אֲשֶׁר רַעַשׁ בְּשָׁמָיו

וְלוֹ תְּבוּנָה בְּכַף מְצָרָיו,

בְּכָל מָקוֹם אֵלָיו הִגִּיעַ רַעַשׁ וְאֵשׁ מִמְּכוֹנוֹת הָאֵשׁ,

וְגָדוֹל הָרַעַשׁ בְּפִיו.

(יֵשׁ רַעַשׁ בִּרְחוֹבִי מִקְלְעֵי רַעַשׁ שָׁרִים בְּקוֹל, עֲמוּמֵי מוֹחוֹת, חֲמוּמֵי נְקָמָה, רַעַשׁ גָּדוֹל נִשְׁמָע אֲנִי נָפַלְתִּי אַרְצָה אֵיבָרַי פְּשׁוּטִים חַמִּים עוֹלִים בֶּעָשָׁן רַעַשׁ)

גַּרְמֵי רְקִיעִים שָׂחוּ לֶעָפָר

מְכוֹנֵי תֵּבֵל זָזִים מִמְּקוֹמָם תְּפוּסֵי רַעַשׁ אַדִּיר

קוֹל קוֹרֵא רְקִיעִים קוֹרֵעַ אֶרֶץ בִּדְבָרוֹ

וְאִישׁ אֶת שְׁעָתוֹ יִרְאֶה

מִבַּעַד חַרְצֵי אֲדָמָה 

סִדְקֵי נְבוּאָה

יוֹנֵק רוֹעֵשׁ לְמֶרְחַקִּים נִשְׁחַט בְּהִלּוּלוֹ

אָב בְּעֹצֶם יָדוֹ מַחְזִיק בֵּין שִׁנָּיו

עֲדֵי עַם הֻשְׁפַּל נֻתַּק נֻתַּךְ נִשְׂרַף בַּעֲבָרוֹ כָּל אֲשֶׁר לוֹ בֵּיתוֹ בְּרַעַשׁ נֶעֱלַם 

וַתְּהִי מֶרְקָחָה כִּמְלוֹא רַעֲשֵׁי הַשָּׁמַיִם.

 

(וְאֵל רוֹעֵשׁ בִּמְחִלָּתוֹ שִׁמְעוּ לִי אַפְסֵי אָרֶץ מִי כָּמוֹנִי שׁוֹלֵט בְּמִכְמַנֶּיהָ רְאִיתִיו שׁוֹלֵט הוּא הַשּׁוֹלֵט הוּא כָּל הָרַעַשׁ הוּא הַקּוֹל הוּא הָאוֹהֵב קוֹל בָּנָיו)

נִשְׁנָקִים נֶחְנָקִים עֲטוּפֵי יָגוֹן עֲטוּפֵי הַשֶּׁקֶט

נִצְחוֹנוֹת מוֹרִיקִים הוֹדְפֵי שְׁמָמָה

נִירֵי אֶרֶץ בְּאֵרוֹת חַיִּים שָׁקְטוּ לְעוֹלְמֵי עַד וַתְּהִי שְׁמָמָה בָּאָרֶץ 

שְׁמָמָה שְׁמָמָה וְאֵין יְקַדֵּשׁ לָהּ, וְאֵין יִבְכֶּה בָּהּ, יִתְלֶה סִנּוֹרוֹ יַתִּישׁ נִשְׁמָתוֹ בַּעֲלוֹתוֹ אֶל מְרוֹם קְדֹשִׁים.

עוֹלוֹת שְׁחוּטֵי כּוֹחַ נֶאֶבְקֵי כּוֹחַ אַבִּירֵי כּוֹחַ מַרְאֵי כּוֹחַ, נַאֲקוֹת נָשִׁים בָּלוּ בִּקְדֻשָּׁתוֹ, מָטוּ מִשְׂגַּבֵּי עַם.

הוֹ יִגְדַּל שְׁמָם וְשָׁלַח מֵאָב אֶל בָּנָיו קוֹל זָדוֹן וְרַעַשׁ אֵימָה הַחְרֵב תַּחֲרִיבֵם שׂוֹנְאֶיךָ נְאוּמֶיךָ.

(רַעֲשֵׁי רֶקַע נִשְׁמְעוּ בַּחֲלַל הַכֹּל וְאֵין קוֹל תִּקְוָה דּוּמִיָּה נִשְׁאֲלָה, הַיּוֹם בּוֹ נִשְׂמַח בְּאֵשׁ תּוֹרָה, בְּאֵשׁ קֹדֶשׁ, נִנְעֲלוּ דָּפְקֵי פְּתָחִים עֲנִיֵּי שְׁעָרֶיךָ כּוֹחַ אֵימִים הֵפַחְתָּ בָּם, שָׁתַקְתָּ וְשׁוּב שָׁתַקְתָּ הוֹ אֱלֹהַי דֹּמִי נַפְשִׁי)

צוּרִי יְשׁוּעָתִי 

(קָדוֹשׁ יֹאמְרוּ עַל קֶבֶר נָקִי מְצֻחְצָח מְזֻכָּךְ מְרַשְׁרֵשׁ מִינֵי פְּרָחִים, וְאֶת קִדּוּשֶׁיךָ לָקַחְתָּ, תְּנִיעֵם בְּעוֹלָמְךָ כְּמוֹ לֹא הָיוּ לֹא חָיוּ לֹא אָכְלוּ לֹא שָׁתוּ לְעֵת עֶרֶב, לְעֵת בֹּקֶר שָׁפַכְתָּ רַעַשׁ, הָרַג זָעַם שָׁטַף הִשְׁתִּיק נְעָרִים עֲדֵי נֶצַח נְעָרוֹת עֲדִי עֲדָיִים)

שִׂים שָׁלוֹם 

הַמְטֵר רַעַשְׁךָ עֲלֵיהֶם

שְׁפֹךְ אֶל הַגּוֹיִים אֲשֶׁר עוֹד לֹא יְדָעוּךָ עוֹד לֹא נָגְעוּ בְּשׁוּלֵי גְּלִימָתְךָ לֹא יִדְרוֹכוּ בַּעֲפַר נְעָלֶיךָ

וְנַמְתָּ לְעֵת בֹּקֶר

קוּם לְעֵת בֹּקֶר

הֲדֹף

הַחֲיֵה הַחֲיֵה

יָדַעְתָּ כִּי אֵין רַעַשׁ כְּהַרְעָשַׁת לוֹחֵם.

(מִלְחֶמֶת אֵשׁ תָּבוֹא וּכְבָר בָּאָה בִּנְפָשׁוֹת סְחוּיִים רְדוּפִים שׁוֹלִים פְּנִינֵי צְחוֹק וְאַהֲבָה מִבְּאֵר הַשַּׁחַת, פְּרֹשׂ פְּרֹשׂ עֲלֵיהֶם מְלֻפְּפֵי טַלִּיתְךָ הַשְׁלֵךְ גָּפְרִית וּמְחַק, רַק מְחַק זָדוֹן, מֵעַל פְּנֵי אֲדָמָה וּבְרַעַשׁ גָּדוֹל, בְּרַעַשׁ, בִּרְקֵי רַעַשׁ אֵימִים)

שִׁמְךָ, רַעַשׁ, נִקְרָא, הָאוֹפַנִּים, וְחַיּוֹת הַקֹּדֶשׁ, בְּרַעַשׁ גָּדוֹל.

וּתְהִי נִקְמָתְךָ שְׁלֵמָה

תְּהֵא לוֹחֵם הַצֶּדֶק

תְּהֵא מִלְחָמָה. 

(בְּעֵת אַחַת עֲרֹף, בְּרַעֲשֵׁי יָ-ה)

הַרְעֵשׁ עָצְמַת שָׂטָן אֲשֶׁר לֹא בָּרָאתָ 

הַשְׁמֵד אֲפָרָם 

בְּאִבְחַת מַכָּה

נְקַם זְקֵנִים

נְקַם גִּבּוֹרִים

נְקַם יְלָדִים

נְקַם כָּל אֲשֶׁר לָנוּ

נְקַם.

 

(אֲנִי הִנְנִי נוֹקֵם בְּעֵת זוֹ, עֵת אֲשֶׁר נִשְׁמָתִי, וְאֶרְאֶה כְּנֶסֶת עַמִּי בּוֹלַעַת אֵשׁ אוֹכֶלֶת אֵשׁ נָסָהּ עַל רוּחָהּ, חַי, חַי, לְעוֹלָם חַי, לְכֻלָּם אַרְאֶה חַי אֲנִי חַי אֲנִי, אֶזְעַק בְּרַעַשׁ נוֹרָא חַי אֲנִי, וְאֶחְיֶה וְלֹא אָמוּת רַק אֶחְיֶה אֶת אֲשֶׁר אֶחְיֶה)

הַבְטַח לָנוּ 

קוֹל

שֶׁמֶץ אוֹיֵב וְאוֹרֵב

וּבְרַעַשׁ תְּנִידֵם

עֲלֵיהֶם

אֵימִים וְרַעַד

אָז נֵדַע 

קוֹלֵנוּ מִלְחָמָה

עֵת זוֹ הִגִּיעָה

מִלְחֶמֶת עַם

לְחַם.

לְחַם יִשּׁוּבֵינוּ

לְחַם נָשֵׁינוּ

לְחַם טַפֵּינוּ

לְחַם כָּל נַפְשׁוֹתֵינוּ

לְחַם 

לְחַם

לְחַם

(בְּפַחַד אָבוֹא אֲלֵיהֶם, אַךְ אַתָּה לְחַם, רַק לְחַם, וְאַמֵּץ קוֹלְךָ לִזְעֹק בּוֹרֵא עֶלְיוֹן אֲשֶׁר בַּמִּלְחָמָה בָּאתָ וַתּוּכָל עֲלֵיהֶם, רַק לְחַם אוֹתָנוּ הָאֵל, לְחַם)

וְנַחַם

נַחַם כָּל אֵשׁ חַיֵּינוּ מַלְתָּעוֹת רוּחַ אֲדָמָה 

נַחֵם מֵעָלֵינוּ

וּנְנֻחַם.

הַלֵּל הַלְלוּיָהּ

מִזְמוֹר וְהוֹדָיָה

לְכַדּוּר קָּטָן, עָגֹל לָּבָן

הַלֵּל לְכַדּוּר הַשֵּׁינָה.

 

הַמַּפְסִיק סִיּוּטַי – בַּלַּיְלָה.

הָעוֹצֵם עַפְעַפַּי – לְעֵת לַיְלָה.

הַמּוֹחֵץ נִשְׁמָתִי – בַּלַּיְלָה.

וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה.

בְּמַדְרֵגוֹת חוֹף אָכַּדְיַּה הַחֲטוּפִים

צוֹחֲקִים מְחַיְּכִים שְׂמֵחִים

הַחוֹל נִכְנַס לָהֶם לְכָל הַחֲרַכִּים

הַחוֹל נוֹשֵׁף לָהֶם בִּפְנִים

הַחֻפִּים לְבָנִים וְהַגַּלִּים

הֵם מַצְמִידִים צְדָפוֹת יָפוֹת כְּמוֹ עֲגִילִים

לְאָזְנֵיהֶם

רֵיחַ הֶעָרִים בְּאַפָּם וּתְהוֹמוֹת וּרְקִיעִים 

וּבְנֵי הָאָדָם

חַיִּים וּמֵתִים שָׁטִים לְעֻמָּתָם

 

 

הַקַּבַּרְנִיטִים לָהֶם שָׁרִים

מַארְשׁ מְהַגְּרִים

וְהֵם נֶאֱחָזִים בַּמַּעֲקוֹת הֵם תָּרְנֵי מַדְרֵגוֹת סְתַגְּלָנִים

מַטִּילֵי עֳגָנִים

בְּמַבְּטֵיהֶם נַחַת רוּחַ נָחָה רוּחַ יָם

חָכְמַת הַפַּרְצוּף חָכְמָ

תָם

 

 

הַשֶּׁמֶשׁ עַל לְחַיֵּיהֶם זוֹרַחַת הַשֶּׁמֶשׁ עַל לְחַיֵּיהֶם שׁוֹקַעַת

אֶצְבָּעִי בִּלְחָיֵיהֶם נוֹגַעַת

מַעֲבִירָהּ קַוִּים תָּוִים וְכָל הַפַּרְצוּפִים

יָפִים

נָשִׁים תִּינוֹקוֹת זְקֵנִים צְעִירִים עַכְשָׁו מוּנָפִים

בְּכָל הָרְצִיפִים

 

 

 בַּמַּדְרֵגוֹת עוֹלֶה פָּעוֹט

הֵם מְחַיְּכִים אֵלָיו בְּרַכּוּת בִּנְהָרָה

הוּא מְחַיֵּךְ בַּחֲזָרָה

הֶחְזִירוּ אוֹתָם הַבַּיְתָה

עַכְשָׁו!

שִׁבְעַת אֲסִירֵי אָדָם

מִמּוֹסֵרוֹת כִּלְאָם

יָצְאוּ בִּידֵי אָדָם

מַפְלִיא דָּם הָאָדָם

בָּאָדָם דָּמוֹ מֻפְלָא

וְכָל לֵב בְּדָם פָּעַם

זוֹ הַפַּעַם

לֹא דָּעַךְ הוֹדָם.

מִיהוּ הָעִבְרִי בָּעוֹלָם?
כְּלוּם בְּיַחַס לַכֹּל
הַכֹּל בְּיַחַס לִכְלוּם.

 

לַעֲלוֹת כִּמְעַט דִּמִּינוּ
לְרַחֵם דָּבָר
לִמְשׁוֹךְ בַּלּוּלָאָה.

 

מָה וָמִי לְהִתְרַחֵם
כָּל כָּך כְּאֵבִים בָּאַגָּנִים.
אִם יָשַׁנְתָּ אֲדֹנָי

 

עָצְבָה הָאָרֶץ: שִׁטָּה מַכְחִילָה
לְחָשִׁים וַחֲרָפוֹת
וּבְרַגְלֵיהֶם יְרַקְּעוּ.

 

אִלַּנְתּוֹת בַּלּוּטִיּוֹת בַּחוֹמוֹת
לְפוּתִים כָּל יְהוּדֶיךָ
וּבַמֶּה אֲהַבְתָּנוּ מִן הָאָרִים
הָאֲרוּרִים?

 

הֵן פְּלוּגוֹת חֶסֶד שׁוּב בָּרַמְפּוֹת
כְּשֶׁעִנְבְּלֵי כְּנֵסִיּוֹת זְקֵנִים
לֹא מְדַנְדְּנִים
מִלְחָמוֹת חֲדָשׁוֹת.

 

כֵּלִים כְּבֵדִים.
רְמוּסִים עִנְבֵי הֲדַס יַלְדוּתֵנוּ.
חָלָב טָרִי לְקָפֶה
הַמָּחוֹג עוֹד מִסְתּוֹבֵב עַל הַזְּרוֹעַ הַשְּׁלוּכָה.

 

אֶצְעָדוֹת אֲרוּזוֹת הֵיטֵב. מִנְחָה עַכְשָׁו לְמַעְלָה. נָשִׁים וַאֲנָשִׁים
בַּמַּדָּפִים מִי רָאָה בַּשַּׂקִּיּוֹת, שָׁלוֹשׁ קְטַנּוֹת אוּלַי
לָמָּה תִּישַׁן אֲדֹנָי

 

 

 

 

 

 

בעקבות שירות במחנה שׁוּרָה, חורף התשפ”ד

צִפּוֹר יוֹשֶׁבֶת בּוֹדְדָה לְיַד הַאֵקָלִיפּטוּס

נָטְלוּ גּוֹזָלֶיהָ אֵיכָה

רֹאשָׁהּ פָּרוּעַ בְּגָדֶיהָ פְּרוּמִים

בּוֹכָה

הַכַּלָּנִיּוֹת מְקוֹנְנוֹת בְּעִגּוּלִים לֹא נִשְׁמָעִים

הָעֵצִים בּוֹכִים בְּעִגּוּלִים הוֹלְכִים בָּאִים

עֲיָירוֹת שֶׁנִּתְלְשׁוּ לוֹבְשׁוֹת שְׁחֹרִים נָדְדוּ הַצִּיפּוֹרִים

צִפּוֹר בּוֹדְדָה מִגֶּדֶר לַגָּדֵר מֵאִילָן לְאִילָן מִשּׁוּחָה לְשׁוּחָה

בּוֹכָה

גּוֹזָלֶיהָ תְּלוּיִים עַל הָעֵצִים בַּדֶּרֶךְ שׁוֹקְדָהּ

לָחַם בִּגְבוּרָה לְלֹא מוֹרָא

אֵקָלִיפּטוּס לוֹבֵשׁ אֲבֵלוּת כֵּהָה מְקַלֵּף אֶת עוֹרוֹ לְבַדּוֹ הַדֶּגֶל בְּיָדוֹ

אִם תַּרְכִּינוּ רָאשֵׁיכֶם אֶל הַנַּרְקִיסִים הַשְּׁתוּלִים תִּשְׁמְעוּ גִּבְעוֹלִים בְּקוֹלוֹת דְּקִיקִים עוֹלִים

לֹא נִשְׁכַּח לֹא נִסְלַח

צִפּוֹר עַל חֶלְקַת הָאֲדָמָה מְנַגֶּנֶת בְּלַחַשׁ נִגּוּן כִּסּוּפִים

בֵּין שָׁדֶיהָ צַעַר יָלִין

כְּנָפֶיהָ שְׁמוּטוֹת מֵעָלֶיהָ עוֹרְבִים עָפִים

בּדֶּרֶךְ יער שׁוֹקדָהּ אֶל מְקוֹם הָעֲקֵדָה בַּסְּבָכִים

תְּמוּנוֹת אַחִים

חִיּוּךְ עֲגִיל נֶזֶם כּוּמָז

רַכּוּת פְּנֵיהֶם עַזּוּת קַרְנֵי הַפָּז

מִי שָׂרָף מִי רָצַח? זֶה שֶׁהָלַךְ לַכַּעְבָּה וְלֹא לְמוֹרִיָּה

זֶה שֶׁאָח הָיָה

דִּין אֵל בַּטֵּל אָמַר וְהָפַךְ אַכְזָר

הָאָרֶץ שׁוֹכֶבֶת מִתַּחַת פְּנֵי הָאֲדָמָה הַלּוֹהֶבֶת

וְהָאֲדָמָה דְּלוּקָה בִּטְלָאִים צְהֻובִּים סַבְיוֹנִים חַרְצִיּוֹת דְּמוּמִיּוֹת חַרְדָּלִים טוֹפְחִים קִידוֹת שְׂעִירוֹת

תָּלִינוּ עָלֵינוּ טְלָאִים צְהֻובִּים שָׁנִים אֲלָפִים דּוֹרוֹת

לֹא עוֹד אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים אָמְרוּ שִׁמְשׁוֹנִים

זוֹ אֶרֶץ אֱלֹהֵינוּ

וְחֵרְפוּ נַפְשָׁם עַל רִמּוֹן וְדִגְלֵנוּ

צִפּוֹר בָּדָד מְכַסָּה רֹאשָׁהּ בְּשַׂק כְּסוּמָא

לֹא רוֹאֶה עוֹד אֶת הַדָּם אֶת הַשָּׁנִי אֶת הַזָּהָב אֶת הָאֵזוֹב אֶת הַדְּמָמָה

יֵשׁ סֶדֶק בְּכָל מִדְרָכָה
בְּתֵל אָבִיב, בְּחֵיפָה
בַּשְּׁבִיל הַמּוֹבִיל מֵחֲדַר הָאֹכֶל לַמּוֹעֲדוֹן, לַבְּרֵכָה
שִׁבְרִי זְכוּכִית בְּכָל מִדְרְחוֹב
בִּירוּשָׁלַיִם

 

וַאֲנַחְנוּ דּוֹרְכִים מְדַמְּמִים
גּוֹרְרִים כַּפּוֹת רַגְלַיִם יְחֵפוֹת מְנַסִּים
לְהִתְקַדֵּם וְלֹא לִפֹּל
כַּמָּה אֶפְשָׁר כָּכָה וְתּוֹךְ כְּדֵי הֲלִיכָה
לִשְׁאֹף לִנְשֹׁף אֲוִיר
רְסִיסִים בִּקְנֵה הַנְּשִׁימָה

כָּל אִשָּׁה צְרִיכָה שֶׁתִּהְיֶה לָהּ
“שִׂמְלָה שְׁחֹרָה קְטַנָּה”
תַּתְאִים לָהּ לְכָל אֵרוּעַ
כִּמְעַט.

 

וְאַתְּ אֲחוֹתִי, תַּמָּתִי, יָפָתִי
הֵן לִמְּדוּךְ, כָּךְ יָדַעְתְּ:
אֵין שִׂמְלָה שְׁחֹרָה קְטַנָּה
הוֹלֶמֶת
אֹנֶס אִשָּׁה, נַעֲרָה, בַּת.

 

אַךְ
הֵעִידוּ בָּךְ
תֵּבֵל וּמְלוֹאָהּ, אַחְיוֹתַיִךְ
אֲרוּרָה שְׁתִיקָתָן וְרוֹעֶמֶת:
#MeToo_UnlessUrAJew

 

אִשָּׁה עִבְרִיָּה
מִי תֵּדָע חַיַּיִךְ.

הֻתַּר לְפִרְסוּם

שֶׁיֵּשׁ לוֹ שֵׁם שֶׁהָגוּ אוֹהֲבָיו

וְקָרְאוּ לוֹ בְּאֹשֶׁר גָּדוֹל

וְעַכְשָׁו יֵחָרֵת עַל אַבְנֵי מַצֵּבָה

לְצִדּוֹ יִכְתְּבוּ שֶׁנָּפַל 

בַּקְּרָב

וְנֵרוֹת וּפְרָחִים וַחֲלוֹם שֶׁנִּקְבַּר

עִמּוֹ

 

הֻתַּר לְפִרְסוּם

שֶׁיֵּשׁ לוֹ הוֹרִים וּדְמָעוֹת אֵין מִסְפָּר

וְאִשָּׁה שֶׁחָשַׁךְ לָהּ הַמָּחָר, אוֹר

וְיֶלֶד אוֹ אָח שֶׁיִּכְאַב לְתָמִיד

וְעָפָר טָרִי מְכַסֶּה עַל עָתִיד

 

הֻתַּר לְפִרְסוּם

שֶׁבַּכְּתֹבֶת הַהִיא יֵשְׁבוּ אֲבֵלִים

וְעָלָיו יִכָּתְבוּ הֲרָרִים שֶׁל מִלִּים

שֶׁהוּא כְּבָר אֵינֶנּוּ, נַפְשׁוֹ הוּא מָסַר

בִּשְׁבִילִי. בִּשְׁבִילְךָ. 

בִּשְׁבִיל יוֹם הַמָּחָר

כָּךְ הֻתַּר לְפִרְסוּם. כַּתָּבֵנוּ מָסַר.

אֵין לְךָ אֶקְדָּח עֲדַיִן, גַּם לִי לֹא

תּוֹרָה שֶׁלֹּא לָמַדְנוּ בִּישִׁיבַת הַסֵּמִינָר, סֵמִינָר הַיְּשִׁיבָה.

סֵנְט מוֹרִיץ, פַּטִּישׁ גָּדוֹל שַׂמְתָּ לִי בַּתָּא כְּפָפוֹת.

נוֹעֶלֶת אֶת הַשַּׁעַר בַּלֵּילוֹת, אַתָּה פּוֹתֵחַ 

מְמַהֶרֶת לִכְתֹּב שִׁיר בֹּקֶר, שֶׁיִּשָּׁאֵר.

 

בַּקְבּוּק בִּירָה רֵיק, דֶּלֶק, פְּקָק טַמְפּוֹן וְחוּט, כְּמוֹ שֶׁלִּמְּדָה אוֹתִי אֲבִיבָה –

כְּבָר הֵבַנּוּ שֶׁזֶּה יַבְעִיר אֶת הַגִּנָּה. 

בִּזְהִירוּת, בִּקַּשְׁתָּ. קֹר רוּחַ.

 

לְנֵר שְׁמִינִי אַתָּה מַגְדִּיל: קוֹנֵה לִי זְכוּכִיּוֹת עֲנָק,

לֹא עוֹד אֶזְדַּקֵּק לִשְׁאוֹל לִי כְּלֵי זִלּוּף שִׁגְרָה

לְתַדְלֵק עוֹד וַעוֹד תּוֹסֶף רוּחָם שֶׁלֹּא יִגְוָעוּן.

כֹּהֶנֶת אֲנִי לִפְנֵיהֶן גְּדוֹלָה, חַמַּת מֶזֶג, לֹא זְהִירָה

מוֹזֶגֶת בִּנְדִיבוּת וּמוֹסִיפָה

חָתוּל יֵשׁ לוֹ תֵּשַׁע נְשָׁמוֹת שֶׁל פֶּלֶא

הוּרְקְרוּקְסִים עַקְשָׁנִיִּים לֹא תִּתְפֹּס אֹתָם

וְלִי תִּשְׁעָה סְפָלִים שֶׁל עוֹג  

שְׁמֹנָה שֶׁל נֶצַח וְאֶחָד עָנָיו, יוֹדֵעַ בִּשְׁבִיל מָה הוּא כָּאן

מְנַצְנְצִים אֲפֵלַת הַר זֶה.

 

לֹא, לֹא לִמְּדוּ אוֹתִי לְהִלָּחֵם, אֲבָל

מְלֻמָּדוֹת הָיוּ יָדַי, מוֹזְגוֹת שְׁמָנִים לְכָל חֲנֻכִּיּוֹת הַבַּיִת, 

מֵיטִיבָה יַלְדָּה הָיִיתִי, פְּתִילוֹת אָבִי, אַחַי רַכִּים,

חֲלֵב בַּקְבּוּק תַּבְעֵרָה זֶה שֶׁכֵּן לִמַּדְתִּנִי, אִמָּא

בּוֹעֵר לָשׁוֹן, חָזֶה, יוֹצֵק סְפָלִים בַּחֲשֵׁכָה

 

פּוֹרֶשֶׁת לִי יְצוּעַ לִפְנֵיהֶם 

כְּבָר נִגְמְרוּ לִי הַתְּפִלּוֹת, אֲבָל מִתּוֹךְ שֵׁנָּה

כְּשֶׁרְחָשִׁים מֵהֶחָצֵר, לְהָזִין עֵינַיִם בְּמְעַט דּוֹלֵק

נְשִׁימוֹת בַּחֲדָרִים וְכָאן בַּקֹּדֶשׁ פְּנִימָה

מֵיטִיבָה מַּנְעוּל, שְּׂמִיכוֹת, מַּזְגָן, אֶת פְּתִיל הַתְּהִלִּים

אֶת הַשְּׁבוּעָה, זוֹכֵר נִשְׁבַּעְתָּ? שֵׁם קָדְשֶׁךָ?

לֹא יִכְבֶּה?

לֹא יִכְבֶּה?

לֹא יִכְבֶּה?

 

פַּס שֶׁל שַׁחַר חוֹצֶה אֶת הַשָּׁטִיחַ

מוֹדׇה אֲנִי, דּוֹלְקוֹת שְׂפָתַי,

לְפָנֶיךָ.

הֵם יָקוּמוּ מִן הָאַגָּדָה הַכּוֹאֶבֶת.

לֹא נֵס, נִסְפְּתָה לְמִסְפֵּד. לְאֵבֶל.

הִיסְטוֹרְיָה יְהוּדִית זוֹכֶרֶת וְצוֹעֶקֶת.

יוֹדַעַת שֶׁתָּקוּם לָהֶם שָׂפָה, הַמִּלִּים

יְטַפְטְפוּ כְּסוּפָה. הֵד מִתּוֹךְ הַשֶּׁקֶט.

 

בָּתִּים שֶׁהָיוּ סֵמֶל לְעָמָל וּלְזֶהוּת,

כְּתָבְתָּם אֵש עַל קִיר, הָאַלּוֹןֹ בָּכוּת.

נִשְׁמַת כָּל מֵת בְּכָל בַּיִת, בֶּכִי קוֹרֵעַ

סַף הִיסְטוֹרְיָה כָּאַיִן אַמּוֹת וּמִזְבֵּחַ.

 

וַיִּדֹּם אַהֲרֹן מִדַּפֵּי הַזְּמַן. גַּם קִינָה

לֹא תּוּכַל כִּי אֵינָם. עֵד אָבְדָנָם.

גֵּו הָעֵדִים גְּוִילִים. לְהָפִיק שָׂפָה

זְהַב גֶּחָלִים. לַסְּנֶה. מִן הַשְּׂרֵפָה.

 

הַדְּרָשָׁה רוֹצַה הִיסְטוֹרְיָה רוֹטֶטֶת

לְרַפֵּא זְרִיחָה, פְּרִיחָה נִּשְׁחֶטֶת.

לֵב וּלְבֵנָה. לִבְנוֹת שׁוּב, מִמִּשְׁבָּר.

תְּטַפְטֵף תְּפִלָּה. וְאֻמָּה תִּסְעַר. פֶּה

רוֹעֵד. אַל יִכְבֶּה נֵרָם, עוֹלָם וָעֶד.

הָרֶשֶׁת הַקְּרוּעָה בְּמִגְרַשׁ הַכַּדּוּרְסַל

שֶׁצּוֹרְחֵי פָלַסְטִין בְּחִנָּם קָרְעוּ

מָשְׁוָה לְעַצְמָהּ מַרְאֶה רוֹמַנְטִי

עַל הַחֵמָר הַצָּבוּעַ 

הַמְּאֻבָּק מִזִּרְדֵי עֵצִים.

מֵאָז שַׁבָּת לֹא שִׂחֲקוּ בּוֹ

 

עַד שֶׁמְּדַמְיְנִים אֶת הַצְּרָחוֹת וְהַגּוּפוֹת,

וְרוֹאִים מְכוֹנִיּוֹת שְׂרוּפוֹת לְיַד חֲנָיַת הַאוֹפַנַּיִם

וְהַדָּם וְהָאֵימָה, וְאֶת הַמָּוֶת הַמַּצְמִית

עַד אָז הַשֶּׁמֶשׁ נִדְמֵית כְּאִלּוּ זוֹרַחַת

כְּאִלּוּ מְחַמֶּמֶת

הַשְּׂעָרוֹת סוֹמְרוֹת בְּכָל צָעַד

 

בַּמַּכֹּלֶת הַמּוּצָרִים עֲבֵשִׁים

הַקֻּפָּה הָרוֹשֶׁמֶת מְנֻתֶּקֶת

עֲסִיס הַחַיִּים הָפַךְ לְבִצַּת דָּם

בַּבַּיִת, מִשְׁפָּחוֹת שֶׁהִתְמוֹסְסוּ וְאֵינָן

זִכְרוֹנוֹת שֶׁלֹּא יַעֲלוּ עוֹד מִפְּנֵי שֶׁאֵין זוֹכְרִים.

רַק אֲנִי מְדַמְיֵן.

 

אֵיךְ אֱלֹהִים יַצְדִּיק.

הַאִם אֱלֹהִים יַאֲמִין?

נִצּוֹלַת שׁוֹאָה וְתִינוֹק בֶּן שָׁנָה בְּאַחַת?

מֵעַל צַמְּרוֹת הָעֵצִים הָרוּחַ נִרְאֶה נִנּוֹחַ

אֲנִי מְשַׁעֵר שֶׁיֵּשׁ גַּן עֵדֶן,

כִּי בִּקַּרְתִּי בַּגֵּיהִנּוֹם.

אֱלֹהִים

תֵּן בִּי מִלִּים

אוֹ תֵּן בִּי שֶׁקֶט

לִדוֹם

הִיא מְכִינָה חְרַיְמֶה בַּמִּטְבָּח שֶׁל הַמָּלוֹן בְּאֵילַת

(אוּלַי כָּכָה תַּרְגִּישׁ בַּבַּיִת)

שָׂמָה הַרְבֵּה שׁוּם וְכֻּסְבָּרָהּ, חוֹתֶכֶת פִּלְפְּלִים יְרֻקִּים אֲרֻכִּים דַּק-דַּק

בִּשְׁבִיל הַטַּעַם

מוֹסִיפָה שֶׁמֶן. פַּעֲמַיִם.

(גַּם הִיא דָּג מִחוּץ לַמַּיִם)

וְלֹא בָּא לָלֶכֶת לַבְּרֵכָה, אוֹ לִרְאוֹת אֶת הַיָּם

(כִּי שׁוּם דָּבָר כְּבָר לֹא שׁוֹטֵף אֶת הָעֵינַיִם)

הִיא רַק רוֹצָה שֶׁכֻּלָּם יָבוֹאוּ, כָּכָה

סְבִיב הַשֻּׁלְחָן

וְהוּא יְקַדֵּשׁ אוֹתָהּ, כְּמוֹ פַּעַם

וְיִשְׁתֶּה מֵהַיַּיִן

וְיִצְחָק

וְיַגִּיד:

אֵין, אֵין כְּמוֹ בַּבַּיִת.

 

כְּמוֹ חַבְּלָן זָהִיר

אֲנִי מְטַפֶּלֶת בִּפְצָצוֹת הָעֶצֶב

הִנֵּה שֶׁמֶשׁ, אֲנִי אוֹמֶרֶת

הִנֵּה יָם

אֲנִי מְנַתֶּקֶת אֶת חוּטֵי הַהַפְעָלָה

מַרְחִיקָה מֵהֲמוֹן אָדָם

מַבִּיטָה מֵרָחוֹק בַּשְּׁחָפִים

הִנֵּה פָּנָיו שֶׁל בְּנִי מְחַיְּכוֹת

אֶל הָעוֹלָם

אֵיךְ הוּא עָמַד בְּתוֹךְ הַדָּם

אֵיךְ פַּסֵּי דָּם רְחָבִים אֲרוּכִים בֵּין חֲדָרִים

מְבֻגָּר עִם הַכֶּרֶס עִם הַחִיּוּךְ הַנָּאִיבִי הַמָּרִיר

עוֹמֵד שם וּמְסַפֵּר אֵיךְ דִּבְּרוּ עִם הַמְחַבְּלִים . הוּא מִסְפָּר בְּטוֹן קָרִיר

עַל מָה דִּבַּרְתֶּם?

הַהוּא סִפֵּר שֶׁיְּלָדָיו גֵּאִים בּוֹ, אֵיךְ אַבָּא שֶׁלָּהֶם יַעֲלֶה לַשָּׁמַיִם יְקַבְּלוּהוּ בְּכָבוֹד

עַל שֶׁהָרַג כּוֹפְרִים כָּכָה צָרִיךְ עוֹד וְעוֹד

מספר שֶׁשָּׁכְבוּ הִיא וְהוּא בַּפִּנָּה וְהִגִּיעוּ הַלּוֹחֲמִים

שֶׁזָּרְקוּ רִמּוֹנִים וְיָרוּ מָלֵא וְהֵם יָצְאוּ שְׁלֵמִים

הוּא מִתְפַּלֵּא

אוּלַי אִשְׁתִּי חָבְשָׁה לַמְּחַבֵּל אֶת הַפְּצִיעָה בְּיָד וְהוֹצִיאָה לוֹ כַּדּוּר

אוּלַי בִּגְלַל שֶׁנָּתְנָה לָהֶם אֹכֶל לְמַטָּה. כֵּן, אֹכֶל זֶה בָּרוּר

הַבַּיִת מְחוֹרָר צָבוּעַ בְּפַסִּים כֵּהִים עָבִים

לֹא רַק עַל הַמַּשְׁקוֹפִים

וְעַל הַמְּזוּזוֹת

וְאֵיךְ הוּא עוֹמֵד שָׁם עֵינֵי יֶלֶד וְסִיגַרְיָה בֵּין הָאֶצְבָּעוֹת

וְאוֹמֵר, אֶתְמוֹל הָיָה לִי יוֹם הֻלֶּדֶת, אֵיךְ נִצַּלְנוּ פִּלְאֵי פְּלָאוֹת

 

 

לעילוי נשמת דוד אדרי, בעלה של “רחל מאופקים”

 

הָאַיָּלָה בְּשָׁעָה שֶׁהִיא צוֹוַחַת

הָאַיָּלָה בְּשָׁעָה שֶׁהִיא נוֹתֶנֶת קוֹלוֹת שֶׁהִיא זוֹעֶקֶת בַּחֲבָלֶיהָ

הָאַיָּלָה בְּשָׁעָה שֶׁהִיא רוֹצָה לְהוֹלִיד

בְּשָׁעָה שֶׁמֵּרִיחַ אֶת רַגְלֶיהָ נָחָשׁ אֶחָד עֲקַלָּתוֹן וְהוֹלֵךְ לְמַרְגְּלוֹתֶיהָ

בְּשָׁעָה שֶׁהַנָּחָשׁ נוֹשֵׁךְ בְּעֶרְוָתָהּ קוֹרֵעַ לָהּ אוֹתוֹ מָקוֹם

בְּשָׁעָה שֶׁהִיא נִכְנֶסֶת לְתוֹךְ הַר שֶׁל חֹשֶׁךְ

בְּשָׁעָה שֶׁהִיא הוֹלֶכֶת לְמֵרָחוֹק לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה

בְּשָׁעָה שֶׁיֵּשׁ לָהּ כְּאֵבִים כְּמוֹ יוֹלֶדֶת

יוֹרֵד מָטָר. הִיא מַכְנִיסָה אֶת רֹאשָׁהּ בֵּין בִּרְכֶּיהָ וּבוֹכָה בְּכִיָּה אַחַר בְּכִיָּה אַחַר בְּכִיָּה אַחַר בְּכִיָּה אַחַר בְּכִיָּה. אִם הָיְתָה יְכוֹלָה הָיְתָה רָצָה וּמַסְתִּירָה עָצְמָה וּשְׁאָר הַחַיּוֹת שֶׁרוֹדְפוֹת אַחֲרֶיהָ לֹא הָיוּ מוֹצְאוֹת אוֹתָה

שְׂדוֹת הַכֻּתְנָה מְרִימִים דֶּגֶל לָבָן לָבָן

הַשָּׂדוֹת שׁוֹתְקִים. מֶרְחַקִּים

אַחַר כָּךְ הֵם יִבְכּוּ עִם הַגֶּשֶׁם שֶׁיְּטַהֵר גְּוִיָּתָם

אַחַר כָּךְ יִפְרְחוּ כְּאִלּוּ כְּאִלּוּ

תָּם

הַפַּרְדֵּסִים יְרֻקֵּי עַד וְתַפּוּזִים עַל יַד

יְסוֹדוֹת עַל יַד

אַשְׁדּוֹד עַל יַד

גְּדֵרָה

הַשַּׁרְבִיטָן נֶאֱחַז בַּבְּרוֹשִׁים כְּפָעוֹט בְּשִׁדְרַת אִמּוֹ

טֶנְדֶּר לָבָן עִם דֶּגֶל עֲנָק מְנוֹפֵף בִּמְלוֹאוֹ

הַלּוּחוֹת הַסּוֹלָרִים שׁוֹכְבִים עַל גַּבָּם עַל הָרְפָתוֹת

מִתְפַּלְלִים

הָרְדוּפִים אֲדֻמִּים רְעִילִים שׁוֹאֲלִים

בַּקָּשׁוֹת הָרְגָבִים הֲפוּכוֹת

אֲנִי חָדְלָה לִפְחֹד

חָדְלָה לִבְכּוֹת

הַנּוֹף חוֹרֵשׁ בְּלִבִּי אֲרֻכּוֹת

בַּשָּׂדוֹת טְרַקְטוֹר קָטָן יָרֹק לֹא נִבְהָל

חֲסִידָה נוֹשֵׂאת מַסָּעָהּ כְּעִנְבָּל

נַחֲלִיאֵלִי חוֹצֶה כְּבִישׁ מְהַסֵּס אִם יוּכַל

בוגנוויליה בּוֹעֶרֶת סָגֹל כַּסְּנֶה לֹא אֻכָּל מֵחַלּוֹן 

אוֹטוֹבּוּס דּוֹהֵר

דּוֹהֶרֶת בְּדִידוּתִי מַהֵר

מָה שֶׁהָאֲדָמָה מְכַסָּה נִשְׁכָּח

אֲנִי חוֹשֶׁבֶת, שֶׁמָּא אָלִין בָּהּ וְרֹאשִׁי אַנִּיחַ כָּךְ

עַל אֶבֶן מֵהַמָּקוֹם

וְסֻלַּם יִקָּחֵנִי מָרוֹם

שָׁם אֶשְׁקוֹט

חָדְלָה לִבְכּוֹת

אוּלַי תָּבוֹא אַזְעָקָה

אֶת יָדֵינוּ נַנִּיחַ עַל הָרַקָּה

וְקוֹל דְּמָמָה דַּקָּה

תְּקוּפָה קָשָׁה. סִדְרֵי עֲדִיפוּיוֹת הִשְׁתַּנּוּ

וְחֶשְׁבּוֹנוֹת נֶפֶשׁ נִבְדָּקִים מֵחָדָשׁ. דַּרְכֵי מִלּוּט

אֵינָן רֶלֶבַנְטִיּוֹת

אַתָּה לֹא יוֹשֵׁב עִם חָבֵר עַל כּוֹסִית יַיִן, רוֹאֶה

מַעַרְבוֹן וְשׁוֹכֵחַ הַכֹּל, אַתָּה מְסָרֵב לִשְׁכֹּחַ.

אֶת הַמַּשָּׂא תִּשָּׂא עַד בּוֹא יוֹמְךָ, עַד בּוֹא יוֹמְךָ

תִּלָּחֵם בַּשִּׁכְחָה. תְּקוּפָה אֲיֻמָּה. הַיּוֹם אֵשֶׁת לוֹט

לֹא הָיְתָה מְסִירָה עֵינֶיהָ מִבְּנוֹתֶיהָ

הַיּוֹם בּוֹרֵא עוֹלָם לוּ הִפְסִיד לְאַבְרָהָם וְנֶאֱלָץ

לְהַכְרִיז עַל תִּקּוּנִים לַתָּנָךְ – לָעִיר הַחַטָּאָה

מְאוּם לֹא יַעֲזֹר. גּוֹרָלָהּ נֶחֱרַץ כָּךְ 

אוֹ כָּךְ

כָּל בֹּקֶר,

וְיֹדַע ה’ אֶת אֲשֶׁר לוֹ, 

וְאֶת הַקָּדוֹשׁ,

וְהִקְרִיב אֵלָיו.

 

הַרְפּוּ מַחְלֹקֶת!

רַב לָכֶם 

בְּנֵי שִׁמְעוֹן וְלֵוִי, יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה.

רַב לָכֶם,

הַרְפּוּ מַחְלֹקֶת,

בַּל תַּתְעִיבוּ עֲלִילָה!

הֵן לֹא בִּלַּע הַמָּוֶת לָנֶצַח 

וְאֵת אֲשֶׁר יִבְחַר בּוֹ 

יַקְרִיב אֵלָיו –

לַשָּׁוְא.

 

וּמָחָה אֲדֹנָי אֱלוֹקִים דִּמְעָה מֵעַל כָּל פָּנִים 

וְחֶרְפַּת עַמּוֹ יָסִיר מֵעַל כָּל הָאָרֶץ –

עַכְשָׁו.

עַכְשָׁו.

 

קַל לִנְטֹשׁ

אֶת הַיָּבֵשׁ, הַכָּמוּשׁ.

אַךְ מָה לַעֲשׂוֹת

בְּאֵינְסוֹף נִבְטֵי הַקָּמָה

עַל חֲמוּקֵי הַגְּבָעוֹת מַחֲמַדֵּי הַשָּׂדוֹת

בְּרַקְּפוֹת הַגִּנָּה וּמִטְפַּחְתָּן הַיְרֻקָּה הָרְקוּמָה

מְלַבְּבוֹת לִי

עֲלֵי

 

אַהֲבָה

עַנְפֵי הַזַּיִת בְּסַךְ הַכֹּל נָעוּ בְּחֹסֶר נוֹחוּת לְצַד רַעַם הַקָּנֶה.
הֲרֵי הֵם כְּבָר מְאֻבָּקִים מִפֵּרוּרִי הַבִּנְיָנִים וּמִכָּל
הַמַּתֶּכֶת הַחֲלֻדָּה.
הֶחְלִיטוּ לִסְתֹּם אֶת הַפֶּה שֶׁלָּהֶם, עַנְפֵי הַזַּיִת.
לֹא נוֹקְפִים אֶצְבַּע,
לְהֶפֶךְ.
בְּשָׁלָב מְסֻיָּם נַעֲשׂוּ מַחֲסֶה לְתּוֹעֵבוֹת הָרָקֵטָה וְהַטִּיל
הַמַּסְתִּירִים רְעוּלִים בְּבַד שָׁחֹר וּבְסֶרֶט יָרֹק וּבְצֶבַע מַבְהִיל

בְּשָׁרְשֵׁי גֶּזַע הַזַּיִת הִכָּה הָרֶפֶשׁ,
פָּשְׂתָה הַמַּחֲלָה
עֲנָפָיו שֶׁהָיוּ סְכָךְ מֵעַל הַנֶּגַע
סוֹפָם וַדַּאי שְׂרֵפָה

קַו אָדֹם

צֶבַע אָדֹם

צְלָב אָדֹם

מָגֵן דָּוִיד אָדֹם

טוֹיוֹטָה לְבָנָה

כָּל הַמְּדִינָה

אוֹחֶזֶת בְּיָדִית

דֶּלֶת הַמָּמָ”ד

לַהֲדֹף אֵשׁ רָעָה

הַשָּׁמַיִם מְאַפְשְׁרִים

לַמִּסְגָּדִים

וְלָעוֹרְבִים

לָשֵׂאת דְּרַשְׁתֶּם

אֶל הָרוּחַ הַקְּרִירָה

בֵּין יְצִיאָה

לִנְפִילָה

 

 

זוּג צִפּוֹרִים חוּצָה קַו רָקִיעַ

לְאוֹר שְׁקִיעָה

סוֹגְרִים מִשְׁמֶרֶת אַחֲרוֹנָה

לֹא הָיִינוּ מוּכָנִים לָאוֹיֵב. לֹא הָיִינוּ מוּכָנִים בִּכְלָל. לְהַתְקַלָּה, לַתַּקָּלָה, לְטָעוּת, לְמָה שֶׁאֲנַחְנוּ לֹא יוֹדְעִים. שֶׁאֲנַחְנוּ לֹא צוֹדְקִים, לֹא חֲכָמִים לֹא הֲכִי חֲזָקִים.
הֻתְקַלְנוּ מִלְּפָנִים, מֵאָחוֹר, מֵהַצְּדָדִים. הֻתְקַלְנוּ עִם אֶלֶף חִצִּים לְתוֹךְ הַלֵּב הַשָּׁבוּר שֶׁלָּנוּ. הֻתְקַלְנוּ כִּי הָיִינוּ עֲסוּקִים בְּלֶהַתְקִיל, לְהַצְדִּיק, בְּלָרִיב בְּאַשְׁמַת מִי.
הֻתְקַלְנוּ מִלְּפָנִים כִּי לֹא הִתְקַלְנוּ בְּעַצְמֵנוּ. כִּי פָּחַדְנוּ, כִּי לֹא הֵעַזְנוּ, כִּי חָשַׁבְנוּ שֶׁהַכֹּל מַגִּיעַ בְּחִנָּם.
הֻתְקַלְנוּ כִּי הָיִינוּ צְרִיכִים שָׁעוֹן מְעוֹרֵר שֶׁאֲנַחְנוּ בִּכְלָל מַחְלָקָה וְלֹא מְשַׁנֶּה מִי הַמְּפַקֵּד, אֲנַחְנוּ בְּיַחַד עַד הַמָּוֶת.
הֻתְקַלְנוּ. הֻתְקַלְנוּ מִלְּפָנִים. הַכֹּל הָיָה בָּלָגָן. לֹא הֵבַנְתִּי מֵאֵיפֹה יוֹרִים. הַפְּקֻדּוֹת לֹא הִגִּיעוּ, שׁוּם דָּבָר לֹא הִגִּיעַ. הִתְגַּלַּשְׁנוּ מֵהֶהָרִים לְכָל הַכִּוּוּנִים, יָרִינוּ עַל כָּל הָאֲנָשִׁים. הַכָּאוֹס שָׁלַט בָּרְחוֹבוֹת, בַּלְּבָבוֹת.
הַמַּחְלָקָה הֻתְקַלְנוּ. תַּקָּלָה שֶׁל מַמָּשׁ. תַּקָּלָה שֶׁל פַּעַם בְּדוֹר. תַּקָּלָה שֶׁאֵין מִמֶּנָּה חֲזָרָה. צָרִיךְ לַחְתֹּר לִפְעֻלָּה. לֹא לְהִשָּׁאֵר בַּנָּגְמָשׁ הַשָּׁבוּר. לְחַפֵּשׂ מַחֲסֶה אַחֵר. מְכַנֶּה מְשֻׁתָּף אַחֵר. פִּתְרוֹן אַחֵר. תְּנוּעָה. חַיָּבִים תְּנוּעָה לְפָנִים. לֹא תִּרְגַּלְנוּ תנם תקר. לֹא תִּרְגַּלְנוּ שׁוּם דָּבָר. אֲנַחְנוּ לֹא אוֹרְגָּנִיִּים. לֹא מַכִּירִים זֶה אֶת זֶה אֲפִלּוּ בְּשֵׁמוֹת. תַּקָּלוֹת מַגִּיעוֹת בְּלֵילוֹת, בַּחֹשֶׁךְ, כְּשֶׁכָּל הַפִּתְרוֹנוֹת הָרְגִילִים לֹא עוֹבְדִים.
חַיָּל, תִּמְצָא אֶת הַמַּחְלָקָה שֶׁלְּךָ! תַּתְחִיל מֵהַצֶּמֶד, אַחַר כָּךְ הַכִּתָּה, אַחַר כָּךְ מִסְפְּרֵי בַּרְזֶל. תִּמְצָא אֶת עַצְמְךָ!
אֵין לִי מָה לוֹמַר, מָה אֶפְשָׁר לְהַגִּיד. בְּהַתְקַלָּה אִי אֶפְשָׁר לְדַבֵּר. לֹא יוֹדֵעַ מָה לְהַגִּיד הַכֹּל כָּל כָּךְ גָּדוֹל. כָּל כָּךְ מַפְחִיד. מֵאֵיזֶה כִּוּוּן לִתְקֹף? אֵין לִי מֻשָּׂג. צָרִיךְ לְהַאֲמִין בְּנַהָג. אֵין לִי בְּרֵרָה. חַיָּבִים מַטָּרָה. כְּדֵי לְהִתְקַדֵּם צָרִיךְ פְּקֻדּוֹת בְּרוּרוֹת. לִדְבֹּק בְּמַחְלָקָה.
זֶה הַסֵּדֶר הַיָּחִיד שֶׁיֵּשׁ בְּתוֹךְ הַהַתְקַלָּה.

הַחֹרֶף הַזֶּה וְאֵין לוֹ בַּיִת

שׁוֹרֵק רוּחוֹת מְנוֹפֵף דְּגָלִים מְכוֹפֵף רָאשִׁים

יֵשׁ מַאֲמָץ רַב לְהַבִּיט בָּעֵינַיִם

וְהָרוֹק לֹא נִבְלַע מֵאָז

כְּבָר

כִּמְעַט חוֹדְשַׁיִים הַחֹרֶף הַזֶּה 

שֶׁאֵין לוֹ בַּיִת

לְחַמֵּם חֶדֶר קָטָן שֶׁהָפַךְ לְהַכֹּל

בּרְחוֹב שֶׁאֵינוֹ שֶׁלִּי

בֵּין שְׁבִילִים סוֹדִיִּים שֶׁנִּבְרְאוּ

מְנַסֶּה לְנַחֵם בְּמִלִּים קְטַנּוֹת

וְאֵין כָּאן כִּירַיִם

לְבַשֵּׁל עֲלֵיהֶם מָרָק רוֹתֵחַ שֶׁל הַגֶּשֶׁם הָרִאשׁוֹן

תִּרְאִי

לַמְרוֹת שֶׁהַחֹרֶף בָּא הַיּוֹם

אֵין לוֹ בַּיִת,

גַּם לַלֵּב שֶׁלִּי אֵין אֲדָמָה.

 

אִמָּא לַוִּי אוֹתִי לַמִּקְלַחַת 

שָׁם מִתַּחַת 

פְּחָדִים מְטַפְּסִים 

מִפִּתְחֵי הַבִּיּוּב שֶׁל הַנֶּפֶשׁ

תַּחַת אַדְמָתֵנוּ

מְרַצְּחִים 

חוֹטְפֵי יְלָדִים 

כְּלוּאִים בְּמִנְהָרוֹת 

הִנֵּה יְדֵיהֶם נִשְׁלָחוֹת 

הֵם אוֹחֲזִים בְּרַגְלַי הַמַּגִּירוֹת

שַׁמְפּוּ לְלֹא דְּמָעוֹת 

עִם דְּמָעוֹת

אֱלוֹהִים נִמְצָא בְּהַכֹּל

בַּלֵּב הַזֶּה הַפּוֹעֵם, בַּבַּקָּשָׁה הָעֲדִינָה, בְּעֵינַיִם רַכּוֹת, בְּהִתְבּוֹדְדוּת חָסִיד בַּיַּעַר. בְּכַעַס לֹא נִשְׁלָט, בָּאַכְזָבָה, בַּחֹם, בַּהִתְאַהֲבוּת, בְּקוֹמָה חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה בַּמִּשְׂרָד, בְּכָל שִׂיחַת חֻלִּין. בְּסִפְרֵי הַלִּמּוּד בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ, בְּסִפְרֵי לִמּוּד הַהִיסְטוֹרְיָה לַבַּגְרוּת, בִּמְסִבַּת גַּג בְּתֵל אָבִיב, בְּלֵב בּוֹדֵד. בַּעֲרֵמַת כֵּלִים שֶׁנִּשְׁאֲרָה מֵאֶתְמוֹל, בְּבַקָּשַׁת סְלִיחָה, בִּשְׁקִיעָה אֲדֻמָּה, בִּפְתָקִים מְקֻמָּטִים סְפוּגֵי דְּמָעוֹת שֶׁל כֹּתֶל. בִּבְחִירַת בֶּגֶד, בַּפַּנְצֵ’ר בְּגַלְגַּל, בִּפְקָק שֶׁל צָהֳרַיִם, בְּבִשּׁוּלִים בְּיוֹם שִׁשִּׁי, בִּרְשִׁימַת קְנִיּוֹת, בְּמִלְמוּל מוֹדֶה אֲנִי,
בְּטֶבַח הֲמוֹנִי,
בְּתַחְתִּית תְּהוֹם הַפַּחַד,
בְּתוֹךְ לְבָבוֹת זְעִירִים שֶׁל יְלָדִים שְׂרוּטִים,
בְּבָתִּים שְׂרוּפִים
אֱלֹהִים
נִמְצָא
בְּ

 

א.

 

עֲלֵה, הַשְׁמֵד,

צְלַח אֶת הַדָּם.

הָגֵף עֵינֶיךָ מִפְּנֵי הַגּוּפָה,

מֵעֵינַיִם מְנּוּגָפוֹת, 

מִמַּבָּט מְרֻסָּס.

הַסֵּט מְגוּפַת צְלִיחַת נָהָר

וּזְחַל, עֲלֵה אֶל הָהָר,

הַצֵּת נִיצוֹץ בַּגַּפַּיִם הַמְּנֹעָרוֹת,

נְשֹׁף חֲלוּלִים חֲלוּלִים,

שֶׁאִם יִפָּתֵחַ,

הָרוּחַ תִּשָּׂא אֶת הָרֵיחַ.

 

 

ב.

 

בָּשָׂר שֶׁנִּתְעַלֵּם מִן הָעָיִן

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: נָא לְהִמָּנַע מִמַּגָּע 

עִם הָעֵינַיִם.

לְהִמָּנַע מִלְּהִסְתַּמֵּא, שֶׁלֹּא לְהִסְתַּמֵּר 

מִלְּהִנָּגַע.

עֵינֵיכֶם דָּמִים מָלְאוּ,

בְּכֹבֶד עַפְעַפַּיִם בַּגָּדוֹת 

עֵינַיִךְ בְּרֵכוֹת

רוֹחֲצוֹת בְּדַם הָאָדָם.

אִם אַמּוֹת בַּשְּׁבִי

אֶת גּוּפָתִי דִּרְשׁוּ

רַק תְּמוּרַת גּוּפָהּ

אַחַת

לֹא יוֹתֵר.

לֹּא תַּהַרְגוּ רַבִּים

תְּמוּרָתִי.

אִם אֶפֹּל בַּשְּׁבִי

וְיַעַקְרוּ עַיִן

הוֹצִיאוּ עָיִן

תַּחַת עָיִן

בְּעִסְקֵי הַחִלּוּפִין.

וְאִם יְרַסְּקוּ אֶת גּוּפִי,

גּוּפָהּ מְרֻסֶּקֶת הַחֲלִיפוּ תַּחְתַּי.

לְמַעַן יֵדָע יַלְדִּי

אִם יִפּוֹל אֵי פַּעַם בַּשְּׁבִי

חַי

וְשַׁלֵּם

יָשׁוּב

אֶל חֵיקִי

תּוֹתָח קָדוֹשׁ נִצָּב לְיָד בֵּיתִי.

בִּשְׁלוֹשָׁה מַטָּחִים שֶׁל כְּבוֹד מַכָּה אֶת

הַלַּיְלָה

עֵת אֶעֱלֶה עַל מִשְׁכָּבִי.

וְאַחַר כָּךְ מְפְַנָה אֶת הַזְּמַן

לַחֲלוֹמִי.

עָמֹק כִּשְׁאוֹל חֲלוֹמִי.

 

בְּסִיּוּמוֹ צִיּוּץ צִפּוֹרִים

מְקַבֵּל אֶת הַשַּׁחַר.

וְעִמָּהֶם תְּרֵי עֲשַׂר

פְּגָזִים יִקְרְעוּ אֶת הָרָקִיעַ

לִשְׁנַיִם

בְּדַרְכָּם אֵל אוֹיְבַי

מְבַקְשֵׁי נַפְשִׁי.

 

תּוֹתָח קָדוֹשׁ נִצָּב צָמוּד

לְבֵיתִי.

שׁוֹמֵר כָּל הַלַּיְלָה

עַל חֲלוֹמִי.

אַתֶּם רוֹצִים לִכְתֹּב שִׁירִים

תּוֹךְ לְחִימָה נִטֶּשֶׁת

וְהֶעָתִיד כָּל כָּךְ נֻקְשֶׁה בְּמֶרְחַקּוֹ

לָתֵת פֵּשֶׁר אֵשֶׁר

לְאֵינֶנּוּ פֹּה

וְעוֹדוֹ עוֹמֵד הַיּוֹם נוּגֶה מִמִּשְׂחָקוֹ

לִכְבֹּל רִגְעֵי זַעַם וְיָגוֹן

בִּגְדֻלַּת נְשׂוֹא

וַעֲדַיִן מִתְמַשֵּׁךְ חֲרוֹן בַּאֲפִיקוֹ

וַאֲנַחְנוּ

אִם קַבָּלָה נְקַבֵּל

הַלֵּב בְּהֶדֶף מִתְגַּלְגֵּל

וְחָרְבוֹתָיו נָשַׁמּוּ בְּדָפְקוֹ.

בַּכְּנִיסָה לְבֵיתֵנוּ הַכֹּל

נִרְאֶה רָגִיל.

שֶׁלֶט עַל קִיר,

שְׁטִיחוֹן לָרַגְלַיִם,

בֹּץ מִתְקַשֶּׁה

עַל סֻלְיוֹת נַעֲלַיִם

 

וּשְׁלַל רַקָּפוֹת שֶׁהִצְלַחְתִּי

לִשְׁמֹר בַּחַיִּים

מְקַבְּלוֹת אֶת פְּנֵי הַבָּאִים

בְּסָגֹל וּוָרֹד,

בִּזְקִיפוּת קוֹמָה.

 

כְּאִלּוּ אַתָּה פֹּה.

כְּאִלּוּ אֵין מִלְחָמָה.

דְּבָרִים שֶׁאַתָּה לֹא אוֹמֵר:

שֶׁחַם לְךָ וְהַמִּשְׁקָפַיִם נִסְדָּקִים

שֶׁהַשָּׁמַיִם הָיוּ כְּחוּלִים הַבֹּקֶר

שֶׁכּוֹאֵב לְךָ בַּחִיּוּךְ שֶׁל הַיֶּלֶד שֶׁלֹּא רָאִיתָ שָׁבוּעַ

דְּבָרִים שֶׁאֲנִי אוֹמֶרֶת לְךָ:

מִתְגַּעְגַּעַת מִתְגַּעְגַּעַת

 

אֵיזֶה חוּט דַּק נִמְשַׁךְ עַל

הַדְּבָרִים שֶׁאֲנַחְנוּ לֹא אוֹמְרִים:

קְלָלוֹת, תְּשִׁישׁוּת אֵינְסוֹפִית

נֶפֶשׁ נִגְמֶרֶת לְאִטָּהּ

אַתָּה לֹא אוֹמֵר שֶׁחֹל בְּכָל מָקוֹם בַּגּוּף

שֶׁלֹּא יָשַׁנְתָּ הַלַּיְלָה

אֲנִי אוֹמֶרֶת לְךָ שֶׁהָיָה יוֹם טוֹב, מָה שֶׁנָּכוֹן

אַתָּה אוֹמֵר שֶׁסּוֹף הַשָּׁבוּעַ מִתְקָרֵב

לֹא אוֹמֶרֶת לְךָ שֶׁהַכְּאֵב, שֶׁהָאֵימָה

וְהַסֻּלְיָה שֶׁלָּךְ בַּנַּעַל כָּל יוֹם קְצָת פָּחוֹת

 

אַתָּה שׁוֹתֵק אֶת הַיֹּבֶשׁ בַּיָּדַיִם אֶת

הָאוֹר הַקָּטָן שֶׁאַתָּה צָרִיךְ בַּלַּיְלָה אֶת

הַצַּד שֶׁלָּךְ בַּחֶדֶר אֶת

וּבַבַּיִת הָרֵיק כְּבָר שָׁבוּעַ דּוֹלֵק בְּכָל יוֹם מַזְגָן עַל שְׁעוֹן שַׁבָּת,

אֲנִי לֹא אוֹמֶרֶת לְךָ שֶׁאֵין לִי אֹמֶץ לְנַתֵּק אוֹתוֹ

דְּבָרִים שֶׁאֲנַחְנוּ לֹא אוֹמְרִים.

 

מִזְּעִירָא עַד זְעִירָא

בִּמְשֹׁךְ הַיּוֹבֵל

נוֹקֵב עַד תְּהוֹמוֹת

פֻּזַּר קֶשֶׁב לִבֵּנוּ

אֶתְרוֹגֵנוּ נֻפַּץ לִרְסִיסִים

נוֹהֲרִים אֱלֵי מַכְאוֹב

עֲדֵי דִּכְדּוּכָהּ שֶׁל נֶפֶשׁ

עָרְבָה שִׂמְחָתֵנוּ

כָּמְשָׁה לָעַד כִּכְפָרֵינוּ

חַג וּמוֹעֵד הֻדְּסוּ

נִרְמְסוּ בִּידֵי בְּנֵי בְּלִי צֶלֶם

כָּל אֲשֶׁר לוֹ לֵב

נִשְׁבַּר דָּוֶה עַל חֲלָלֵינוּ

רֵעִים אֲהוּבִים בִּקְּשׁוּ מָגֵן

מִנַּחַל סַעַר וְסוּפָה

עַד אָן יְכוֹפְפוּ שִׁדְרוֹתֵינוּ

צִמְאֵי בְּאֵר וּרְפֵי עֹז

קוּמָה ה’, אַל תִּתְאַפַּק

אֵ־ל נְשָׂא יָדֶךָ מְהֵרָה

הַךְ בִּמְאֵרָה צֶפַע אֶרֶס בִּמְאוּרָתוֹ

פַּלֵּס שַׁעֲרֵי סַעַד לִשְׂרִיטוֹת עֲלוּמֵינוּ

וְנֶחֱזֶה בְּאֹפֶק שְׂדוֹת נִירֵנוּ

זִיקֵי תִּקְוָה וְאוֹר.

כְּדֵי לְהֵיטִיב לְהֵרָדֵם

אֲנִי סוֹפֵר

מְחַבְּלִים יְרוּיִים

מְפַנִּים תַּ’זִּירָה

בֹּקֶר טוֹב

עָלִיתִי שָׁלָב בָּאֵבֶל

כַּמָּה-כַּמָּה יָצָא

בְּרֶבַע גְּמַר הַמִּלְחָמָה.

מוֹדָה

בְּאוֹגוּסְט בְּתוֹךְ עָנָן שֶׁל זֵעָה

לֹא הֵבַנְתִּי מָה הֵם אוֹמְרִים

אָמַרְתִּי

שֶׁהֵם מַגְזִימִים וּמָה

כְּבָר יִקְרֶה וּמָה

יָכוֹל לִהְיוֹת

חֲצִי שָׁנָה קָדִימָה עוֹמֶדֶת

בְּתוֹךְ

עָנָן שֶׁל גֶּשֶׁם וְדִמְעָה

וּמְבִינָה

שֶׁהַכֹּל קָרָה

וְאֵין לְמִי לוֹמַר

וְאֵין מִי שֶׁיֹּאמַר

נוּ דַּי אַתְּ מַגְזִימָה.

וּלְרֶגַע אֶפְשָׁר לַחְשֹׁב שֶׁהַכֹּל בְּסֵדֶר:

הַיָּרֵחַ שׁוּב מַקִּיף אֶת כַּדּוּר הָאָרֶץ,

גֶּשֶׁם יָרַד הַיּוֹם בֶּחָצֵר,

נְשִׁימוֹת הַיְלָדִים עוֹלוֹת וְיוֹרְדוֹת מֵחַדְרֵי הַשֵּׁנָה.

אֲבָל הַסֶּדֶק בַּתִּקְרָה

הוא יָעִיד

עַל עֵינַי הַקְּרוּעוֹת

וְלִבִּי הֶחָרוּךְ

 

עֲדַיִן מִלְחָמָה

וְרִידֵי כֶּסֶף מִשְׂתָּרְגִים בְּשָׁמַיִם שְׁחֹרִים

מַבְהִיקִים בְּפִתְאוֹם לָבָן.

בָּאֲפֵלָה נוֹטְפוֹת דִּמְעוֹת זָהָב

בִּקְצוֹתֵיהֶן שֶׁמֶשׁ קָטָן.

 

בְּרָקִים וּפְצָצוֹת תְּאוּרָה

בִּשְׁמֵי עַזָּה:

שְׁנֵי הַמְּאוֹרוֹת הַגְּדוֹלִים

לְמֶמְשֶׁלֶת הַלַּיְלָה.

בְּלַיְלָה כּוֹכָבִים רוּחַ יָם
דְּיוּנוֹת מִתְכַּסּוֹת בְּחוֹל
מֵעֵבֶר לְגִבְעָה שָׁכְנָה
חָאן יוּנֶס וְהַשּׁוּק

 

מַסֶּכֶת סַנְהֶדְרִין אוֹרוֹת הַתּוֹרָה
מְהַלְּכִים שָׁם בֵּין
דְּקָלִים מִצְטוֹפְפִים בַּמַּטָּע
לֹא מְשׁוֹרֵר

 

נוּן-נוּן דּוֹהֵר עַל הַחוֹלוֹת
בֵּין הַבָּתִּים אֲדֻמֵּי הַגַּגּוֹת
גָּרִים הַנִּצָּבִים בַּעֲלִילָה
מִתְכַּסִּים בָּרוּחַ נֶעֱזָבִים
בִּנְוֵה דְּקָלִים

 

הָעֶצֶב רוֹצֶה לְהִכָּנֵס
הוּא נֶחְטַף וְנִשְׁבָּה
מְלַוֶּה אֶת שְׁכוּנַת הָאַקְלִיפָּטִים
מֵעַל הַדְּיוּנָה

 

שׁוּב וָשׁוּב
נִסְלֶלֶת מְסִלַּת יְשָׁרִים
בִּזְהִירוּת וּזְרִיזוּת וּמִתְפָּרֶקֶת
אֶל הַחוֹפִים הַיָּפִים הַכְּסוּפִים
הַנְּעוּרִים הַיָּפִים הַכְּסוּפִים

אַבְרָהָם אָבִינוּ לוֹחֵם בְּגֵטוֹ וּוַרְשָׁא
עִם הָאָצִ”י
יִצְחָק מִסְתַּעֵר בְּעַזָּה עִם עֵינַיִם בּוֹרְקוֹת
עַל הַחַמַאס
וְרָחֵל מְפַנָּהּ פְּצוּעִים בְּכוֹחַ הַמּוּטָס
מָרְדְּכַי הַיְּהוּדִי אָנִילֵבִיץ צוֹלֵף עַל הַמָּן
עֲמָלֵק שֶׁמִּסְתַּתֵּר בְּתוֹךְ הָאֻכְלוּסִיָּה
הַנִּלְהֶבֶת
אֵהוּד בָּרָק נִלְחַם בְּמִדְיָנִים
מֵרִים יָדָיו לְאֵל עֶלְיוֹן קֹנֵה שָׁמַיִם
וּמִגְדַּל אָקִירוֹב
סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים ג’

הַשָּׁנָה מְנוֹרָתִי נִדְלֶקֶת
בְּזַעַם אָדֹם וְיוֹקֵד.
אַנִּיחַ אוֹתוֹ בַּחוּץ,
אֲפַרְסֵם הַנֵּס.

הַשָּׁנָה אַדְלִיק מְנוֹרָתִי
מִשֶּׁמֶן פְּרָחִים שֶׁהֻנְּחוּ עַל קִבְרֵי יְלָדִים,
וְאָשִׁיר בְּאֶלֶף קוֹלוֹת שֶׁנָּדַמּוּ:
נֵּס גָּדוֹל הָיָה פֹּה

נֵּס גָּדוֹל הָיָה פֹּה
נֶחֱצוּ עוֹלָלִים לִשְׁנַיִם
נִבְקְעוּ נָשִׁים
וְעַמְּךָ עָבְרוּ בַּחֲרֵבָה

נֵּס גָּדוֹל הָיָה פֹּה
רָאִינוּ הַקּוֹלוֹת
וְשָׁמַעְנוּ דּוּמִיָּה

נֵּס גָּדוֹל הָיָה פֹּה
נֵס גָּדוֹל הָיָה.
בְּעַמּוּד הָאֵשׁ
אַדְלִיק
מְנוֹרָתִי-

נוֹתְרָה
כְּבוּיָה.

כְּאָבִיו אוֹחֵז יִשְׁמָעֵאל בָּאֵשׁ וּבְמַאֲכֶלֶת
וְאֵין מִי שֶׁיֹּאמַר:
אַל תִּשְׁלַח יָדְךָ אֶל הַנַּעַר
וְאֵין מַלְאָךְ שֶׁיִּקְרָא מִן הַשָּׁמַיִם:
עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי לֹא יְרֵא אֱלֹהִים אַתָּה
אֵין אַף אֶחָד:
לֹא מַלְאָךְ
וְלֹא שָׂרַף
רַק יָד חֲזָקָה שֶׁנִּשְׁלַחַת

רַק אֵם מִתְחַנֶּנֶת:
אַל תַּעַשׂ לוֹ מְאוּמָה
וְלֹא חָשַׂכְתָּ

אֲנִי אַיִל בַּסְּבַךְ נֶאֱחֶזֶת בְּאֶרֶץ מָרָה זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ אֲנִי מְיַחֶלֶת לְעוֹלָה שֶׁתְּהֵא תַּחַת בָּנֶיהָ אֲנִי זְרוֹעַ נְטוּיָה אֲנִי שָׂרָה שֶׁקָּמָה בַּבֹּקֶר וְיִצְחָק אֵינֶנּוּ.

הָיִיתִי מִלְחָמָה גְּדוֹלָה
שֶׁהָלְכָה וְהִתְאָרְכָה
שֶׁקָּרְאָה לִי אַשְׁמָה
לִהְיוֹת חָלָל.
מִלְחָמָה שֶׁכָּזֹאת
שֶׁמַּעֲלָה מִתּוֹכָהּ
אֶת הַשִּׁגְרָה.

 

הָיִיתִי שִׁגְרָה מְפֻסְפֶּסֶת
וְעַכְשָׁו אֲנִי מִלְחָמָה
שֶׁלֹּא בָּאָה לִידֵי בִּטּוּי
הָיִיתִי גּוּף דָּרוּךְ
וְעַכְשָׁו אֲנִי יֹשֶׁר
מֵעֹמֶק הַלֵּב לְאָן שֶׁהוּא סָגוּר
וְלֹא הָיִיתִי כָּל כָּךְ תְּפִלָּה
גַּם הַתְּפִלּוֹת הַסְּדוּרוֹת
מִשְׁתַּמְּשׁוֹת בְּשֶׁקֶט כְּדֵי לְנַצֵּחַ

 

וְאִם הָיִיתִי אֵי שָׁם
עַל שְׂדֵה הַקְּרָב
עִם הַבַּרְזִלִּים
הָיִיתִי גַּם נֶחָמָה
אֲבָל פֹּה בָּעֹרֶף
הַשָּׂפָה מַפִּילָה אֶת הַנֶּחָמָה
חֲלָלִים.

 

גַּם חִבּוּק הוּא עִנּוּי
גַּם שִׁירִים
אַתָּה גֶּבֶר שֶׁנּוֹתַר אָחוֹר
לָתֵת חִבּוּק לַאֲחֵרִים
וּבַסּוֹף הַיּוֹם יוֹשְׁבִים עָלֶיךָ
הַפַּרְשָׁנִים
וְכָל חַסְרֵי הַבַּיִת
לְהַמְשִׁיךְ לֹא לִמְצֹא בִּי
סִימָנִים שֶׁל רְסִיסִים.

 

הָיִיתִי אָבְדָן בַּמִּלְחָמָה הַזֹּאת
הָאֵמוּן נִמְתָּח אֶצְלִי עַד קְצוֹת הַהִשָּׂרְדוּת
כְּאִלּוּ הָיָה מָחָר
וְלֹא הָיָה מָחָר
מִשִּׂמְחַת תּוֹרָה כָּל שֶׁנּוֹתַר
זֶה רַק יוֹם אֶחָד
שֶׁלֹּא נִגְמַר

מוּל עֲדַת זְאֵבֵי עֶרֶב

נִצְּבוּ מַכַּבִּים עַל מֶרְכַּבְתָּם,

וּבְיָדָם שְׁלוּחָה הַחֶרֶב

חַרְבוֹת בַּרְזֶל נוֹשְׂאִים מִמְּכוֹרָתָם.

 

אַךְ זֹאת אַל־בַּשְּׂרוּ פֶּן־תִּשְׂמַחְנָה,

בַּת־זְנוּנִים וְתִשְׁפֹּכֶת חֲלָלָה –

בֵּין בֵּית־מַרְכָּבוֹת לְחֲנוֹת־יוֹנָה,

הַצְּבִי, עַל בְּמוֹתֶיךָ חֲלָלָם.

 

עַל כֵּן יֹאמַר אֱלוֹהַּ,

וַיִּפֶן לַמְּנַבְּחִים נְבִיחָתָם:

“מַה־לָכֶם בִמְשִׁיחָי לִנְגּוֹעַ?

וְלִנְבִיאַי בַּקֵּשׁ רָעָתָם?”

 

אֶל הָרֵי הַגִּלְבֹּעַ

יִפְקוֹד: אַל־טַל וְאַל־מָטָר.

שְׁקֹט שׁוֹמֵם הַר גָּבוֹהַּ,

וּמִגִּשְׁמֵי בְּרָכָה תֻּתַּר דּוּמָם.

 

כִּי לֹא לָכֶם לְהִתְבָּרֵךְ,

אַחַר אוֹר שֶׁעַל גַּבְּכֶם עֻמַּם,

אוֹר חֶסֶד מְגִנֵּי הַכֶּרֶךְ,

אֵיכָה זִיו זְהָבָם יוּעַם?

 

 

וּבִנְפֹל שְׁלוּחֵי אֱלוֹהַּ,

הָעֹמְדִים אֵיתָן עַל מִשְׁמַרְתָּם,

מִבֵית מַרְכָּבוֹת וְעַד גִּלְבֹּעַ –

קוֹל מִמְּטָרִים פָּסַק־נָדַם.

 

 

כ”ח בכסלו, ה’תשפ”ד, נר רביעי.

נכתב לזכר רס”ל יהונתן בן רונית ומשה מלכה הי”ד,

שנפל בגבורה על קדושת שמו יתברך ברצועת עזה, בכ”ב בכסלו ה’תשפ”ד.

לכבוד: אחיותיי שחטופות ומוחזקות בידי בני עוולה

 

הנידון: מהלב שלי אל הלב שלכן, מכתב תקווה

 

שלום לכן בנות

 

אני רוצה להגיד לכן שראיתי אתכן אתמול. ראיתי אתכן בתחילת עיתון “דיילי” האמריקאי, או הבריטי, לא זוכרת. אבל מה שאני כן זוכרת בבירור, זה את העיניים שלכן. העיניים של כל אחת מכן. אפילו לא היינו צריכות לדבר, או להיפגש אי פעם כדי שתסבירו לי מה אתכן, מה עברתן, מה שלומכן עכשיו.

 

אתן כל כך יפות. כל כך טהורות. כל כך טובות. אני מצטערת שעברתן את מה שעברתן. אני ממש כואבת את כאבכן. סובלת בסבלכן. מדממת בדמכן. שתדעו שקיים טוב בעולם. מגיע לכן את כל הכבוד שקיים בעולם הזה. תדמיינו אותי אתכן שם, שתי ידיים חמות מונחות על כתפיכן הנעימות, ומתחילות לחבק ולחבק. לחבק ולא לעזוב. אני ממש כאן אתכן.

 

ראיתי אתכן. ראיתי את העיניים שלכן, והן לא הניחו לי. מה שלומכן עכשיו? מה אתן מרגישות?

 

בואו. בואו. בואו אלינו. שובו אל הבית. שובו אל אמא ואבא. מחכות לכן מיליוני עיניים טובות, עיניים אוהבות. עיניים מחבקות. עיניים שלא פוגעות. עיניים לא רעות.

אני שולחת לכן חוזק. אני שולחת לכן את העיניים שלי. אני רואה אתכן. אני רואה אתכן בשירים, בתמונות. בחלומות. בדמעות. אני כאן. מחכה לכן. בנות טובות ואהובות.

עיניים טהורות, שובו לביתכן.

 

“טוב מראה עיניים מהלך נפש, גם זה הבל ורעות רוח”.

 

תודה לכן.

 

אני אוהבת אתכן. הרוע הוא מיעוט.

 

מחכה לכן כאן בעיניים מחבקות.

כאן, בבית. בישראל.

״גן נעול אחתי כלה גל נעול מעין חתום״ (שיר השירים יב, ד)

 

הנדון: מכתב סליחה לחטופה שנפגעה בנפשה שלה

 

שנים אנחנו משחקות משחקי מחבואים חמקמקים עם המיניות שלנו עצמנו
שהיא רק שלנו?
כשחושפים אותה כשאנחנו לא מוכנות אנחנו נתקפות בושה אינסופית טורדנית כזו שקשה מנשוא
וכשהיא רק שלי סודית ואסורה היא טהורה כמו גן
גן נעול
שאף אדם לא יעז להתקרב
או לשאול אם ישנו
ולפעמים בגל של ספונטניות טהורה יגיע אדם אל אותו גן
והוא כבר לא יהיה נעול עבורו
יטייל בו ביראת כבוד שכזו, שמגיעה לו
יתפעל מהוורדים עד אין סוף
ויכאב את הקוצים עד זוב דם
ובשעת בין ערביים יעזוב את הגן וינשק שלו ויראה ממנו במאוד מאוד
כי קדוש הוא

באותו היום, הארור
כל הגנים נראו פרוצים ומושחטים
מוצאים לכל כיס
כאילו חיות מעולם אחר הגיעו לטייל שם
כאילו יראת הקודש כבר מתה מזמן

סליחה
אני מבקשת סליחה
שהגן הנעול שלך נפרץ
נלקח ממך
על ידי מי שלא ירא
שלא יתפעל
שלא כאב
רק השחיט
וחילל
את לא אשמה, אני מבטיחה
הגן שלך תמיד יהיה שלך
הוא, חילל את גנו שלו, את נפשו
ואני רוצה להאמין שבאותו גן, עוד נשארו ניצנים קטנים של יופי
שיעלו ויפרחו ויזכו לימי הטהרה שמגיעים לו
מעיינך שהוא אינסופי והוא שלך
תמיד יתגעגע
אל אותו גן נעול

אבל כרגע רק מעיין אינסופי של ריק
ותועבה
הלוואי ואני טועה
ותוכלי ללכת בו
כאחות הכלה
הלוואי והמעיין גם הוא ממש מתגעגע
ונשארו בו עוד טיפות של אמת ושל יופי

אין דבר נורא בעולם כמו גן שנפרץ
אני הולכת ומסתכלת בהריסותיו
וכואבת אותם כאילו הם בגני שלי
אבל רק כמעט
כי כאב של גן שנפרץ
נכאב באמת
באמת
רק לבעל הגן
אחותי הכלה
סליחה.

פָּרַצְתְּ וּבָאת בִּגְבוּלֵנוּ, עַזָּה,

בִּזְרוֹעוֹתַיִךְ קִלְּשׁוֹנוֹת מְחֻשָּׁלִים

בִּלְשׁוֹנוֹת חֲרוֹן, גִּ’יהָאד וְסַם.

 

פָּקְעוּ גּוּפִיפֵי פִּרְיֵךְ, עַזָּה,

וּבִשְׁבִילֵינוּ הָיוּ מִתְגַּלְגְּלִים

נְבָגַיִךְ הַשְּׁחֹרִים כְּמֻרְסָה.

 

תַּפְטִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ.

 

אֲרוּרָה תִּהְיִי לָנֶצַח, עַזָּה,

עַל דְּמֵי יוֹנְקִים שֶׁנֶּעֶלְמוּ

בְּאֵפֶר מִזְבְּחוֹת עִסָּה.

עַל דְּבַר זְוָעוֹת שֶׁנִּקְרְמוּ

בֵּין עַגְלוּלִים לַעֲרִיסָה.

עַל הֵינֶף קָנֶה וְלַהַב

מוּל יַלְדָּה בִּמְנוּסָה.

עַל שִׁכְרוֹן זִמָּה וְרַהַב

שֶׁל גְּבָרִים חַסְרֵי מוּסָר.

 

לֹא תִּנָּקִי לָנֶצַח, עַזָּה,

לֹא תִּרְאִי אוֹר בַּחֲלוֹמֵךְ,

לֹא יַעֲלוּ פְּרָחִים בְּאַדְמוֹתַיִךְ,

לֹא יִרְוֶה שַׁלְוָה עַמֵּךְ.

 

דּוֹרוֹת יִדְאוּ בְּשָׁמַיִךְ דּוֹרְסִים

עֵינֵיהֶם בִּשְׂדוֹתַיִךְ, מְחַפְּשִׂים

פְּצוּעִים, מֵתִים וְגוֹסְסִים

לִנְעֹץ בָּם נֶקֶר וּקְרָסִים.

 

לֹא תָּנוּחִי בְּשָׁלוֹם, עַזָּה,

לֹא תִּזְכִּי בְּקִלּוּסִים.

אוּלַי נוֹתְרוּ פְּקָעוֹת

בְּמַעֲבֵה אֲדָמָה הֲמוּמָה

בְּחֹרֶף שֶׁכֻּלּוֹ מִלְחָמָה.

 

חֲזוֹן אַחֲרִית הַדָּמִים:

הָאָדֹם יִהְיֶה פּוֹעֵם מְאֹד,

הָאָדָם יִהְיֶה זוֹעֵם מְאֹד,

וְצָפוּף מְאֹד יִהְיֶה

תַּחַת כִּסֵּא הַכָּבוֹד.

 

אוּלַי נוֹתְרוּ פְּקָעוֹת.

אוּלַי הָעֹמֶס יְעַרְעֵר אֶת הַכֵּס

וְיָבִיא אֶת הַקֵּץ

לַזְּוָעוֹת.

טִפְטוּפִים בָּרְאוּ מַטָּח,

שְׁלוּלִיּוֹת בָּרְאוּ אֲגַם.

עוֹד אַרְבָּעִים דַּקּוֹת וְהַנָּוֶה נֶהְפַּךְ,

מִתְלַקֵּחַ כֻּלּוֹ בְּשַׁגַּם הוּא נִרְגַּם.

 

בְּשׂוֹרָה רָעָה לְגֶזַע הָאָדָם:

אִי אֶפְשָׁר לְקַוּוֹת עוֹד כְּנֶגְדָּם.

 

מוֹרִיד הָרוּחַ וּמֵזִיב הַדָּם.

קַמְצוּץ הַשֶּׁקֶט פֹּה שָׁבִיר

וּקְצוֹתָיו חֲרוּכִים.

הָרֵאוֹת מִשְׁתַּנְּקוֹת מֵאֲוִיר

שֶׁגְּוָנָיו מְפֻיָּחִים.

 

הַקּוֹל מְהַדְהֵד בִּרְעֹד:

הָיָה קִבּוּץ וְאֵינֶנּוּ עוֹד

עוֹד

עוֹד

עוֹד

עוֹד יָרֹנּוּ כָּל עֲצֵי מַטָּע

וְהנוֹיְנִיק יַצְמִיחַ לָנוּ דֶּשֶׁא.

עוֹד תִּשָּׁמַע שִׂמְחָתָהּ

שֶׁל קְבוּצַת פָּעוֹטוֹת נִרְגֶּשֶׁת.

 

זוֹהִי מִצְוָה מְקֻדֶּשֶׁת:

גּוּף בָּרִיא בְּנֶפֶשׁ עֶשֶׁת.

וְהָיָה מַחֲנֶךָ יָרֹק,

וְהָיְתָה תִּקְוָתְךָ מִתְחַדֶּשֶׁת.

אָפֹר. שָׁחֹר.

הֶבְזֵקִים

כְּתֻמִּים.

 

לֵילוֹת כְּיָמִים.

לֵילוֹת כְּיָמִים.

 

רָקִיעַ נִקְרַע.

 

לוּלֵא הָיָה הַחֹם

מָלֵא, הָיָה מָקוֹם

לִכְתֹּב

שִׁירָה.

 

כָּעֵת הַחֹשֶׁךְ מִתְקַמֵּט

וְאֵין בּוֹ חֶסֶד שֶׁל אֱמֶת,

רַק מְחָטִים לְלֹא

תְּפִירָה.

לֹא הִשְׁגַּחְנוּ בָּאֵשׁ.

לֹא הִשְׁגַּחְנוּ בַּמּוּסָר.

 

מִנֶּגֶד מֻטָּלִים

חַיֵּינוּ

נְקוּבִים נְקוּבִים

חֲלָלִים חֲלָלִים.

 

וְאִי אֶפְשָׁר

לְרַפֵּא אֶת הַנֶּפֶשׁ

לְהָשִׁיב אֶת הַבָּשָׂר.

שדרות היא כמו באר שבע לסטודנטים אבל במאוד מאוד קטן. או שבאר שבע היא שדרות רק ממש בגדול.

 

בשדרות יש רק פאב אחד, אז קשה מאוד לצאת לדייטים, כי מהר מאוד כולם יודעים מי אתה, אי אפשר להיות יותר מידי חסוי בשדרות. כשהחברים מתל אביב באים לבקר, מביאים אותם ל ‘זה’, שיראו שגם לנו יש המבורגרים מושחתים ולא כשרים, והופעות ואירועים מדי ערב. את ההורים מביאים לחומוס של טחינה.

 

במהלך היום הדברים קצת שונים, לארוחת צהרים יש לך את השווארמה של איתן, שידוע ביחס חם אוהב ומחייב (לא מכבד ללכת לאכול שווארמה במקום אחר), הרבה צ’יפס שומני ורוטב שזיפים. יש גם התסביך בהמשך הרחוב, הבית הראשון בשדרות או משהו כזה. גם להם יש יחס חם ואוהב, מנת הדגל שלהם מציעה לך בפיתה אחת – סביח, שניצל, פלאפל וצ’יפס. ונכון זה נשמע מוגזם, אבל איכשהו זה יושב.

 

בשדרות יש הרבה מאוד פיצריות לכל מצב נתון –

כשרוצים פיצה סבבה הולכים למונטנה, כשרוצים פיצה מגונדרת הולכים לארטישוק, כשרוצים פיצה זולה הולכים לשמש, כשרוצים פיצה בשתיים בלילה הולכים לרומא.

 

ואם אתם רוצים להיות מתורבתים, לכו לסינמטק שדרות! מדי ערב מקרינים סרטים צרפתיים או כל מיני אירועים מיוחדים. רוב הלקוחות הם ילדים או גמלאים מהקיבוצים. הסטודנטים אוהבים להרגיש מיוחדים, קשים מאוד להשגה, אבל אפילו הם מופתעים מהאירועים שהסינמטק מציע להם.

 

בשביעי באוקטובר, הרחובות התרוקנו מאנשים, התמלאו בצללים מאיימים של זיכרונות ישנים – על זה שאי אפשר לצאת לדייטים בשדרות נגיד, או שברגע שאתה מועד ואוכל שווארמה בגרבולי, אתה יודע שאיתן מאוכזב. חלפו מעל לחודשיים, ושדרות עדיין בסוכות.

א.

נִחוּשׁ מֻשְׂכָּל: זֶה רַק עִנְיָן שֶׁל זְמַן-עַד

שֶׁמִּישֶׁהוּ יָמוּת סַבָּא, חַיָּל אוֹ

תִּינֹקֶת.

 

ב.

נָהוּג לְהִשְׁתַּתֵּף בַּצַּעַר, (לִתְקוּפָה מְסֻיֶּמֶת), זֶה קוֹרֵעַ

לֵב כָּךְ אוֹמְרִים לָקַחַת אֶחָד מִשִּׁשִּׁים בְּ –

צַעַרְכֶם צַעַרְךָ צַעֲרֵךְ מִשּׁוּם שֶׁלְּעִתִּים יֵּשׁ

לְחַדֵּד אֶת הַבְּדִידוּת

 

ג.

צַעַר זוֹ רַק מִילָה שֶׁכְּמוֹ טֶבַח גַּם

זוּ רַק מִילָה אִם לֹא

סְתָם.

 

ד.

לִי לֹא אִכְפַּת. בִּכְלַל אֵלּוּ

מִסְפָּרִים

 

ה.

הֵם דּוֹאֲגִים לְהַזְכִּיר זֹאת מִידֵי

שָׁעָה: עָלֶיךָ לְהַמְשִׁיךְ לִבְחֹשׁ בַּקַּדְרוּת הַנּוֹבֶטֶת,

בְּהִבְהוּב הַנֵּרוֹת, בִּבְעֵרַת הֲמִי

 

ו.

לֹא הֶחְלַפְתִּיךָ בְּאֱלֹהִים

אֲחֵרִים אוֹמְרִים: פָּשׁוּט אֲנַחְנוּ כְּבָר לֹא חֲבֵרִים

יוֹתֵר

 

ז.

יֶשְׁנָהּ גֻּלְגֹּלֶת אַחַת שֶׁבִּקַּשְׁתִּי לְהִסְתַּחְרֵר

מִבַּעַד לַאֲרֻבּוֹתֶיהָ שֶׁעוֹדָן

אֲטוּמוֹת. עֵינַיִם וּנְחִירַיִּים וּפֶה

יוֹרֵק לְבַד מִן

הַמְּבוּכָה שֶׁבְּזִכְרוֹנוֹת רִאשׁוֹנִים

 

ח.

בְּנָקֵל הֵם הוֹלְכִים וְכַבִים

 

ט.

הַגֻּלְגֹּלֶת הַהִיא אִם עוֹד

יְשֵׁנָה: מִתְפַּצַּחַת.

עַל הַגַּב שֶׁלִּי רוֹעֵד הַבַּיִת

בּוֹר נִפְעַר בַּיְּסוֹדוֹת

וַחֲדָרָיו אוֹחֲזִים יָדַיִם

לֹא לְהִתְפָּרֵק.

שְׁלוֹשִׁים שְׁנִיּוֹת לָרוּץ

מִזְּרוֹעוֹת הֶעָבָר אֶל הַהֶכְרֵחַ

לְהָטִיל אֶל הָעֹמֶק הֶדֶף

מֶלַח דְּמָעוֹת וּמִשְׁקָל.

אֲנִי צְרִיכָה לִזְכֹּר אֶת הַבְּכִי הַזֶּה

לַיּוֹם שֶׁאַחֲרֵי

כְּשֶׁשֶּׁקֶט עָמֹק יַחְדֹּר אֶל הַבָּתִּים

הַתְּנוּעָה תִּדְרֹשׁ אֶת עַצְמָהּ

וּבְגָדִים מְפֻזָּרִים יֵאָסְפוּ אֶל הַסַּל

תִּיקִים יִפָּרְקוּ לְאָחוֹר

הַמָּחָר יְתַקְתֵּק בְּעָרְפֵּנוּ

כְּמוֹ לֹא הֻטַּל בּוֹ הַסָּפֵק

וְלִקּוּק הַפְּצָעִים יֵלֵךְ וְיִתְכַּנֵּס

אֶל חֲדָרִים נְעוּלִים

אִישׁ אִישׁ בְּבֵיתוֹ אֶל תּוֹךְ הַכָּרִיּוֹת

וְאֶל הַחֹשֶׁךְ

אֶת הַיְּלָדִים מִי יֶאֱסֹף

בַּיּוֹם שֶׁאַחֲרֵי

צַר הַמָּקוֹם מִלְּהָכִיל

אֶת כָּל הַצַּעַר הַזֶּה.

לְאָן נֶעֱלַמְתִּי בַּחֹשֶׁךְ הַזֶּה

גּוּפִי מַאֲזִין לַזְּוָעוֹת

גּוּפִי מְקַפֵּל וּמַכְנִיס לָאָרוֹן

גּוּפִי יוֹרֵד מַדְרֵגָה מַדְרֵגָה

סוֹפֵר אֶת הַמֶּרְחָק אֶל הַבַּיִת

גּוּפִי הָרֵיק מְמַלֵּא אֶת פִּיו

צַלַּחַת אֹרֶז, סִפּוּרֵי אֵימָה

גּוּפִי מְפַתֵּחַ כְּאֵב פַנְטוֹם

בְּאֵזוֹר הַקְּטִיעָה.

לְמַעְלָה מֵחוֹדְשַׁיִם

לֹּא חָזַרְתִּי

אִישׁ לֹא רָאָה לְאָן.